00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חשיפה

היווצרות הר-סדום

למי שגיאולוגיה קצת מעניינת אותו, החלטתי להקדיש את הרשומה הזו להסבר כללי על היווצרותו של הר-סדום. אני מאוד אשתדל להכניס רק את הדברים המעניינים ולהסביר את התהליכים בצורה פשוטה עד כמה שאפשר, נראה איך ייצא... 

הר- סדום ממוקם ממערב לאגן הדרומי של ים המלח והוא בנוי ברובו ממלח, אך יש בו גם סוגי סלעים אחרים בכמות קטנה (למי שרוצה- הסלעים הם אנהדריט, גבס, דולומיט, פצלים ואבני חול).

ראשית, כמה עובדות חשובות והכרחיות להמשך על מלח:

1. מלח הוא סלע אבפוריטי (=שנוצר בעקבות אידוי של מים). כלומר, שוקע בתוך לגונה, בתנאי מליחות גבוהים.

2. למלח תכונות כאלו שגורמות לו לזרום כאשר מופעל עליו לחץ. זה נקרא התנהגות משיכה (בניגוד לסלעים בעלי התנהגות פריכה- שנשברים תחת לחץ). כלומר אם ניקח גוש מלח ונמחץ אותו על ידי כך שנשים עליו משקל גדול הוא לא יידחס ויגדיל את צפיפותו, הוא לא ישבר וייסדק, אלא הוא יזרום באיטיות למקום שבו הלחץ נמוך יותר- כמו פלסטלינה.

3. המלח יכול לזרום בכל מיני צורות, אחת מהן נקראת דיאפיר. דיאפיר הוא מחדר שעלה תוך כדי זרימה ממעמקי האדמה אל מעל לפני השטח, וכזה הוא הר סדום שלנו.

4. המלח הוא סלע מסיס מאוד ולכן במגע עם מים מתוקים הוא עובר המסה, הופך לחלק מהמים וזורם איתם לאן שהם זורמים. זו הסיבה שבאזורים גשומים בדרך כלל לא נמצא מלח על פני השטח.

 אוקי, נראה לי שאפשר להמשיך. לפני משהו כמו 6 מיליון שנים, הבקעים העיקריים בארץ ישראל כבר היו קיימים כתוצאה מהשבר הסורי אפריקאי (לא ארחיב עליו כרגע), ואחד מהבקעים הללו הוא כמובן בקע ים המלח המפורסם. לפי הממצאים (גם אליהם לא אכנס כרגע), לפני בערך 5 מיליון שנים התרחשה החדירה האחרונה של מי-ים אל תוך אזור ארץ ישראל. מי- ים חדרו ממערב דרך עמק יזרעאל, לתוך עמק הירדן ויצרו לגונה- "לגונת סדום" שנמשכה מאזור הכנרת ועד לים-המלח. כמו שאתם כבר יודעים, בלגונה שוקע מלח, ואכן בלגונת סדום שקע מלח באזור הכי מרוחק מהים והכי מלוח- בדרום הלגונה שהוא גם אזור ים המלח של היום. זו הייתה תקופה של כמה מיליוני שנים שבה שקע בלגונה רוב הזמן מלח. לעתים היו שינויים בכמויות המים שנכנסו מהים ונוצרו תנאים המתאימים להשקעת סלעים אחרים. נוצרו שכבות אופקיות רבות של מלח (בעובי של כ- 2 ק"מ) ובינהן שכבות של סלעים אחרים שנקרא להן שכבות הביניים. בשלב מסויים בעקבות ירידה של מפלס הים, נותקה הלגונה מהים לחלוטין ונוצרה מערכת של אגמים סגורים שמקבלים רק מים מתוקים ממי-גשמים. לגונת סדום התייבשה ונשאר ממנה אגם שנקרא "אגם הליסאן" (או ימת הלשון), בו שקעו סלעים שונים לחלוטין מהסלעים ששקעו עד אז בלגונה. נקרא להם: סלעי הליסאן. עם הזמן הצטבר עוד ועוד חומר על המלח הקדום, דבר שיצר לחץ גדול על שכבות המלח, עד שלפני כ- 300 אלף שנים הן התחילו לזרום מתוך עומק רב, תוך כדי שהן סוחבות בתוכן את שכבות הביניים, במטרה להגיע אל פני השטח שבהם הלחץ נמוך. כל שכבות המלח זרמו כמו שהן מערבה ואז כלפי מעלה מה שגרם להם לשנות את מצבן לאנכי. כאשר לבסוף הגיעו השכבות קרוב יחסית לפני השטח, הן נתקלו במימי אגם הליסאן המתוקים, והתרחשה המסה נרחבת של המלח, כך שרק הסלעים הפחות מסיסים שהיו בין המלח, כלומר שכבות הביניים, לא עברו המסה. במקום זה, הם הצטברו מעל למישור אופקי שהוא גבול ההמסה ונקרא "מישור ראי המלח". אסור לשכוח שהמלח כל הזמן ממשיך לזרום, לעלות ולעבור המסה כך שמעל למישור ראי המלח מצטבר עובי רציני של מה שקראנו לו שכבות הביניים ועכשיו נקרא "סלע החיפוי". תנסו לדמיין: מתחת למימי האגם, מתרומם לו הר קטן שבנוי מסלעי החיפוי ועליו ממשיכות לשקוע באופן טבעי השכבות שעתידות להפוך סלעי הליסאן. מידי פעם יש שינויים גם בגובה מפלס מי האגם וגם בקצב ההתרוממות של הדיאפיר שיוצרים שינויים בשכבות שמצטברות על הדיאפיר. החל מלפני כ- 14 אלף שנה התרחשה ירידה דרמתית במפלס האגם והוא התייבש והתמלא לתקופות עד שנשאר ממנו אגם ים-המלח של היום, בתקופת הזמן הזו הדיאפיר המשיך להתרומם עוד ועוד והמלח נחשף אל מעל לפני השטח. זרימות של נחלים ושיטפונות במעלה ההר יצרו המסות מקומיות של המלח החשוף ונוצרו סדקים שנהפכו למחילות ולמערות בתוך ההר. המים זורמים בנחלים התת-קרקעיים האלו תוך כדי המסה והתקדמות בתוך ההר עד שהם יוצרים פתח יציאה בקיר ההר ונשפכים לים המלח. הר סדום ממשיך להתרומם גם עכשיו, כל הזמן, בקצב של בין 7 ל- 9 מ"מ לשנה, בחורפים השטפונות מעמיקים ומרחיבים את המחילות ונוצרים פתחי יציאה חדשים ונמוכים יותר. כך שאם נעמוד לצד כביש ים המלח ונביט על קיר הר סדום, באזורים מסוימים נראה סדרת "חורים" כשמהתחתון שבהם נשפכים היום מי השיטפונות.

זהו, השמטתי מלא פרטים ושלבים חשובים כי הרגשתי שזה מוגזם ושאחרי הכל, לא אתם צריכים להיבחן מחר על הנושא...:)

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל DOCHA אלא אם צויין אחרת