00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חַדְשוֹטֶק

הנקודה הפתוחה של האינטרנט

זוכרים איך פעם, לפני עידן גוגל, הייתם מתבלבלים כל הזמן בהקלדת כתובות אתרים בדפדפן? מסיימים ב-com באתרים שהם co.il, או ב-co.il באתרים בעלי סיומת org? זוכרים כמה זמן לקח לכם להתרגל להבדלים בין הסיומות, עד שקלטתם שסיומת co.il היא לאתרים ישראלים, gov מסמלת אתרים ממשלתיים, com הם אתרים מסחריים בינלאומיים, org זה לארגונים וכו'? אז תחזיקו חזק - בשנה הבאה החוקים עומדים להשתנות.

תמונה מההצבעה ב-ICANN הבוקר

הבוקר, בהודעה דרמטית שקדמו לה לחישות רמות, הכריז "תאגיד האינטרנט להקצאת כתובות ומספרים", ICANN, כי החל מ-2012 ניתן יהיה לרשום סיומות שמות-מתחם (דומיינים) ללא הגבלה. בהצבעה שהתקיימה באסיפת הארגון-ללא-מטרות-רווח בסינגפור, הוחלט ברוב של 13 תומכים (לעומת מתנגד אחד ושני נמנעים) לאפשר לכל דכפין ליצור לעצמו סיומת אינטרנטית משלו. לפי ההחלטה ניתן יהיה לרשום סיומות בכל שפה וכמעט ללא הגבלות, ובכך "ייפתח עידן חדש באינטרנט... הדור הבא של יצירתיות והשראה", לדברי יו"ר חבר המנהלים של "אייקן", פיטר דנגייט תְ'רַש. נשיא הארגון, רוד בקסטרום, הוסיף "כשאתם חושבים 'com.' או '.net', חשבו 'open.' [נקודה פתוחה] לרעיונות חדשים".

היעד העיקרי של האפשרות החדשה הוא חברות מסחריות וארגונים, שיוכלו לקדם את עצמם או את מטרותיהם באמצעות שמות מתחם ייעודיים. כך, לדוגמא, תוכל חברת קוקה קולה לרכוש את הסיומת "cola.", ולהעביר את אתרה מ-coca-cola.com ל-coca.cola, כאשר כל אחד ממוצרי החברה או מהקמפיינים הפרסומיים שלה יוכל לזכות בשם מתחם בתוך סיומת זו (דוגמאות: fanta.cola, summerlove.cola וכו'). באופן דומה תוכל ממשלת ישראל לקנות את הסיומת ".ממשלה" (כן, כבר יש אישור לכתובות עבריות), וכך כל משרד יזכה לאתר שבלתי אפשרי לזייפו (לדוגמא: אוצר.ממשלה, תחבורה.ממשלה, ראש.ממשלה וכו'), ובנקים יוכלו לרכוש שמות מתחם בסיומת "bank.", שתמנע אי הבנות.

הארגון האליטיסטי, שבעבר הצטיין בעיקר בהחלטות שרירותיות חסרות קשר למציאות, טוען שהפעם מדובר בהחלטה שנעשתה לאחר שנים של חשיבה מאומצת ופידבק מהאנשים "בשטח". הוא מבטיח שייצא בקמפיין הסברה שיקדים תרופה למכת הבלבול שתתפשט ברשת ביום שבו יצוצו לנו על המסך אתרים עם סיומות לא מוכרות, ויפקח היטב על השימוש באותן כתובות. אך האם זה בכלל ישנה?

בואו נתחיל במחיר: 185,000 דולר, זה הסכום שיידרש מכל חברה או גוף שיבקשו לרשום סיומת בלעדית בתקופת ההרשמה, שנקבעה לתאריכים 12 בינואר עד 12 באפריל 2012. תשלום סכום זה אינו מבטיח את אישור הבקשה, אלא רק את שקילתה. במידה ותאושר, יידרש המבקש לשלם סכום של 25,000 דולר לשנה על הפעלת מנגנון הרישום של הסיומת ע"י הארגון. מצד אחד, נראה שהארגון מקווה כי הדבר ירחיק נוכלים שמנסים להתעשר ע"י רכישת סיומת של חברה מסויימת ומכירתה לחברה במחיר גבוה יותר (מנהג נפוץ כיום). מצד שני, נוכלים מקוונים כבר הוכיחו בעבר כי הם אינם נרתעים מהשקעת סכומים גדולים בדרך לרווחים גבוהים עוד יותר.

כדי למנוע את כל זה הבטיח הארגון פיקוח על הסיומות שיאושרו, ונקיטת צעדים החלטיים נגד רוכשים ש"ישתפו פעולה עם שחקנים בלתי רצויים", עד כדי ביטול החוזה (והסיומת). אך לדברי ת'רש, מדובר בתהליך ביורוקרטי שדורש תלונה, מעין שימוע בפני הארגון (הוועדות השונות בארגון מתכנסות בין פעם לפעמיים בשנה בלבד) והוכחה ממשית להפרת חוק.

מכיוון שכך, צפויות חברות רבות לרכוש סיומות על שמן רק כצעד מנע נגד קונים "מתחזים". את הכסף הרב שעולים הרישום והאחזקה הן מן הסתם תנסינה לכסות ע"י מכירה של מתחמי-משנה. לדוגמא: חברה כמו טויוטה עשויה לחשוב שהדרך להחזיר את הוצאות האחזקה של הסיומת שלה היא לחייב כל יבואן ומוסך מורשה ברחבי העולם לשלם על מתחם-משנה משלו (לדוגמא: israel.toyota). אלה, בתורם, עשויים להעלות מחירים במקרה הטוב, או להשתמש באתרים אותם הם ממילא מחוייבים להחזיק ע"מ להשיג רווחים מהצד במקרה הרע. דוגמא אחרת היא מקרה בו חברה עשויה פשוט להתחיל למכור מתחמי-משנה לכל מי שמוכן לשלם עליהם. לשם דוגמא, ניקח הפעם את חברת סוני-אריקסון, שעקב שנים קשות במיוחד מאז 2008 לא יכולה להרשות לעצמה להוציא את הסכומים המדוברים סתם כך. לכן, היא עלולה להציע לציבור לרכוש אתרים בעלי סיומת "sonyericsson.". התרחיש הצפוי הוא אלפי נוכלים שירכשו אתרים שיתחזו לאתרי מכירות של החברה. בשני המקרים התוצאה היא שבמקום שסיומת שם החברה תקנה לאתר רשמיות ואמינות גבוהות יותר משל אתרי "דוט קום", היא תביא לירידה בשני המדדים.

השיקול האחרון נגד הסיומות המותאמות הוא חיסול השימוש בשורת הכתובות. הרי אם היום אנחנו נתקלים בקושי לנחש (או לזכור) האם האתר של החברה האהובה עלינו מסתיים בקום, קו-איל או משהוא אחר, מה יקרה כאשר האתר של קוקה-קולה יוכל להסתיים ב-"cocacola", ".cola." או אפילו "coca-cola."? התשובה היא שמה שיקרה הוא שאף אחד לא ינסה לטרוח לזכור בעל פה כתובות אתרים, וחברות וארגונים ימצאו את עצמם משלמים יותר כסף על יותר כתובות שפחות ופחות אנשים משתמשים בהן. הרי למנועי חיפוש לא באמת משנה מה כתובת אתר החברה או כמה היא עולה, ואתר לא צריך כתובת מרשימה כדי להופיע ראשון במנוע חיפוש. את הכתובת המרשימה צריך בשביל הלקוחות, ואם הלקוחות לא זוכרים אותה - אין שום טעם בקיומה.

אז מה היה לנו כאן? מהפיכה מיותרת שתחסל את עצמה, הרבה כסף שיבוא על חשבוננו ואפס תוצאות. עכשיו תענו לי בכנות: מי בעד שינוי כתובתו של הבלוג הזה ל"חדשוטק.בלוג"?

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חדשוטק אלא אם צויין אחרת