33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

bob ממשיך במסע

הפקק כמשל – טעימת יינות מרש במסעדת רוקח 73

פקק השעם הוא כיום הסגר הנפוץ ביותר לבקבוקי יין.
גורמים כמו מחסור בשעם איכותי, עלויות ייצור, פגמים הנוצרים כתוצאה מתהליך ייצור השעם (לדוגמה TCA) וכדומה מניעים את תעשיית היין לנסות ולמצוא תחליפים לפקק המסורתי. עד כה, לא נמצא התחליף שקהל חובבי היין יאמצו בחום.

למרות שנטען שפקק ההברגה הוא פתרון בעל יתרונות לא מבוטלים (קל ונוח לפתיחה ולסגירה, חוסך עלויות, לא מחייב השכבת הבקבוק וכמובן אין בעיה עם שמירה על הלחות של הפקק והתפרקותו), הוא לא הפך לפתרון האולטימטיבי. בין ההסברים ניתן למנות את העדר המרכיב הרומנטי, הצמדות למסורת ושמרנות החשובים לחלק מקהל שותי היין.
באוסטרליה ובניו זילנד (מהם היינות שנטעם בטעימה) פקקי ההברגה נפוצים.

למי שמעוניין בהרחבה, לקטתי מספר כתבות בנושא.
מאתר אכול ושאטו : מהפיכת פקק ההברגה – ד"ר גיל מרום (אחד מהבעלים של חברת "מרש"). 
חלק א' , חלק ב' חלק ג' 

מאתר קולקט : לא על השעם לבדו –  פרופ' עמוס הדס .
מ- ynet :
לעמוד בפקקים – שגיא קופר (ב- ynet

 

ב- 30 במאי התקיים מפגש נוסף במסגרת "שולחן הסומלייה" שמקיים אבירם כץ - איש היין של מסעדת "רוקח 73".
על הפרק כמה מיינות חברת Mersch המייבאת לארץ יינות אוסטרליים וניו-זילנדיים.
הערב כלל גם מספר מנות שהכין הסו-שף אורן תוך "פזילה" לאלמנטים אוסטרליים.
מחיר ההשתתפות 310 ₪ לאדם.

 

 

הערב, שהחל באיחור מה, נפתח בדברים שנשא אבירם. הוא תיאר את הקושי שהיה לו לארגן את הערב היות והדימוי של היינות מאוסטרליה הוא דימוי בעייתי: "מפלצות" טעם, יינות ריבתיים ויינות בעלי אחוז אלכוהול גבוה. לטענתו דווקא הקושי היווה עבורו אתגר. מבחינתו יש חשיבות רבה בהתעסקות בנושא לא פופולארי שיכול להניב ערך מוסף עבור המשתתפים בטעימה. התעקשותו השתלמה ולבסוף החצר המשופצת של המסעדה התמלאה בלמעלה מ- 20 נוכחים.

אחריו דיבר דני גליל - מנהל השיווק של החברה. הוא נתן רקע קצר על החברה, על האזורים ועל היינות. היינות החלו להימזג תוך ליווי מנות האוכל. היינות נמזגו ביד נדיבה. אבירם ציין שמלכתחילה לא הייתה כוונה להכין מנות אוסטרליות אלא יותר לרמוז לכיוון וגם שלא ניתן היה להתאים באופן מלא את היינות למנות.

באוסטרליה יש למעלה מ- 60 אזורי יין מוכרזים וניתן להגדירה כמעצמת יין (היא נמצאת במקום העשירי בעולם מבחינת גידול ענבים, במקום השישי בייצור יין ובמקום הרביעי בייצוא יין). למרות גודלה, רוב הכרמים ממוקמים בדרום מזרח היבשת. בארבעת העשורים האחרונים תעשיית היין הולכת ומשתבחת כשהעיניים גם פוזלות לכיוון העולם הישן במיוחד לצרפת (אולי בזכות היותה מקור השיראז/סירא). כיום מגדלים בה למעלה מ- 70 זני ענבים. השיראז מהווה 40% מהזנים האדומים ו- 25% מהמכלול. מקרי קיצון של מזג אוויר ופגעי טבע שמתקיימים מעת לעת עלולים לפגוע מאד בבצירים.

 סרטון תדמיתי על עמק בארוסה באוסטרליה.

 

חברת "מרש" הקיימת כחמש וחצי שנים חרטה בשלב מסוים על דגלה להביא יינות פרימיום אוסטרליים שנבחרו בקפידה. רוב יינות החברה הם יינות ייחודיים ומעניינים ומעבירים חווית יין טובה. מתברר שבארץ היינות מניו-זילנד מבוקשים לא פחות מהיינות האוסטרליים. תעשיית היין בניו-זילנד עוברת שינוי משנות ה-90. כיום ביינות שלהם ניתן יותר דגש על פירותיות מבעבר.
לדעתי במדינה קטנה כמו שלנו לא ניתן להתבסס כלכלית רק על יינות למביני דבר. טוב עושה חברת "מרש" בהביאה גם "יינות עבודה" למסעדות ולפרטיים כדי שהפורטפוליו יתאים לפלחי שוק רחבים יותר.   

היינות נפתחו כ- 4 שעות לפני השתייה. להלן מידע כללי ורשמי טעימה (TN).

Astrolabe, Durvillea Sauvignon Blanc 2009

הכרמים של היקב שהחל את דרכו ב- 1996 נמצאים באזור מרלבורו ניו זילנד. היקב מתרכז בייצור יינות סובניון בלאן כשלטרואר יש את זכות ההובלה.

עוד על היקב

13% אלכוהול.
TN: אף טרופי, מזכיר טופי. הפה פרחוני וטרופי. מעט מרירות מסתתרת. חמיצות טובה. קיווי, פסיפלורה, גויאבה, גרני סמית. נעים לשתייה.

 סרטון על היקב. הנופים של ניו זילנד המשתלבים בו  מקסימים.  

 

Schutz, Two of a Kind Shiraz- Cabernet 2008

יקב משפחתי המנוהל כיום על ידי הדור השישי של משפחת כורמים (Tammy & Stuart Schutz) היינן Troy Kalleske. הכרמים ( Marananga, Ebenezer, Stonewell) נמצאים במערב Barossa.

עוד על היקב.

51% שיראז, 49% קברנה סוביניון. 14.9% אלכוהול.  24 חודשים בחביות.
TN: באף ריח עז, קוקוס. בפה חמיצות מתוקנת, לא מאוזנת. "רגליים" יפות. צריך להתפתח. היה חסר לי משהו בפה.

 

 

 

 

Teusner, The Riebke Shiraz 2009

Kym Teusner חבר ל- Michael Page ויחד הם הקימו את היקב. הכרמים שלהם נמצאים בצפון בארוסה.

עוד על היקב.

100% שיראז. 14.5% אלכוהול. 18 חודשים בחביות.
TN: אף מתון, פרי טוב. הרבה עץ (אולי שבבים?), ונילי. לטענת הינן של היקב ה- Riebke הטוב ביותר שיוצר אי פעם.

 

 

 

 

 Kaesler, Stonehorse Shiraz 2008

מקורות היקב ב- 1893. עם השנים חלו ביקב שינויים שכללו מכירת כרמים. הינן הצעיר Reid Bosward ניצל הזדמנות ובאמצעות השקעה של בנקאי שוויצרי רכש 30 דונם מהאחוזה שנמכרו בעבר והחל לשקמם. בהמשך הוא רכש עוד מהשטח המקורי של האחוזה. היינן שם לו למטרה להעצים את הפרי והוא משתמש במספר שיטות כמו: גיזום, צמצום השקיה והורדת יבולים.

עוד על היקב.

היין הוא בלנד של יבולים משישה כרמים בבארוסה (בעיקר במזרח). גפנים בנות 15-45 שנה. 100% שיראז. 15% אלכוהול.
TN: תחושה של עליה ברמה. שמן, רחב, עוצמתי, מעט מבושל, הפרי הטוב ביותר עד כה. למרות שיש סוכר שיורי גבוה הייתה מרירות בסוף. סוג של אקסטרים.

 

  

Tscharke, The Master Montepulciano 2008

משפחת Tscharkeמגדלת ענבים באזור מזה מספר דורות. הכרמים נטועים באזור Marananga. הבעלים והיינן Damien Tscharke הוא דור שישי והוא עובד במסירות רבה למעלה מ- 20 שנה. הוא שותף פעיל בכל שלב משלבי הייצור.

עוד על היקב.

הזן הספציפי הוא מנטיעה יחסית חדשה של המשפחה. היין הזה מייצג עולם חדש שהולך עד הקצה. לקחו זן ענבים (מונטפולצ'יאנו) המאפיין את מחוז אברוצ'ו באיטליה (שם הוא משמש כזן מחזק של זנים אחרים) והעבירו אותו לאוסטרליה. עשיית היין מייצגת כור היתוך של עולם ישן וחדש. תסיסה פתוחה ו- basket press ביקב מאד מודרני. 13 חודשים של יישון בחביות צרפתיות. 100% מונטפולצ'יאנו. 14.5% אלכוהול.
TN: באף סיגליות. הפה מאד דומיננטי. חמיצות מצוינת. קשה לחשוב עליו כעל יין אוסטרלי.
לדעתי היין הטוב בטעימה.

 

Noon, Eclipse 2008

היקב המשפחתי מתופעל מ- 1996 על ידי Drew Noon (המחזיק בתואר Master of Wine) ואשתו Raegan. היקב הקטן משתמש בחמישה כרמים באזור בקעת McLaren . כרמי הגרנאש מבוגרות. היקב נחשב לליגת העל של אוסטרליה. יקב משפחתי קטן שעושה רעש גדול. מייצר רק יינות אדומים ורוזה אחד.

עוד על היקב.

היין לשימור ארוך. 50% שיראז, 38% גרנאש, 10% קברנה סוביניון ו- 2% גרציאנו.  ליין יש סדרה גבוהה ויקרה יותר שנקראת סדרת רזרב. מבקרי יין מעריכים אותה מאד.
TN: תחושה מעט אצטית באף. שמנוני וכבד. אפטר טסט ארוך אבל לא משכנע. הייתה חסרה לי הרגשת טרואר ייחודי. בשל. ציפיתי ליותר. אמור ללכת טוב עם בשר או עם גבינות כחולות.

 

 

 יום פתוח ביקב

 

 

Kalleske, Greenock Shiraz 2009

הכרמים של היקב נטועים בצפון אזור בארוסה. במשך דורות המשפחה מכרה את הענבים המשובחים שלה. היינן Troy Kalleske יחד עם אחיו Tony  שהם דור שביעי החליטו להתחיל לייצר יין בעצמם. הניהול מופקד בידי הוריהם John ו- Lorraine. היין הראשון שוחרר ב- 2002.

עוד על היקב.

מכרם יחידני. 14.5% אלכוהול.
TN: מבחינתי טוב יותר מה- noon ופחות טוב מ-The master  של Tscharke. ייתכן שהוא צעיר מידי וייתכן גם שהאוכל לא החמיא לו.

 

 

היות וחשתי מידה מסוימת של החמצה ותחושת סקרנות לגבי היין החלטתי יומיים אחר כך לפתוח בקבוק נוסף הבקבוק נמצא בתמונה משמאל. הפעם מדובר ביין עם 15.5% אלכוהול. קיוויתי שהיין משנה מוקדמת יותר (2006) בליווי אוכל שונה ייתן לי פרספקטיבה נוספת.
המסקנה המאוחרת שלי : יין מעולה שלא כדאי להזדרז ולפתוח אותו. למול מסקנה זו גרסת 2009 תחייב המתנה ארוכה עוד יותר.

 

Tscharke Lumberjack Touriga Nacional 2004

יין קינוח בסגנון פורט. ענבי טוריגה נסיונאל. 18% אלכוהול.

מאד מתובל. ציפורן. יין מעניין.

 

 

 

 

 

 

 

בין מזיגה למזיגה הוצאו מנות לשולחנות. למעט מנת המולים כל המנות היו אישיות. מים מינראליים רגילים ומוגזים הוגשו באופן חופשי :

צלחת קטנה עם קלמרי קריספי, פלפלים קלויים  ורוטב רוי.

טרטר פילה בקר עם שורש חזרת שהוגש בכף.

מולים כחולים בסלסת שומר.

תבשיל צוואר בקר עם בייקון וירקות שורש.
התבשיל בושל בבישול ארוך עם בירה.

צלעות טלה על תבשיל שעועית ועגבניות.

קרם ברולה תמרים.

 

 לסכום:

במבחן הכוס הסתדרתי עם היינות היטב. ניכר שהושקע בהם מאמץ וידע.
ניסיתי לחשוב האם הייתי נהנה באותה המידה משתיית בקבוק יין אוסטרלי שלם בערב אחד. היות ואין לי מספיק ניסיון, אני מתקשה לענות על כך.

בקריאת חומר הרקע על היקבים הבנתי שברובם פועלים ייננים שלמדו יין במיטב האוניברסיטאות. עיניהם נשואות גם לעולם הישן והם משתדלים ככל יכולתם לעשות יינות טובים. יחד עם זאת היה חסר לי משהו. לא ידעתי לשים עליו את האצבע. ייתכן שבדומה לפקקי ההברגה הטכניים והפונקציונאליים כך היינות שנחשפתי אליהם. הם היו יותר טכניים, "נכונים" וחסרי מוטיב הרומנטיקה המאפיין אזורי יין אחרים. גם עניין הטרואר לא היה לי ברור דיו אבל שוב ייתכן והדבר קשור בניסיוני המועט בטעימת יינות אוסטרליים.

בתור חובב מובהק של יינות העולם הישן, המפגש עם אוסטרליה היה מאתגר ומעניין. השאיר טעם לעוד.

היין שהרשים אותי במיוחד היה The Master Montepulciano של צ'רקי. 
במקום השני המכובד היה הגרינוק שיראז של קלסקי.

 

  

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

25 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל bob68 אלא אם צויין אחרת