00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

טיפול בגילגולי חיים קודמים – לא תענוג בכלל (כתבה 2 בסדרה)

 

 

טיפול בגילגולי חיים קודמים בה לפתור בעיה אותה מעוניין המטופל לפתור. אין היא מיועדת לספק חוויה של סקרנות או הרפתקנות. היא למעשה חלק משיטות העומק בהן משתמש הפסיכולוג המיומן בשיטה, לאחר שנוסו שיטות אחרות, וזאת על מנת לנסות ולהבין את התופעות או החוויות השליליות מהן מעוניין המטופל להפטר. לפיכך כל הפונה אליי בבקשה לעבור טיפול בגילגולים נענה אוטומטית בשלילה. איני ספקית של טיפולי גילגולים. גם לא ספקית של חוויות שמקורן בסקרנות. אני פסיכולוגית קלינית העוסקת בטיפול נפשי המיועד לפתור בעיות של גוף-נפש. טיפול בגילגולים הוא עוד שיטה מרתקת וקשה בתוך ארגז השיטות והכלים המקצועיים. לבטח אין זו השיטה הנשלפת ראשונה אלא זו הנשלפת רק בשלב מאוחר יותר של הטיפול, לאחר הכרות משמעותית עם היסטורית חייו של המטופל ועם התהליכים הנפשיים המרכזיים הפועלים בו. אין זה טיפול המתאים לכל אדם והשימוש בו יעשה רק לאחר שנעשה כבר שימוש בשיטות טיפול ברגרסיה לארועי החיים הנוכחיים. כמו כן יעשה הטיפול בגילגולים רק לאחר שקיימת הערכה של נקודות החוזק ונקודות החולשה של המטופל. יישום שיטת רגרסיה בגילגולים קודמים לאדם הלא מתאים בתזמון הלא מתאים עלולה לגרום נזק נפשי.

נדגיש אפוא שנית המטרה הטיפולית היחידה והמרכזית היא ריפוי התלונה ולאו דווקא חוויה של גילגולי עבר.

כדאי לציין כי מלכתחילה אין המטופל והמטפל יודעים איזה סיפור יעלה כסיפור גילגול. לעיתים נראה שהגילגול שעלה, כביכול אינו קשור כלל לבעיה הנדונה. לדוגמא: אישה שתלונתה היא אודות כאבי מחזור חזקים מעלה "גילגול" הדן בבחור בעל פיגור שכלי והתמודדותו בתקופה היסטורית כלשהי. רק לאחר "מותו" של הבחור ועיבוד סיפור חייו ניתן להבחין ברלבנטיות של גילגול זה למטופלת.

אז איך העסק הזה עובד? 
אין זה מדע בדיוני של מטופל המחליט להמציא סיפור כלשהו כיד דמיונו הפורה. זה קצת יותר מסובך. 

 

המטופל שוכב עם עיניים עצומות על ספת הטיפולים והשימוש הוא בטכניקת תודעת רגש-גוף כפי שתוארה בכתבה אודות פסיכולוגית המעמקים.  המטופל מתחיל לחזור על משפט התלונה שהוחלט עליו לדוגמא: "איני מסוגל להתרכז בלימודים" (תמיד מתחילים במשפט תלונה) וחוזר ומהדהד את התלונה עד שהגוף מתחיל להגיב באופן כלשהו (גירוד, עיקצוץ, קפיצות עצביות של אצבעות או גפיים, נימול, כובד, מעוקה, כיווץ, שינויי טמפרטורה כאב או לחץ באזורי גוף מסוימים וכו') ועד שמתקבלות תגובות רגש כלשהן (מועקה, עצב, בכי, פחד, נתק, אדישות וכו'). בהתאם למקבץ תגובות גוף נפש הוא מתבקש "לנחות" בסצינת פתיחה של חיים קודמים כלשהם בהם התבטא מצבור זה של תופעות גוף ונפש אותן הוא חווה בכאן ועכשיו של הטיפול.

 

 "הנחיתה" היא בדרך כלל סתמית ולא ברורה. חווים משהו, מרגישים משהו או משהו "קופץ" לעיני הרוח.  לדוגמא: תגובה ראשונה בזמן נחיתה לגילגול קודם: "אני רואה עץ". תפקיד המטפל לכל אורך עבודת שיחזור הגילגול, הוא של מקרקע ושל "מפעיל וידאו" (קדימה בזמן, אחורה בזמן או "עצור" לבירור התמונה). דוגמא: "היכן נמצא העץ? האם יש לידו עצים נוספים? מה יש לידו או מסביבו? מהו הזמן? בוקר או ערב? קיץ או חורף?מיהו הרואה את העץ? דמות זכר או דמות נקבה ובאיזה גיל?" כלומר התפקיד הראשוני בכניסה לגילגול הינו קרקוע והרחבת הזום על הראייה הפנימית הראשונית.   עם כל הכבוד לשיטה "ההזויה" של גילגולים קודמים בכל מקרה כל "הסרטים" האלה כפופים לחוקי הטבע הפועלים על כדור הארץ. גילגול הוא תסריט תת מודע דמיוני אך לא בדיוני. כלומר אנשים לא עפים באוויר, גם אינם עוברים דרך קירות, דמות אינה מתחלפת בדמות אחרת (כמו בחלום) ובקצרה כל חוקי המציאות הפיזים חיים על סרט הגילגול. אין חייזרים ואין עב"מים. 

 

 

לאחר בחינת הסצינה הראשונה ובחינתה המדוקדקת ולאחר שהובנה זהות הדמות (זכר או נקבה וכן הגיל). מתחיל המטפל להנחות את המטופל קדימה ואחורה כפי שהוסבר. לדוגמא: מה קרה שעה קודם ל"נחיתה"? מה קרה בבוקר אותו היום? מה קרה בשבוע שקדם לכך? ההוראות המפורשות למטופל הן, שהתשובות לא תגענה מתוך דמיונו הפורה התשובות מגיעות תוך מיקוד בתגובות הגוף-נפש בכאן ועכשיו של הגוף השוכב על ספת הטיפלים. מתוך תחושות הגוף ובהתאם לחווית הרגש של הכאן ועכשיו, מגיב האדם בראייה פנימית של התרחשות כלשהי. קודם כל התשובה לשאלה "מה קרה?" מתקבלת דרך תחושות הגוף והרגש ובהתאם להן מתגבשת הראייה הפנימית הדמיונית. באופן זה, מתפתחת בהדרגה הסצינה הראשונית בה נחת המטופל ל"סרט" שבו נעים אחורה וקדימה בזמן על מנת לקבל היכרות טובה עם הדמות שבסיפור הגילגול, לדעת מי היא, מה היו חייה, ומה היו האירועים המשמעותיים בהם.

 

"להתגלגל" זה קשה.

 

לפעמים עוברים חוויות מאד קשות של כאב פיזי ממשי על ספת הטיפול. לעיתים יש צעקות ובכי, כאבים עזים בראש, בבטן, בגב או התייסרות נפשית של ממש. נשמע הזוי? לא ממש, אם נביא בחשבון שהמטופל "חי וחווה" את הגילגול בדיוק כפי שאנו כצופים בסרט קולנוע מזדהים עם הדמות, בוכים מהתרגשות, צוחקים או נמצאים  במתח. במהלך הטיפול בגילגולים, הרגשות המלווים בתחושות הגוף ברך כלל יותר אינטנסיבים מאשר בסרט קולנוע. לדוגמא, בחורה רווקה חוותה צירי לידה בחדר הטיפול כולל עוויתות בלתי רצוניות של הבטן והתנפחותה כמו במצב של צירי לידה. בחור חש את צריבת גז הציקלון ששרף את ראותיו ואת פנימיותו טרם מותו וכמעט הקיא בזמן הגילגול.

 

איך הדבר יתכן? אולי מדובר באנשים שרוטים הנתונים להשפעה סוגסטיבית בקלות?

 

לא. מדובר באנשים נורמלים, רגילים לחלוטין, מתפקדים מכל בחינה שהיא, מקצועית, משפחתית, חברתית,  מינית, שפשוט "נכנסנו" לגילגול או יותר נכון שהגילגול הפעיל בתוכם חוויות גוף-נפש אינטנסיביות.

 

ברב המיקרים סיפור הגילגול מפתיע את המטופל עצמו. שכן מי שהוא "בפנים", בתוך התת מודע הוא המכוון את סיפור העלילה ויוצר את המתאם  בין ההתרחשויות בין פרקי החיים השונים של הדמות בגילגול. כאילו מישהו מבפנים יודע מה תהיה העלילה מתחילתה ועד סופה מבלי שהמטופל יודע זאת במודע, אלא לאחר שנע קדימה ואחורה בזמן, בהתאם להנחיות המטפל. (התת מודע הוא המפעיל את חוויות הגוף והרגש שהן לא רצוניות ולא נשלטות והמודע משקף זאת בראייה דמיונית פנימית התואמת את חוויות הגוף והנפש הלא מודעות).

כאמור, כל גילגול חייב להסתיים במות הדמות. המוות יכול להתרחש בכל גיל ובכל צורה. מות הדמות הינו הכרחי לטיפול בגילגולים והוא חלק מהחוזה הפסיכולוגי בין המטפל למטופל. אין מצב שהדמות לא תמות. מאחר והגדרנו שזהו טיפול בגילגולים הרי שהדמות הקודמת היתה חייבת למות על מנת שמטופל הנוכחי יוכל להוולד. מהלך סיפור הגילגול בדרך כלל נמשך מספר שעות ולפיכך משתרע על פני מספר טיפולים. הממוצע מוקדש לכל גילגול בהתאם למידת הפירוט הנדרשת הינו בין שלוש עד שבע מפגשים טיפוליים לגילגול מסוים. בתום כל מפגש גילגולים כותב המטופל את תקציר עלילת הפגישה ובתחילת כל פגישה מזכיר לו המטפל את תקציר הפרקים הקודמים

העיבוד הפסיכולוגי והמשמעותי נעשה לאחר מות הדמות ו"עליית" הנשמה לתדר הנשמות (השמיים) בה היא פוגשת את "המדריך הרוחני" שהוא דמות אוהבת, מקבלת, בעלת ידע על המלווה את הנשמה לאורך גילגוליה השונים ולמעשה מייצגת את תודעת העל של נשמת המטופל. (מושג העל-מודע אינו מקובל בפסיכולוגיה הפרוידיאנית, הוא מופיע יותר בפסיכולוגיה של יונג דרך הרעיון של "לא מודע קולקטיבי". מושג העל מודע מקובל מאד בכל התפיסות המזרחיות ובכל התפיסות הרוחניות התופסות שיש לאדם רבדים שונים של תת מודע ושל על מודע וביניהם "המודע הקטן" אותו אנו מכירים. כלומר – תפיסת התודעה היא כספקטרום רב שכבתי של רמות תודעה שונות).

 

מהרמה הזו של תדר הנשמה בעזרת "המדריך הרוחני" מתקבלות תבונות עמוקות לגבי רלבנטיות סיפור הגילגול לחיי המטופל. נוצרת ההבנה אילו איפיונים של המטופל הודגשו והועצמו בגילגול, כלומר מועלים רבדים של חיי המטופל שהוא חווה אותם בחייו הרגילים בפחות חריפות ובפחות מודעות מזו שעלתה בגילגול. דוגמא: בחורה יעילה, מצליחנית, תקתקנית, מאופקת ומאורגנת מעלה גילגול של דמות דיכאונית בעלת חיים דלים, משעממים ומנותקים חברתית. לשאלת הקשר בין הדמות הגילגולית לבין אישיותה המתפקדת של המטופלת, מסתבר כי מתחת לתיקתוק ולחריצות ולפעילות המרובה מסתתרת חוויה עמומה של שמחת חיים בלתי מספקת, קושי בספונטניות, וקושי בלהתחבר בצורה חמה לבני אדם. בחיי המטופלת אלו הם גוונים בלבד שאינם מקרינים על כלל חייה בצורה מאד משמעותית והגילגול הדגיש והעלה אותם למודעותה.

 

לחיות גילגול זה לעיתים כמו לחוות סרט קשה מאד בו רוצחים או נרצחים, אונסים או נאנסים, הרבה תוקפנות, נטישה, מוות בעת לידה, התעללות, השפלה, ניצול וכיו"ב. ארועי חיים קשים על פי רב קשים בהרבה ודרמטיים בהרבה מחייו הנוכחיים של המטופל הקיצור – ממש לא תענוג.

 

כבר אמרתי, טיפול בגילגול זה לא קל בכלל. זו חוויה סוחטת אנרגטית הן את המטופל והן את המטפל והסיבה היחידה לחוות תהליך זה, לעיתים תהליך של סבל וכאב היא ההקלה הרבה המושגת לאחר מכן בחיי המטופל מאחר ושיחרר מתוכו "סרט"  ש"שיחק לו" בתת מודע ושם גבה את מחירו ברמת הנפש ו/או הגוף. בעקבות גילגול קשה, מושגת הקלה משמעותית ושיפור במצב המטופל.

 

קיימות שתי אפשרויות להתייחס לגילגולי החיים הקודמים. אפשרות ראשונה – רצף קווי לינארי, היסטורי של פרקי חיים. במובן זה יהיה גילגול מסוים יותר רחוק בעבר מאשר גילגול אחר ותהיה חשיבות יחסית להתאמות ההיסטוריות של זמן ומקום. מנסיוני למדתי שעניין הרצף ההיסטורי ומידת הדיוק ההיסטורית לזמן ולתקופה הנדונים אינו קריטי במיוחד וחשוב יותר הסיפור, הדמות והעלילה, בכפוף לאילוצים הסבירים הלוגיים של הזמן והתקופה. אפשרות שנייה – רואה את הגילגולים כתסריטים תת מודעיים המתרחשים בראשו של המטופל ולפיכך מספר תסריטים יכולים להתרחש באותה תקופת זמן במקומות שונים או אפילו באותו מקום. אפילו קיימת האפשרות שתסריט של גילגול חיים קודמים עשוי לחפוף במידת מה את חייו הנוכחיים של המטופל. לדוגמא: מטופל יליד 1980 המספר על גילגול ל דמות משנות ה 1950 וה 1960, הרי שאם דמות הגילגול חיה למעלה מ 40 שנה למרות שהדבר אינו הכרחי, הרי שקיימת אפשרות פוטנציאלית שהדמות מתה לאחר שמהמטופל שלנו כבר נולד כלומר במהלך חייו הנוכחיים. החפיפה בזמנים אינה מפריעה כשמתייחסים לכך כתסריטים תת מודעים העשויים להתרחש במקביל לאותה תקופה ואפילו באותו מקום.

 

התפיסה שקיימת התרחשות בו זמנית של התסריטים או גילגולי החיים היא בהחלט רציונלית, שכן למעשה כל תסריט של גילגול הוא בעצם תסריט של הסתברות יחסית שהיה עשוי להתרחש למטופל המסוים. המטופל שלנו, בעל המבנה הנפשי המסוים, הדחפים, המשאלות והפחדים בחר בחייו בהווה במהלך הסתברותי מסוים של אורח חיים. לעומת זאת, בתסריט התת מודע שלו הוא בחר לחוות באותו מנגנון נפשי מהלכים הסתברותיים אחרים אשר הוליכו אותו לעלילות חיים שונות לחלוטין.

 

ראוי לציין כי אסכולה של טיפול בגילגולי חיים קודמים נפוצה באירופה ובארה"ב כבר כשישים שנה. אסכולה זו מכונה כטיפול "טראנס פרסונאלי", טיפול שמעבר לחיים הנוכחיים של המטופל או במילים אחרות – "רגרסיה לגילגולי חיים קודמים".

 

קיימות טכניקות שונות ליישום השיטה: באמצעות הרפייה או היפנוזה, באמצעות דמיון מודרך או באמצעות שיטת תודעה-רגש-גוף בה אני עובדת ואשר אותה למדתי ממוריי בבית הספר ההולנדי לטיפול בגילגולי חיים קודמים. שיטה זו אינה נלמדת בארץ כחלק מלימודי הפסיכולוגיה או הפסיכותרפיה הקונבנציונליים.

 

הבה נסכם: הפסיכולוג המיישם גם את שיטת הטיפול בגילגולים כחלק ממגוון שיטות הטיפול אינו חייב להיות "רחפן", "סטלן" או "פתי המאמין לכל דבר" ובקצרה אינו חייב להיות מנותק מהמציאות ומהקרקע. ענייני נפש ורוח ככלל, אינם לדעתי הניגוד לפרקטיות, יעילות, הגיון אנליטי ורציונאליות. השילוב בין כל הרכיבים הוא המעניק עומק לנפש האנושית. זו אונת שמאל של המח וזו אונת ימין. בכל דבר יש משהו אמיתי במידה מסוימת, והזוי או מוגזם במידה אחרת וצריך לקבל את הכל בפרופורציות הנכונות.

 

הייתי מתארת את מנגינת חיינו כמו מנגינת הבלורו של ראבל: מעגלים פתוחים החוזרים על עצמם כל פעם בעוצמה ותדר גבוהים יותר, תוך שהם נעים בספירלה כלפי מעלה. כלומר יש כאן הרבה מהחזרה, יחד עם שינוי מתמיד בתדר, בעוצמה ובמהירות. תוך כדי השינוי מתרחש גם שינוי במשמעות הפנימית. יש המכנים זאת "קארמה" כלומר, החזרה הסיפורית במעגלי החיים.

 

קוהלת, החכם באדם אמר על כך, "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה". אך ראוי לציין כי לשלמה המלך מיוחס גם שיר השירים "ינשקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין" וכמובן גם ספר משלי "לדעת חוכמה ומוסר להבין עם בינה" כלומר לאמת התייחסויות שונות מזוויות שונות, אין אמת אחת חובקת כל. הגילגולים מתחילים בקוהלת להשתחרר ממה שהיה על מנת שנוכל להשתמש כראוי בחוכמה ובבינה וכדי שנוכל להפתח לאהבת שיר השירים.

 

בנתיים אני מזמינה אתכם להגיב ולהצטרף לעמוד הפייסבוק שלי

אילנה ארד לוין, פסיכולוגית קלינית מומחית לטיפול בכל תחומי הפסיכותרפיה והפסיכודיאגנוסטיקה. סיום M.A בהצטיינות במגמה לפסיכולוגיה קלינית אוניברסיטת תל-אביב (1976). סקסולוגית מומחית בכירה ויועצת נישואין, מנחה ומדריכת קבוצות. בעלת קליניקה פרטית- מאז 1989 ועד היום. טל` 03-6411774

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת