00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדע אחר

הפלאפונים שגורמים לסרטן - למה לא.

10/06/2011

 

אודה ואתוודה, לפעמים קל יותר בויכוח לעשות צחוק מהיריב מאשר להתמודד באופן הוגן וכן עם הטיעונים שהוא מעלה. כאשר התכוננתי לכתוב את המאמר הנוכחי, הכוונה המקורית הייתה לרשום סיפור משעשע ומגוחך על פלאפונים וסכנות הקרינה שלהם. משהו שיציג את המתנגדים לפלאפונים באור מטופש במיוחד, כמו גם את ההכרזה של ארגון הבריאות העולמי על הסכנה בפלאפונים, ויגרום להרבה קוראים ספקניים להתמוגג מרוב אושר.

אבל, לא עשיתי את זה.

אני לא מתכוון לצחוק כאן (גם לא ברמיזה) על המתנגדים לפלאפונים ולקרינה אלקטרו-מגנטית כי הנציג שלהם מבין קוראי הבלוג, ברנש בשם NoRad, ניחן בנימוס כמעט מגונה שמקשה עלי להתייחס אליו בלגלוג. אני גם חושב שהוא באמת מאמין במה שהוא אומר, ולא מנסה בכוח לעשות פרופוגנדה מסולפת כמו שארגון 'חסון' עושים. אז לכבודו אתייחס הפעם ברצינות לכל אורך הרשומה לפרשייה האחרונה של הפלאפונים, הקרינה, והאזהרה של ארגון הבריאות העולמי.

 

האזהרה

למי שלא שמע, התפרסמה בשבוע שעבר הצהרה של ארגון הבריאות העולמי לפיה פלאפונים עלולים לגרום לסרטן. הרשות הבינלאומית לחקר הסרטן, שהיא תת-מחלקה של ארגון הבריאות העולמי, החליטה ששדות אלקטרומגנטיים בתדרי רדיו צריכים להיות חלק מקבוצה 2B– מה שהופך אותם לקרצינוגניים (מסרטנים) אפשריים לבני-אדם. קבוצה 2B, דרך אגב, מכילה גם חומרים כמו מדביר החרקים DDTובנזין.

המסקנה פורסמה, כמובן, מיד בלמה-נט תחת הכותרת – "סלולרי עלול לגרום לסרטן!" ומתחתיה, "לדברי מומחים הסכנה הנשקפת מהם עשויה להיות שוות ערך לחומרי הדברה מסוג DDTובנזין!" (סימני הקריאה אינם מופיעים במקור)

והם צודקים, כמובן. אבל הם שכחו להזכיר שהסכנה מהם עשויה להיות גם שוות ערך לקפה, או בעצם, לשום-דבר בכלל.

ונסביר.

 

קטגוריות וקטגוריות ארורות

תפקידה של הרשות הבינלאומית לחקר הסרטן הינו, בין היתר, לסווג חומרים שונים לפי יכולתם לגרום לסרטן בבני-אדם. כל חומר מסווג לאחת מחמש קבוצות שונות.

החומרים שבקבוצה מספר 1 נמצאים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר והוודאית ביותר לבני-אדם. הם כוללים חומרים כמו אתילן אוקסיד, וירוסים כמו הפטיטיס Cשעלולים לגרום לסרטן בגוף, גז חרדל וקרינת ניוטרונים. מסביב לכל החומרים בקבוצה זו נעשו מספר רב של מחקרים שהפיקו ראיות חזקות ביותר שהם אכן גורמים לסרטן בבני-אדם.

החומרים שבקבוצה 2 מתחלקים לשני סוגים – 2Aו- 2B. החומרים שבקבוצת 2Aהם 'כנראה קרצינוגניים בבני-אדם'. איך אנחנו יודעים שהם כנראה קרצינוגניים? משום שמחקרים בבעלי-חיים הוכיחו שאותם חומרים גורמים לסרטן, אך אנחנו נמנעים מלערוך מחקרים דומים, מסיבות ברורות, על בני-אדם חיים ובריאים. בדרך כלל אנחנו מבינים את המנגנונים שבהם החומרים האלו יוצרים את ההשפעה המסרטנת שלהם בבעלי-חיים, ומבינים שאותם מנגנונים יביאו לפעולה דומה גם בבני-אדם.

מיד אחרי קבוצה 2Aמגיעה קבוצת 2B, שאליה הצטרפו עכשיו הטלפונים הסלולאריים. קבוצה זו כוללת חומרים אשר "עשויים להיות קרצינוגניים בבני-אדם". למה רק "עשויים להיות"? מכיוון שאין עדות מספקת מניסויים בבעלי-חיים באשר לטיבו המסרטן של החומר, וגם בבני-אדם אין ראיות מספקות. קבוצה זו אכן כוללת חומרים כמו DDTובנזין, אבל היא גם כוללת קפה, מלפפונים חמוצים, ניקוי יבש של בגדים וטלק.

קבוצה 3 מכילה חומרים שאינם מסווגים כקרצינוגניים לבני-אדם. היא יכולה לכלול חומרים שהתגלו כקרצינוגניים בבעלי-חיים, אך ממנגנון הפעולה שלהם ברור שהם אינם מביאים לתוצאה דומה גם בבני-אדם.

אחרונה חביבה היא קבוצה 4, שהחומרים שבה "כנראה לא גורמים לסרטן בבני-אדם". רוצים לנחש כמה מאות חומרים כלולים בקבוצה הזאת? אם חשבתם בכיוון הזה, כנראה שכבר טעיתם. האמת העגומה היא שכיום נמצא רק חומר אחד בקבוצה היוקרתית הזאת, והוא קאפרולקטם, המשמש ליצירת סוג מסוים של ניילון.

בוודאי שמתם לב שההתייחסות לחומרים שבכל הקבוצות אינה כזו של וודאות מוחלטת, וזאת מסיבה טובה. במדע, אין דבר כזה וודאות מוחלטת. הידע שלנו מוגבל ומסתמך תמיד על מחקרים שעורכים בני-אדם. מחקרים חדשים נערכים כל העת, וההחלטות של הרשות לחקר הסרטן מתעדכנות בהתאם.

 

הנקודות נגד

כאן מגיעה הנקודה החשובה הראשונה: ההצהרה של הרשות לא התקבלה מתוך בחינה של מחקרים חדשים, לפחות לא כאלו שהתפרסמו ברבים. קיימות טענות שהוועדה התייחסה לשני מחקרים חדשים שתוצאותיהם עדיין לא פורסמו ברבים, אבל בדיוק מסיבה זו גם אנחנו לא יכולים להתייחס להחלטת הוועדה באופן רציני, בין היתר מכיוון שהוועדה עדיין לא פרסמה את הסיבות המדויקות והמפורטות להחלטה אליה הגיעה.

ומה עם המחקרים הקיימים כיום, אותם אנו כבר מכירים היטב? רובם נערכו על אנשים שלקו בסרטן במוח, ומשווים את הרגלי הדיבור שלהם בטלפון עם אלו של אנשים בריאים. רוב המחקרים, כולל המחקר של אינטרפון שתוצאותיו עליו לכותרות לפני מספר חודשים, ומחקר דני בו נערך מעקב אחר 400,000 בני-אדם, לא מצאו ששימוש בטלפון סלולארי מעלה את הסיכון לסרטן המוח, לפחות במשך עשר שנים של שימוש. המחקר של אינטרפון זיהה עלייה בסרטן המוח אצל קבוצת הנבדקים שהשתמשה באופן התדיר ביותר בטלפון הנייד, אבל רק כאשר לקחו בחשבון את מספר השעות שאותם נבדקים דיווחו שדיברו מדי יום. זוהי שיטה מאד בעייתית לאיסוף נתונים על זמן שיחה אמיתי, מכיוון שחלק מהאנשים דיווחו שדיברו 12 שעות ביממה! אלא מה? ברגע שבדקו כמה שיחות היו לאנשים בממוצע מדי יום, הסתבר שהקשר בין השימוש בפלאפונים לבין תדירות סרטן מוח נעלם. על כל זה כתבתי כבר בהרחבה ברשומה קודמת.

באותה רשומה כתבתי גם על הבעייתיות הטמונה בכך שכמעט כל המחקרים המעידים על קשר בין קרינה של פלאפונים לבין סרטן המוח, מגיעים ממעבדה של חוקר אחד – ד"ר לנארט הארדל. ההבדל בין המחקרים שלו לבין המחקרים של כל היתר מוחשי עד כדי כך שבגרפים שמסכמים את התוצאות של כל המחקרים הקיימים באופן ויזואלי, קיים סיכום עם התוצאות של הארדל, וסיכום בלי התוצאות של הארדל. שיטות המחקר שלו בעייתיות, וקבוצת המחקר שלו מפרסמת את אותם הנתונים במאמרים שונים ומדווחת באופן לא-עקבי על גודל המדגם. מה זה אומר? תחשבו בעצמכם.

מה לגבי המחקרים שטוענים שלאנשים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן בצד אחד של הראש – זה שהם מחזיקים בו את הטלפון? ובכן, קודם כל קשה להסתמך על הזיכרון של אנשים, במיוחד כאלו שכבר חלו בסרטן המוח וחוששים מאד שהפלאפונים גרמו להם לכך. ובכל מקרה בחלק מהמחקרים הללו מסתבר שהסיכון לסרטן לא היה גבוה יותר באופן כללי משאר האוכלוסייה, או שהייתה סכנה פחותה להיווצרות גידולים בצד השני של הראש. הסטטיסטיקה, רבותיי, מאזנת.

השאלה האחרונה שיש לשאול היא האם בכלל קיים מנגנון שבאמצעותו יכולה קרינה מפלאפונים לגרום לסרטן. והתשובה היא שהיום אנחנו לא מכירים שום מנגנון כזה. הקרינה יכולה, לכל היותר, לחמם את האזור הצמוד לפלאפון. במקרים קיצוניים קרינה אלקטרומגנטית עשויה להשפיע על פעילות התאים העצביים. אבל סרטן? בשביל סרטן צריך לגרום נזק לדנ"א, ועדיין אין עדות שהפלאפונים יכולים לגרום לכך, ואף אחד לא מצליח לחשוב על מנגנון הגיוני בו זה יכול לקרות.

אחרון חביב, חשוב לציין שאין עליה בשכיחות סרטן המוח בקרב האוכלוסייה המשתמשת בפלאפונים. לא בארצות הברית, לא בניו-זילנד, לא בדנמרק, באנגליה או בכל מדינה אחרת שנבדקה. יש עלייה מסוימת בשכיחות סרטן באופן כללי, מכיוון שהאוכלוסייה חיה יותר זמן, וסרטן הוא מחלת זקנה. אבל כשלוקחים את כל הגורמים בחשבון מקבלים שאין עלייה בסרטן המוח. האם ייתכן שהפלאפונים גורמים ל- 'הצתה' של התהליך הסרטני, ולוקח עשרות שנים עד שהגידול מתחיל להיות מורגש במוח? זה ייתכן... אבל למה שנאמין שזה קורה, אם כל המחקרים הרציניים והאמינים עד עכשיו מראים שאין עלייה בסרטן המוח, ואין לנו שום רעיון לדרך בה פלאפונים עלולים לגרום לסרטן כזה?


אז למה?

אז למה הרשות לחקר הסרטן החליטה להעביר את הקרינה האלקטרומגנטית לקטגוריה 2B? לא לגמרי ברור. אולי הם רצו להדגיש את הצורך במחקרים נוספים בתחום, אבל כאלו מתקיימים כבר היום. אולי הם לא חשבו על ההשלכות עד הסוף. מבחינה תיאורטית, באמת יש סיכוי שפלאפונים גורמים לסרטן. מבחינה פרקטית, עצם ההכרזה על הסיכוי הזה (מבלי לציין שכרגע הוא נמוך למדי) גרמה לפאניקה המונית.

 

ולסיכום

אז בבקשה, חברים, אין צורך להיבהל. ואפילו אם אתם נבהלים, אני מבקש שתיבהלו במידה. הפלאפונים של היום פולטים רק עשירית מכמות הקרינה שפלטו הפלאפונים מלפני עשר שנים. הראוטרים של האינטרנט האלחוטי פולטים כמות קטנה עוד יותר של קרינה. למעשה, אם תשבו במשך שנה שלמה בכתה עם ראוטר אלחוטי, תקבלו את אותה מנת קרינה שהייתם מקבלים בשיחה בודדה של עשרים דקות בפלאפון.

אנא מכם – קחו דברים בפרופורציה. ואם אתם כבר מחליטים להיפטר מהפלאפון שלכם, אל תשכחו לוותר גם על הקפה, על המלפפונים החמוצים ועל הניקוי היבש של הבגדים.


מספר הודעות מנהלתיות - 

שמתם לב בוודאי שעברו כמה ימים טובים מאז הרשומה האחרונה. הסיבה היא שאני מתקרב עכשיו לישורת האחרונה של הדוקטורט. הסמינר שלי יתקיים בטכניון ביום שני הבא, ב- 13 ליוני 2011, בשעה 10:30 באודיטוריום הגדול של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, וקרעתי את עכוזי כל השבוע האחרון כדי להפיק משהו חצי-אינטיליגנטי. קוראי הבלוג מוזמנים לסמינר כשומעים חופשיים, ואני מאמין שאפילו תצליחו להבין את הדברים וליהנות מהצגתם. תחזיקו לי אצבעות, ובעזרת פלפ-אל בעוד חודשיים אהיה כבר ד"ר צזנה. אני מתנצל מראש אם זה אומר שבשבועיים הקרובים התפוקה שלי בבלוג קצת תרד. אשתדל להשלים את החסר במאמרים מעניינים שאנשים טובים כתבו לי לבלוג וכבר כמה שבועות שאני מחפש את הזמן לפרסם אותם כאן.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

78 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רועי צזנה אלא אם צויין אחרת