00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ספרים, מידע ומה שביניהם

מעבר הבלוג

 

כולכם מוזמנים לבלוג בבית החדש

פרשת השבוע - פרשת קורח

התמונה מהרשת

קורח ועדתו נבלעים באדמה, תחריט של גוסטב דורה

 

במסגרת הפינה - דבר תורה לפרשת השבוע.

פרשת קרח

כמה מלים על הפרשה מהויקיפדיה.

פרשת קורח היא פרשת השבוע החמישית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ט"ז פסוק א ומסתיימת בפרק י"ח פסוק לב.

נושאי הפרשה:

פרשת קורח היא פרשת השבוע החמישית בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ט"ז פסוק א ומסתיימת בפרק י"ח פסוק לב.

עיקר הפרשה היא מחלוקת קורח ועדתו ותוצאותיה. קורח בן יצהר בן קהת בן לוי, ועימו מאתיים וחמישים מנהיגים מבני ישראל ובנוסף דתן ואבירם בני שבט ראובן, קוראים תיגר על מנהיגותם של משה רבנו ואהרן הכהן. הם קובעים כי בעצם כולם יכולים להיות מנהיגים. ומדוע דווקא משה ואהרן נבחרו.

 

הפרשנים מונים מספר סיבות נוספות לפרוץ המרד:

לנשיא משפחות הקהתי מונה אליצפן בן עוזיאל. עוזיאל הוא הצעיר מבני קהת ואילו יצהר אבי קרח היה הבן השני של קהת. הבכור במשפחה היה עמרם – אבי משה ואהרן, לכן על פי הסדר המתבקש היה קרח אמור לקבל את משרת הנשיא.

קרח טוען כלפי משה כי בדה מליבו חלק מהמצוות, ובהקשר זה מחלוקת שנוצרה על מצוות ציצית שהיא המצווה המוזכרת לפני פרשת קרח.

משה מורה למורדים לקחת מחתות ולהקטיר בהן קטורת. ה' יראה מי מתוך כל האנשים הללו ישרת בקודש. ה' נראה אל כל העדה ומבקש להשמיד את העם כולו, אך משה ואהרן מתחננים לפניו: "האיש אחד יחטא, ועל כל העדה תקצוף?". בסופו של דבר פותחת האדמה את פיה ובולעת את קרח ומשפחתו ואת דתן ואבירם. שאר מקטירי הקטורת נשרפים באש שיצאה מאת ה'. משה מצווה את אלעזר בן אהרן לקחת את מחתותיהם ולעשות מהן ציפוי למזבח.

מחלוקתו של קרח במשה הפכה ביהדות לסמל של מחלוקת שלא לשם שמים אלא לצרכים אנוכיים.

עוד בפרשה- העם ממשיכים להתלונן למשה ולאהרן וקובעים: "אתם המיתם את עם ה'". בתגובה לכך פורצת מגפה בעם, ואהרן עוצר אותה על ידי הקטרת קטורת הסמים.

כדי לחזק עוד יותר את בחירתו של אהרן מצווה ה' לקחת שנים עשר מטות, מטה לכל נשיא מנשיאי השבטים, ולשים אותם באוהל מועד. למחרת נתגלה כי מטהו של אהרן הוא היחיד שהעלה פרחים ושקדים. ה' מצווה לשמור על המטה ליד ארון הברית לעדות.

בהמשך הפרשה מובאים ציוויים הלכתיים, שרובם קשורים לעניין הכהונה: ציווי על שמירת המקדש על ידי הלוויים ופירוט של מתנות הכהונה והלוויה, ובהן תרומה, ביכורים, חרמות, קורבן בכור ותרומת מעשר.

 

ולדבר התורה

"כל העדה כלם קדושים...ומדוע תתנשאו על קהל ה'"

בפי קרח היו שאלות שמטרתן לשים ללעג את משה ותורתו. אחת השאלות הייתה: "בית מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה"? אמר לו משה: חייב במזוזה"! כאן מצא קרח מקום ללעוג: וכי שתי פרשיות מהתורה כתובות במזוזה, שקולות יותר מ"בית מלא ספרים"?!

בטענה זו ביטא קרח את מהות המחלוקת שלו: הוא טען שבני ישראל כ"בית מלא ספרים" הם, ואין צורך להוסיף עליהם את קדושת ה'מזוזה' או את קדושתם היתרה של אהרן ובניו הכהנים, טענה שהייתה מכוונת נגד ה'. הקב"ה רוצה שב"בית מלא ספרים" תיקבע מזוזה, וגם אם "כל העדה כולם קדשים", שיהיו בעם ישראל גם כהנים. מדוע באמת לא די ב"בית מלא ספרים" וצריך גם לקבוע מזוזה? ייחודה של מזוזה, שהיא קבועה בפתח הבית הפונה אל הרחוב. המזוזה מקרינה מקדושתה גם על יושבי הבית וגם על מה שמחוצה לו.

כאשר הבית בלבד "מלא ספרים", ייתכן שקדושה זו תישאר רק בתוך הבית, מובדלת מן החיים היומיומיים המתנהלים מחוץ לבית. זו גם משמעות קדושתם המיוחדת של הכהנים. אמנם "כל העדה כלם קדשים", אך כדי שקדושה זו תהיה גלויה ובעלת השפעה, צריכים להיות בתוך עם ישראל אנשים שכל מהותם היא הקדושה ועבודת המקדש, כהנים המקרינים מקדושתם היתרה על כל עם ישראל ומסייעים לו לקיים את הצו האלהי "קדשים תהיו" (ליקוטי שיחות ד).

שתהיה לכולם שבת שלום.


זמני כניסת השבת:

ירושלים- 19:13. תל-אביב- 19:28. באר-שבע- 19:29. חיפה- 19:21

זמני יציאת השבת:

ירושלים- 20:31. תל-אביב- 20:34. באר-שבע- 19:32. חיפה- 20:35

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חוטהשני אלא אם צויין אחרת