00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

"הצלמניה" - סרט דוקומנטרי מרגש ומשובח

                                       הנכד, בן פטר והסבתא, מרים ויסנשטיין. צילמה תמר טל.

אמש צפיתי, בערוץ הדוקו של יס (8), בסרט שכותרתו "הצלמניה" - הלא היא חנותו של רודי ויסנשטיין ז"ל שהיתה ברחוב אלנבי מס' 30 בתל אביב והוקמה בשנת 1940. מקום ידוע מאוד שהיה בבחינת מוסד במשך עשרות שנים. בחנות נמצא ארכיון של צילומים המתעדים אירועים היסטוריים מחייה של מדינת ישראל (ביניהם, הכרזת המדינה) ובעיקר מחייה של תל-אביב-יפו.  גדולי האומה הצטלמו בה ובחלון הראווה שלה הוצגו תמונותיהם. מאז שרודי ויסנשטין, צלם העיתונות, הלך לעולמו (בשנת 1992), המשיכה רעייתו, מרים, לתחזק את הארכיון  ולהפעיל את הצלמניה. אלא שהמבנה בו שוכנת הצלמניה לא נכנס לרשימת האתרים השמורים, נמכר ליזמים, המתכננים לבנות במקומו מגדל דירות והבעלים נאלצו להעבירה למקום אחר (רחוב טשרניחובסקי מספר 5) לאחר מאבק שבסופו הובטח להם כי יחזרו לחנות חדשה במבנה החדש לכשיוקם. מרים היא כבר בת 98. מאז המעבר התדרדרה בריאותה  אבל עדיין מגיעה לחנות מעת לעת. הבנין הישן טרם נהרס ומקווים לבניה המהירה של החדש ולחזרה לכתובת המקורית והזכורה לטוב. הסרט מביא, בין השאר, את המאבק להצלת מפעל החיים המנציח את ההיסטוריה שלנו בארץ. בשיחתי עם הבמאית, תמר טל, הסתבר כי הארכיון נסרק עד היום רק בחלקו ובן פטר, הנכד, מחפש תורם למבצע שיבטיח כי הנגטיבים הנדירים, בעלי הערך הנוסטלגי וההיסטורי, לא ידונו לכליה. 

                           מרים ויסנשטיין ליד צילום מימי צעירותה. צילמה תמר טל.

להלן מספר תמונות שצולמו במרוצת השנים ונמצאות בארכיון "הצלמניה". תודה לבן פטר שהרשה לי להשתמש בהן כאן:

רודי ומרים ויסנשטיין

הזוג וחלון הראווה של החנות

בן-גוריון במעמד ההכרזה

גולדה מאיר.  1950 לערך. הפתיחה הרשמית של כביש תל אביב - נתניה. ישראל רוקח לידה (שלישי מימין עם כובע לבן).

בצד הסיפור הזה עובר כחוט השני סיפור נוסף, ספק סיפור משנה ספק סיפור בעל עוצמה וחשיבות לא פחותה מסיפור השרדות העסק המשפחתי. שני הסיפורים ארוגים זה בזה. מדובר באסון משפחתי מסעיר שמטופל ביד עדינה ורגישה של הבמאית והצלם. זהו סיפור של יחסים מיוחדים, מרגשים ונוגעים ללב בין סבתא לנכד, בעלי החנות.  דמותו המקסימה ושובת הלב של הנכד - הלא הוא בן פטר - שאנושיותו, סבלנותו, פתיחותו ורגישותו הותירה אותי מתפעלת ונפעמת והסבתא -אשת ברזל, בת 96 (בסרט), שצלחה ועברה לא מעט בחייה, דעתנית ומשתלטת  ועל אף הנוקשות שמבצבצת מדבריה, מרגשת ומעוררת הערכה ואמפטיה רבה  - שניהם באישיותם ובכנותם תרמו להצלחת הסרט.

Life In Stills- Trailer/ A film by Tamar Tal from Tamar Tal on Vimeo.

הסרט, בבימויה המצויין של תמר טל, זכה זה עתה בפרס הסרט הישראלי הטוב בפסטיבל הבינלאומי ה- 13 לקולנוע דוקומנטרי. מנימוקי חבר השופטים: "זהו סיפור המסופר בדרך עדינה ומרגשת, אשר מצליח לשלב בין תחושה קומית חזקה לבין תובנות רבות עוצמה על התקופה בה אנו חיים. 'הצלמניה' יוצר עם המון שנינות וחן דיאלוג בין העולם שהיה לעולם הנוכחי, ומערכת היחסים החד-פעמית בין הסבתא לנכד פשוט הקסימה אותנו ואת הקהל".הסרט זכה גם בפרס העריכה.

 אתר הסרט

להלן הודעה שהתפרסמה היום, 28.08.2011 בפייסבוק של הצלמניה:
"חדשות משמחות! הסרט התקבל לפסטיבל דוקלייפציג בגרמניה! אנחנו ממשיכים עם ההקרנות בסינמטקים- ביום שלישי הקרוב, באולם הגדול של סינמטק תל אביב בשעה 17:45. הפיצו את הבשורה!"

תודה ממעמקי ה- ♥ לתמר טל ולבן פטר (הצלמניה) על הרשות לפרסם כאן את התמונות שברשותם. 


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

51 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת