00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

להיות דולה- על הריון, לידה והורות

סיפור הלידה של נירית או- איך נוכחות של דולה יכולה לשנות את פני הלידה

16/06/2011

את נירית, בחורה אצילית לקראת לידה שנייה, פגשתי בראשית החודש התשיעי להריונה. במפגשי ההכנה לקראת הלידה סיפרה לי נירית על לידה ראשונה ארוכה וקשה, שבמהלכה הגיעה לחדר לידה כבר בפתיחה של סנטימטר וחצי, שהתה שעות בבית החולים וקיבלה אפידורל למרות שאפילו אקמול היא לא לוקחת ביומיום... לידה שבעקבותיה ברור לה שהפעם היא רוצה את זה אחרת- לנסות ולהגיע לבית החולים מאוחר ככל האפשר, ללדת ללא אפידורל, להשתמש באמצעים טבעיים לשיכוך כאבים ובכך להשיג לידה שמתאימה יותר להשקפת החיים הכוללת שלה. נירית ציינה שהלידה הראשונה התחילה באופן טבעי בשבוע 41+6, ושהיא לא מצפה ללדת לפני כן גם הפעם.

כפי שצפתה, הלידה התעכבה והתעכבה, וממש ברגע האחרון (41+5) היא התחילה באופן טבעי. יום שני, ארבע לפנות בוקר, הטלפון שלי מצלצל. על הקו בעלה של נירית שמספר לי שלפני שעתיים ירדו לנירית המים בשטף, ושואל מה לעשות. אין כרגע צירים משמעותיים אבל יש כאבים קלים ותנועות העובר מורגשות היטב. אני מנחה אותו להתארגן ולצאת לחדר הלידה על אף שאין ממש צירים כואבים, וזאת כיוון שבמקרים של ירידת מים בשטף יש סכנה של צניחת חבל טבור ולכן צריך להגיע לחדר לידה בהקדם. אנחנו מסכמים שלאחר שיגיעו למיון יולדות הם יעדכנו אותי במצב, ואני חוזרת לנמנום קצר. לשמחתי כל מה שאני זקוקה לו כבר מוכן (בכל זאת שבוע 41+5, היה לי מספיק זמן להתארגן...), כך שכל מה שאני מחכה לו הוא שיחת העדכון מנירית.

בשש בבוקר הטלפון מצלצל שנית, ובעלה של נירית מבשר בשמחה כי היא מתקבלת לחדר לידה עם פתיחה של שלושה וחצי סנטימטרים. אני מודיעה לו שאצא לדרך מיד, ואחרי שתי דקות התארגנות אני כבר באוטו. למרות השעה המוקדמת יש פקק בדרך, מה שמעכב אותי מעט. שיחה נוספת תוך כדי שאני עומדת בפקק, בעלה של נירית מבקש לדעת תוך כמה זמן אגיע כי נירית כבר כאובה מאוד ורוצה לבקש אפידורל. אני מעריכה שייקח לי כרבע שעה, ונירית אומרת שתחכה לי לפני שתבקש אפידורל כדי שנוכל לחשוב על זה ביחד. רבע שעה מאוחר יותר אני נכנסת לחדר הלידה, השעה שבע בבוקר ונירית יושבת על כסא, מתנשמת במהלך ציר ונחה בין הצירים.

בית החולים שנירית בחרה ללדת בו הוא אחד מבתי החולים שידועים בגישה הטבעית שלהם. זהו אחד מבתי החולים שיצא לי ללוות בו פעמים רבות ואני מכירה את הצוות היטב, ומעריכה מאוד את הגישה הטבעית והמכבדת שבה הם נוהגים כלפי היולדות. יוצאת דופן היא אחת המיילדות שידועה בגישה מאוד קונבנציונלית, מיילדת שאותה לא זכיתי לפגוש עד כה אבל את הסיפורים עליה שמעתי לא אחת... מיד לאחר שנכנסתי לחדר הלידה וחיבקתי את נירית הסתכלתי על התג של המיילדת ששהתה בחדר כדי לראות עם מי אעבוד הפעם, ונחשו מי? נכון, המיילדת הידועה... הבה נקרא לה גאולה לצורך הסיפור (שם בדוי לחלוטין כמובן). גאולה בכלל לא מסתכלת על נירית, בפנים חתומות היא עומדת מול המחשב ומקלידה נתונים מכרטיס המעקב לתוכו. גאולה מתלוננת על כך שהכרטיס מולא ברשלנות, שאין בו כמעט מידע, ומנסה לשאוב את המידע מנירית ומבעלה, ללא התחשבות בכך שנירית מתמודדת עם הצירים. כשהיא מעיפה מבט לעברנו אני מחייכת אליה ומקווה בליבי שתהיה לנו לידה טובה ביחד, מנסה לנקות את כל הדעות הקדומות שיש לי מתוך הסיפורים ששמעתי ולהגיע לעבודה עם גאולה ממקום של יכולת לקבל ולשתף פעולה.

גאולה מבקשת מנירית לשכב על המיטה כדי להתחבר למוניטור אבל נירית לא מעוניינת בכך, הצירים כבר כואבים ברמה שלא מאפשרת לה להיות בתנוחה שאיננה אנכית. אני מנצלת את חילופי הדברים בין נירית לגאולה כדי להוציא את תג השם שלי ולענוד אותו. "יעל גריינר- דולה", זה מה שכתוב על התג. גאולה מסתכלת על התג, מסתכלת על נירית, מסתכלת עליי ויוצאת מהחדר. בדקות הבאות אני מעודדת את נירית ומחזקת אותה בבחירתה שלא לשכב תוך כדי הניטור, ומציעה שתנסה לבקש מגאולה לשבת על כדור הפיזיו כשזו תכנס שנית ותחבר אותה למוניטור. להפתעתנו, כעבור מספר דקות נכנסת מיילדת אחרת, צעירה וחייכנית, מיילדת חדשה בצוות כך שגם איתה עדיין לא זכיתי לעבוד. המיילדת החדשה מציעה לבדוק את נירית כדי לראות מה הפתיחה כרגע, ומבטיחה שתאפשר לה להתחבר למוניטור בכל תנוחה שתבחר. השעה שמונה בבוקר, שעה אחרי שהגעתי לחדר הלידה, והפתיחה כבר עומדת על חמישה סנטימטרים. המיילדת מחברת את נירית למוניטור ואני חושבת שברגע שהיא תצא אציע לנירית לעמוד על המיטה בעמידת שש (על הברכיים) כאמצעי לקידום הלידה. והנה עוד הפתעה משמחת במיוחד- המיילדת מציעה לנירית לעמוד על הברכיים ולהישען על גב המיטה כדי לזרז את הלידה! אני קצת בשוק, נראה כאילו היא קראה את המחשבות שלי... אבל בעיקר שמחה שבמקום ניטור ארוך בשכיבה נירית זוכה עכשיו לניטור בתנוחה אנכית שמאפשרת לה לנוע ולי לעסות את גבה. נירית מתמודדת פשוט נפלא, נושמת ונעה, ועשר דקות בלבד מרגע שעלתה על המיטה כדי להתחבר למוניטור (השעון מראה עכשיו על השעה 08:10) היא מרגישה לחץ עצום וצריכה ללחוץ. אנחנו מזעיקות את המיילדת החייכנית לחדר, והיא מאשרת שנירית בפתיחה מלאה והיא יכולה ללחוץ. שתי מיילדות נוספות נכנסות לחדר כדי לראות במו עיניהן לידה על הברכיים (למרות הגישה הטבעית של בית החולים עדיין מרבית הלידות שם הן בשכיבה). נירית לוחצת ואני נושמת יחד איתה ומעודדת אותה, וכעבור שלוש לחיצות בלבד בשעה 08:13 נולד בן מקסים ויפהפה במשקל 3.926 גרם. וואו, זה היה מהר!

כשעה וחצי אחר כך, כשנירית כבר בהתאוששות ואנחנו מפטפטות מתוך שמחה עצומה על הלידה המופלאה, נכנסת המיילדת החייכנית לחדר ומספרת לנו שגאולה, משראתה שיש בחדר דולה ושזו הולכת להיות לידה טבעית, החליטה שלא מתאים לה ללוות לידה כזו וביקשה ממנה להחליף אותה. זו הפעם הראשונה עבורי שבה עצם נוכחותי בחדר שינה את הלידה עוד מבלי שעשיתי דבר- מסתבר שהעובדה שהמיילדת הקונבנציונלית הוחלפה במיילדת שתומכת בלידה טבעית ושבפועל עודדה זאת קשורה ישירות לכך שענדתי את תג הדולה ודי היה בכך כדי להבהיר לגאולה שתוכל הועיל יותר בחדרים אחרים. כמה משמח שגאולה לא דבקה בסידור העבודה המקורי והחליפה חדר, נירית ואני מסכימות שזו גדולה מצידה- האפשרות לדעת היכן את יכולה להועיל והיכן נוכחותך לא תתאים ולנהוג על פי הידיעה הזו היא לא תמיד נחלתו של כל אחד, ואנחנו מלאות הערכה כלפי גאולה על כך שקלטה את הסיטואציה ונהגה באופן הכי מתאים. המיילדת החייכנית מוסיפה ומספרת לנו שלפני שהייתה מיילדת היא הייתה דולה, וכאן אני מחייכת- עכשיו ברור לי למה הרגשתי תוך כדי הלידה שהיא קוראת את המחשבות שלי...

 לקריאת עוד סיפורי לידה מרגשים לחצי כאן והצטרפי לחבורה המקסימה של נשים שזוכות לקבל ממני ראשונות כל טיפ, מידע והדרכה שאני מוציאה. ועל הדרך תקבלי גם מתנה :-). אז יאללה, ללחוץ!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

23 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל imahit אלא אם צויין אחרת