00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

בעד או נגד לצאת מהמגירה?

                                              

זהו! החלטתי! גם אני יוצאת לאור..או יותר נכון מוציאה לאור..בעצם, מוציאה מהארון...ליתר דיוק מהמגירה!

כן, כמה שנים עוד אפשר לכתוב למגירה שלא מגיבה? כמה זמן אפשר להעלות על הכתב תכנים שלא זוכים לשום תגובה? גם אם היא לא תמצא חן, למרות שגם אז אפשר להוציא מהביקורת את המתוק.
היי..מה כבר יכול להיות? פידבק לא אהוד במיוחד? ביקורת קטלנית שתחזיר אותי אחורנית? טוקבקיסטים זועמים שישליכו  "טייארות" וירטואליות? ולמה שמישהו בכלל ירצה להתייחס למה שכתבתי? אני הרי לא סלב, לא אישיות מפורסמת, לא כתבתי/הלחנתי ספרים/שירים, לא הופעתי בתוכנית ריאליטי בטלויזיה כמו: כוכב נולד/נולד לרקוד/האח הגדול/הישרדות/מאסטר שף( סליחה אם שכחתי משהו).
אני סתם בן אדם לא מוכר שכתב עד עכשיו לנייר, ורק לא מכבר עבר צעד נוסף למחשב ומשם בקפיצת ראש, היישר למרחב האינטרנטי.

אומנם עדיין לא גיבשתי לי דיעה מוצקה על מה יהיו התכנים שלי. איזה גוון ישאו? איזה מינון של תסכול ומרמור מהמצטבר אצלי אשחרר? מה כמות הפירגון והאהבה שארצה להרעיף על אחרים? האם יש בכלל מתכון לכמות הרגשות הנדרשת לזה?
בעצם, למה אני בכלל רוצה לחלוק את הגיגיי ומחשבתי עם כל העולם ואחותו? אני לא מלכת יופי או נשיאנו המכובד המאמינים שיביאו שלום עולמי וגם לא פעילה חברתית למען צדק אמיתי. אבל אולי אני צריכה לנצל את ההזדמנות בעידן המודרני והפתיחות הגלובלית לטובת המילה הכתובה, מבלי שיחשדו בי שאני הוגה דיעות מגלומנית. האם באמת צריך "ביצים" בשביל זה? או להשאיר אותם רק לאלו ש"בועטים" בארון בזמן האחרון? האם לחכות למוזה שתנחת לביקור ספונטני, או להתחיל בתהליך כתיבה מתמשך על כל מיני דברים שבא לי להגיד?

אחת העיצות שאני מנדבת לאחרים (ושמדחיקה אותה אצלי) זה "שהאויב הכי גדול לפני כל החלטה, זה לחשוב עשרה צעדים קדימה", מה שמונע מאיתנו לעשות את הצעד הראשון.
אז עשיתי.
אמא שלי זכרונה לברכה תמיד לימדה אותי כאשר אני מתלבטת וקשה לי להחליט, להכין טבלה של בעד ונגד.
אז הכנתי.
ואם השמיים הם הגבול אז יש לי עוד הרבה הרבה מה לכתוב ולכם עוד מה לקרוא...ולהגיב.

                            מסיימת בזה הרגע את ההתחבטות שלי!!

                                         באהבה אביבה

 

            
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת