00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

Aliens & Mind Control

שתי משתתפות בפורום שסובלות מתקיעוּת רגשית ואנרגטית עמוקה.

המשתתפת הראשונה snoopytush מספרת:
אני שוב מרגישה לב של אבן.
הכרמל בוער ולא אכפת לי.
ביום הראשון ששמעתי שזה בער
קראתי את התיקון הכללי וזהו מאז הפסקתי לחשוב על זה.
כאילו אם אני לא מכריחה את עצמי להתמקד בנושא ולכאוב הדברים עוברים מעלי.
ולא מרגישה כלום אפילו שמלא מתו.

אני עונה:
חביבתי את נמצאת תחת שליטה חזקה של חוצנים רעים.
זו הסיבה שהגעת לפורום זה.
הם סגרו לך את האנרגיות הרגשיות.
הבירבור הפסיכולוגי לא יעזור.
את צריכה להגיע להילר שעוסק בתחום למרות שגם הם לא מצליחים לעזור במאה אחוז.
כנ"ל המשתתפת Vampire Lust לה סגרו גם את האנרגיות המיניות.
לצערי היא נמצאת כבר בשלב של הרס עצמי.
שתיכן נמצאות במצוקה דומה ולדעתי ניתן לעזור לכן.

דיבבלעס:
היא המשתתפת הרביעית שאת מזהה ככזו...
את כותבת פה שגם וומפייר כזו,
גם על אמסטף כתבת כך שהוא תחת השפעת חוצנים
וגם לעוד בחורה שכתבה שקשה לה....
נראה לי שלכל אחד זה מה שאת כותבת,
אז מה, כל מי שקצת קשה לו הוא תחת השפעת חוצנים??

אני:
ראשית אני גבר, לא אישה.
שנית, יש לי הרבה נסיון בתחום הן כמותקף והן כמטופל במרפאות חוצנים.
(זהירות! חלק ממרפאות החוצנים מופעלות על ידי חוצנים רעים/מתחזים שמנצלים את ההזדמנות כדי לגנוב אנרגיות מהמטופלים. ההילרים תמימים ואינם יודעים זאת).
שלישית, יש בפורום הזה הרבה יותר מארבעה אנשים שמוטרדים על ידי חוצנים, רק שאני מתרכז במקרים הקשים.
למעשה הגעתי למסקנה שישנם יותר אנשים שמוטרדים על ידי חוצנים, מאשר כאלה שלא.
לגבי האנשים שאני מכיר באופן אישי - אין לי ספק בכך.
אבל בשביל להגיע למסקנה זו צריך לקרוא הרבה ולצבור הרבה נסיון, ואינני מצפה מכל אחד שיעשה זאת.

דיבבלעס:
קודם כל סליחה על הטעות.
תשמע לגבי מה שכתבת שהרבה יותר מארבעה אנשים כאן מוטרדים ע"י חוצנים תהיתי האם גם אני ברשימה לדעתך?

אני:
אינני יודע בוודאות לגבי המקרה שלך.
לדעתי אינך ברשימה כרגע, אבל זה לא אומר כלום לגבי הדקה הבאה.
עקרונית כולנו פה על כדור הארץ מאד חשופים ואם יש משהו שיכול להגן עלינו הרי זה קיומם של חוצנים טובים מתוך תקווה שיש כאלה.
ניתן להשתלט על מוח של בן אדם תוך שניות (מנסיון) וזה עובד על עקרון מאד פשוט:
המוח עובד על גלים.
החוצנים משדרים גל זהה לגל של המוח אך חזק ממנו.
הגל הזה מסלק את הגל המקורי של המוח (מחשבה) ואז אפשר לשים במקומה מחשבה אחרת, אמונה דתית (נפוץ מאד) או להשאיר אותך בלי מחשבות בכלל (מוח ריק).
ניתן לגרום לאדם לתגובות מסויימות בנושא אחד בלבד (תאוות בצע למשל) ואפילו לווסת רגשות.
ניתן לגרום לאדם נזק נקודתי על מנת להביך אותו (ג'ון ליר, טייס קרב מנוסה - אינו מזהה אנשים).
ניתן להשתלט על בן אדם למשך חיים שלמים, לעצב לו את האישיות לכיוון מסויים, או לגרום לו לאובססיה לנושא מסויים (היטלר: גרמניה מעל לכל, להרוג את היהודים).
השימוש הנפוץ של הטכנולוגיה: הגבלת המחשבה המקורית באופן הדומה לרטיות העיניים ששמים לסוסים.
הדבר יוצר צמצום של האינדיבידואליות וקונפורמיות מאד גדולה, שממנה מגיעה כניעה לסמכות ואז קל הרבה יותר לגרור את כולנו (המין האנושי) למלחמה. האם אתה מתחיל להבין את הבעיה?
אבל הבעיות לא נגמרות פה:
רמז: לא רק המוח עובד על גלים ותדרים. גם שאר איברי הגוף וה- ...DNA
לדעתי המין האנושי כולו נמצא תחת שליטה בכדור הארץ, גם אם לא כל אדם נמצא בשליטה בכל רגע נתון.
מדוע אני חושב כך?
משום שאין דרך אחרת להסביר את האירועים המתרחשים על הכוכב הזה:
מלחמות עולם שההסבר להן תמוה (כבוד לאומי בראשונה וגרמניה שפיתחה מצב רוח רצחני שהגיע "משום מקום" בשנייה), התמוטטות כלכלית כל מספר שנים (בין 1929 ל- 2008 היו עוד כמה) ושיטות חברתיות שמוחצות את הפרט (קומוניזם, נאציזם ועכשיו קפיטאליזם).

snoopytush:
אהה עכשיו הכל ברור...

אני:
אם את עדיין בשלב הלגלוג זה אומר שהידע שלך בתחום מועט מאד.
זה חבל משום שההדרכה האישית שלך הפנתה אותך במיוחד לפורום זה כדי שתוכלי לקבל את הטיפול המתאים לך.
תנסי לחשוב למה הגעת לפורום מעבר לרצון לחלוק את המחשבות שלך עם אנשים אחרים.
אולי התשובה תצוץ מעצמה.
בינתיים שיהיה לך בהצלחה.

דרור שוורץ מנהלת הפורום:
חשוב להבהיר:
מדובר בהשערה אישית שלך שמסתמכת על הודעות בפורום בלבד - זו לא אבחנה מקצועית שמסתמכת על מידע שמעבר לדברים שנכתבו בפורום, וכך יש להתייחס לזה.

אני:
אבל זה בדיוק מה שאני מציע לה:
שהיא תגיע לאבחנה מקצועית.
למרות שהמונח "מקצועי" לגבי מרפאים אלטרנטיביים הוא בעייתי.
רצוי לשים לב שגם ברפואה אלטרנטיבית צריך להגיע למטפל/ת שמתאים לבעיה.

גילי פרי:
ו...ברור שיש לך על מי להמליץ, לא כן?

אני:
ההמלצות שלי מאד מסוייגות.
לא הייתי ממליץ היום למי שסובל מבעיה רפואית קלה להגיע למרפאת חוצנים מפאת הסכנה שבדבר.
לעומת זאת מי שכוחות רשע נעלו חזק את האנרגיות שלו וחייו תקועים ללא אנרגיה רגשית, לפעמים ללא אנרגיה מינית ולפעמים ללא אנרגיה אינטלקטואלית, והרפואה הקונבנציונאלית אינה עוזרת לו, אני ממליץ לו בחום לנסות כי אין לו מה להפסיד והשינוי כפי שחוויתי על בשרי, יכול להיות משמעותי.
אין טעם להגיע לסתם להילר כלשהו כי השוק מלא בהילרים שונים שרובם אינם מסוגלים להתמודד עם הנושא ואף יסרבו לטפל כשיבינו במה מדובר.
אני יכול להמליץ רק על הילרים שטיפלו בי, אך אני מצהיר בזאת שאינני מרוויח מהמלצה זו אפילו שקל אחד.

 

השרשור המקורי כאן:
אני שוב מרגישה לב של אבן.

המשתתפת השנייה פושקוש:

בשרשור הזה אני כמעט שלא מגיב.
שימו לב לתיאור הפרטני של פושקוש:
העייפות, הבילבול, חוסר הריכוז, אובדן הכיוון האישי - למשך שנים.
אובדן הקשר הפנימי - חוסר יכולת של האדם לדעת מה הוא רוצה ומה הוא יכול.
הדבר מוביל לחשבון נפש בלתי פוסק שאינו מביא תוצאות - "פול גז" בניוטרל, אותו אני מכנה: זיון שכֶל עצמי.
כל אלה אופייניים למי שחוצנים "מתעסקים" איתו.

פושקוש: תקועה.
כבר תקופה ארוכה שאני מרגישה תקועה לגמרי, כמעט מכל בחינה.
מאיפה מתחילים להסביר הרגשה כזאת?
עייפות מהכל,לפעמים מתחשק לי ללכת לישון ולהתעורר בעוד שנתיים...אני מרגישה שאני כמו על טייס אוטומטי.
כבר תקופה ארוכה (כמה שנים) שיש לי הרגשה שאני מחכה למשהו,וזה התגבר לאחרונה..
משהו קרה בשנה האחרונה ואני לא יודעת לשים עליו את האצבע ולומר "זה מה שקרה,שם בדיוק."
מכל כך הרבה בחינות שום דבר כבר לא מספיק! משהו בתוכי לא נותן לי מנוח...
בעבודה-נמאס לי מעבודה שאני טובה בה אבל לא נהנית ממנה,פתאום גיליתי שאני לא מסוגלת לעשות משהו שאין לי תשוקה אליו.
אבל איך מגיעים לתשוקה האמיתית? איך אני אגלה את מה שאני רוצה? אני הופכת את השאלה הזאת כבר חודשים ארוכים..
בזוגיות-אני לבד כבר יותר משלוש שנים,למדתי להעריך את הלבד ולאהוב את המרחב אבל בחודשים האחרונים הגבול הדק
שבין ה-לבד לבדידות נעלם,והסיפוק הפך לחסך..אני כל כך רוצה מערכת יחסים-וזה פשוט לא קורה למרות שאני צעירה,חברותית,ומוקפת אנשים.
אמנם יש לי תסביכים משלי,אני מאוד רגישה ולכן גם מאוד בררנית לגבי מי שאני פותחת לו את הדלת...אבל כמה זמן אפשר להשתמש בתירוץ
"אני לא מוכנה,כשאני אהיה מוכנה הוא יגיע" אני מודה על התקופה שבה זכיתי לאהוב את עצמי ולהזדמנות להיות קצת אנוכית,למדתי המון מה"לבד"
אבל נראה לי שכבר הגיע הזמן ל"ביחד" גם שם יש לי המון ללמוד..
למה זה לא קורה? אני מוכנה לתת למישהו להתקרב,אני גם רוצה להניח את הראש על כתף אחרת ולנוח...
בים של אנשים אני מרגישה כל כך בודדה...תמיד מקשיבה לאחרים-ובשמחה..אבל נדמה לי שכשאני זו שמדברת אנשים לא ממש מבינים...
אני מרגישה כאילו אני לבד לגמרי על הפלאנטה הזאת..קשה לי יותר ויותר..אנשים מסתכלים עליי כמו על משוגעת כשאני מספרת שאני לא  
צופה בחדשות...אבל איך מסבירים שזה כואב מדי? כל כך הרבה צער..כמה פחד וכאב...
אבל לפעמים אני עוצרת מסתכלת על הכל וכמעט צוחקת,פתאום החיים נראים כמו משחק אחד גדול ובדיחה שכולם לוקחים יותר מדי ברצינות...כולל אותי!
ועדיין הראש שלי עובד בצורה שונה,האמת שהראש לא ממש עובד-אני מרגישה את הכל כמו עובדה ברורה...
למשל,בד"כ ברור לי לגמרי מה חושב ומרגיש האדם שעומד מולי ומה המקור,אפילו אדם זר...כאילו שהוא ממש דיבר ואמר..מבחינתי זה מובן מאליו.

אני מחפשת תשובות בתוכי כבר הרבה זמן,ותשובות אפשריות עולות וצפות כל הזמן...אבל כרגע אני באמת קצת אבודה וכמו שאמרתי-עייפה.
אני לא מחפשת פתרון פלאי ותשובות חותכות..רק קצת כיוון...נדמה לי שהמצפן שלי קצת התבלבל..וכולי בכלל קצת מבולבלת ולא ברורה..
אולי למישהו כאן יש כמה מילים אישיות של חכמה? אני לא יודעת למה אני בדיוק מצפה,פשוט הרגשתי שכאן אולי זה יהיה בסדר להרגיש כמו שאני מרגישה ..
אני חושבת שהדרך הכי טובה להסביר את עצמי תהיה לומר שאני פשוט מרגישה שאני רוצה לממש את הפוטנציאל שטמון בתוכי אבל בעצם אין לי שמץ של מושג
לאיזה כיוון ללכת ובמה קשור הפוטנציאל הזה..אני יודעת שאת התשובה הטובה ביותר אמצא בעצמי ובתוכי אבל זה לא ממש קורה...אולי הגיע הזמן לבקש
נקודת מבט חיצונית?

תודה...ולילה טוב...

הקורא AMSTAF1 מצטרף לדיון ומספר שהוא סובל מאותן תופעות בדיוק:
זה בגלל שאת עושה לעצמך הנחות.
פעם שהישתחררתי מהצבא הייתי חייל צעיר ממושמע וקופצני
לאט לאט אמרתי לעצמי יה אפשר לקום בשש במקום בחמש
אחרי שנה מהשיחרור
אמרתי יה אני אקום בשמונה כך ארגיש יותר טוב ופחות עייף
כיום אני שמן טלויזיה מזיע קם ב 10
אוהב המבורגר
וחסה
עצלן יושב על עץ ואוכל עלים כל היום
מיתחמם בשמש
כיום אני עובד בעבודה לא מכניסה ובמקום שאני לא רוצה
אני בלי זוגיות
אני משקל עודף
אוטו ישן
עובד ויושן עבודה ביית
מכור לערוץ האוכל
וחי משבת לשבת

אני מקצר הפעם מתוך הנחה שכבר קראו הודעות קודמות שלי:
שניכם תחת השפעת חוצנים רעים.
פסיכולוגיה לא תעזור.

דרור שוורץ עונה לפושקוש תשובה די צפויה והגיונית שחלקה קונבנציונלי וחלקה אלטרנטיבי.
לרוע המזל על פי הבנתי לפחות, התשובה הזו לא תעזור לפושקוש.
המשפט: "קרוב לודאי שהעייפות היא סימפטום של המצב הרגשי שאת מתארת." הוא טעות.
אם מצבה הוא תוצאה של תקיפת חוצנים הרי ששני הסימפטומים: העייפות והמצב הרגשי, הם תוצאה ישירה של "טיפול" החוצנים שמחבלים במקביל בשני הפרמטרים הללו, יצורים חרוצים שכמותם. 

דרור שוורץ:
העולם שאנו חיות בו...
... קשה ולפעמים עצם ההימצאות פה מכאיבה, בעיקר לאנשים רגישים ו/או לא שגרתיים. הקושי מתגבר עוד יותר כאשר נלווה אליו חוסר הגשמה עצמית בתחומים שונים (מקצועי, זוגי וכו').

האם קרה משהו לפני שהתחושות האלו התחילו?

באופן כללי, לדעתי, השינוי צריך להתחיל ממציאת עיסוק או תחום לימודים שיהפוך מאוחר יותר לעיסוק, שיאפשר לך להגשים את עצמך. אם האפשרות הזו לא קיימת עכשיו, גם תחביב או התנדבות בתחום שקרוב ללבך יכולים לשמש לצורך העניין.
נשאלת השאלה, איזה תחום מעניין אותך? מה היית רוצה לעשות?

בדידות היא ללא ספק מצב חיים קשה להתמודדות. האם יש לך חברות או ידידות? האם את נמצאת מדי פעם במקומות שבהם את יכולה לפגוש אנשים שיכולים לעניין אותך מבחינה חברתית או זוגית? במידה שלא, כדאי לנסות למצוא איזושהי מסגרת כזו (הרצאות, חוגים, טיולים מאורגנים וכיו"ב).

תחושה מאוד עמוקה של זרות נובעת, לפחות בחלק מהמקרים, מהעובדה שמקור הנשמה אינו ארצי. האם תמיד ליוותה אותך תחושה של זרות, או שזה דבר חדש יחסית?
חשוב לזכור, שהשהות שלנו פה היא זמנית ונועדה לאפשר לנו ללמוד שיעורים מסויימים ולפתח כוחות נפשיים. בסופו של דבר נחזור למקורות שלנו.

קרוב לודאי שהעייפות היא סימפטום של המצב הרגשי שאת מתארת, אולם ליתר ביטחון מומלץ לבצע בדיקות רפואיות (בעיקר בדיקות דם לגילוי חוסר בויטמינים ומינרלים או לפי המלצת הרופא/ה). מומלץ גם להקפיד על תזונה מאוזנת, שינה מספקת ופעילות גופנית - כל אלה משפיעים לא רק גופנית אלא גם נפשית.

שינוי בחיים הוא תהליך שעשוי לארוך זמן, צריך לקחת את זה בחשבון כדי לא להתייאש. בשלב ראשון, כדאי להגדיר פחות או יותר מה את רוצה לשנות ובאיזה כיוון.
זה לא קל ולעתים מומלץ להיעזר במטפל/ת רוחני/ת-אנרגטי/ת ו/או פסיכולוג/ית (אין סתירה בין הדברים), בעיקר מפני שאף אחת מאיתנו לא לגמרי אובייקטיבית כלפי עצמה ולא תמיד מסוגלת לראות את הדברים בבירור כאשר הם טעונים רגשית.

ברוכה הבאה .

פושקוש עונה לדרור שוורץ תשובה ארוכה שמעידה על הבילבול והתקיעות שבו היא נמצאת:
היי דרור,
תודה על התגובה,שמתי לב שאת תמיד משקיעה בתגובות שלך-זה נהדר מצידך
הבעיה שלי בעיקר היא שאני באמת לא יודעת מה הכיוון ומה אני רוצה מבחינה מקצועית..ברגע שאדע מה אני רוצה,יהיה לי הרבה יותר קל לחתור לסיפוק ולהגשים
את עצמי...וזה מה שמשגע אותי,יש לי את כל הכלים והאמצעים-ואין לי מושג מה לעשות איתם.
חשבתי ללמוד/להתנדב ועוד מליון דברים...אני פשוט מחפשת את התחושה לגבי מה שנכון בשבילי,ולא מוצאת אותה בשום מקום!

אני אמנם מופנמת אבל דווקא בחורה מאוד חברותית ומוקפת אנשים-יוצאת ומבלה..יש לי המון אינטראקציה עם אנשים,בחדר כושר,בים
וכל השאר...אבל נראה לי שהרבה פעמים כשאתה מוקף אנשים ומרגיש בודד זה הרבה יותר גרוע,כי הרי אין באמת סיבה
להרגיש בודד...אף פעם לא היו לי בעיות חברתיות ואם כבר זה אפילו יותר מדי בשבילי לפעמים...מעטים האנשים שיודעים לכבד
את הצורך שלי ב"לבד" מפעם לפעם...
תמיד הרגשתי קצת לא במקום,כאילו נולדתי בתקופה לא נכונה או במקום לא נכון...זה בא בגלים ובתקופות..אני מסכימה-הכל זמני ואני לגמרי רואה
את הטעם ומעריכה את הזכות שנפלה בחלקנו להיות כאן בזמנים כאלו...בקושי טמונה הצמיחה.
אבל לפעמים אני מתגעגעת למקום אחר,שבו רואים הכל בבירור..מתגעגעת למקום שבו הכל פשוט כמו שאני יודעת שאמור להיות.
אני מניחה שאני באמת פשוט מרגישה קצת שונה,אני מחייכת,צוחקת,מפטפטת ומתחברת תמיד בכל מקום שאני נמצאת בו..אבל בפנים אני מתעסקת בדברים אחרים לגמרי,חושבת המון ומנתחת הכל..אז כמה שאנשים באמת ידעו מי אני? ומה עובר לי בראש..? וכמה אנשים לא יבהו כשאדבר על המחשבות הכי עמוקות שלי?
זה מציב אותי תמיד במרכז העניינים אבל הכי לבד בעולם...
למען האמת,דיברתי יותר על הפאן הזוגי...זה פשוט לא קורה,ואני לא מבינה למה...זה לא שאני נכנסת לקשר וזה לא מצליח...אני לא מצליחה להכיר
מישהו שמבחינתי מתאים ושאני באמת רואה את עצמי איתו...שלוש שנים זה המון זמן.
אז אני יודעת שהכל תלוי בי,כשהתלמיד יהיה מוכן המורה יגיע-אבל למה אני לא מוכנה? מה אני מפספסת..? ומה אני עושה כדי לשחרר את התקיעות הזאת?

לגבי העניין הפיסי-אני טבעונית כך שיש לי בקרה מלאה על החסרים התזונתיים שלי,אני מתאמנת כל יום ובאמת מקפידה על אורח חיים בריא (מדי? )
אני מניחה שזו פשוט עייפות נפשית...

אולי את צודקת וכדאי לי לשקול פסיכולוג...על איזה מין טיפול אנרגטי היית ממליצה?
המון תודה דרור,את נפלאה

השרשור המקורי כאן:

תקועה.

שתי דוגמאות אלה ממחישות היטב את מה שנאמר ברשומה "הסימפטומים הקשים של הטרדה, תקיפה והשתלטות חוצנים."

מאז שהותי בפורום לא מעט אנשים אזרו אומץ וסיפרו מה קורה להם בחיים הפרטיים.
לדעתי מדובר בתופעה המונית שצריכה לצאת מהארון. לאנשים האלה הטיפול הפסיכולוגי לא עוזר ואף אחד לא מכיר בסבל שלהם. חושבים שהם היפוכונדרים, תחמנים או חולי נפש.

שרשור נוסף באותו עניין הופיע ברשומה:
הסבר על היחס הבעייתי בין ההילרים לחוצנים במרפאות.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל franse אלא אם צויין אחרת