00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

טיפול בגלגולי חיים קודמים – מה כל השטויות האלה? (חלק 1 מתוך 2)

 

יש המאמינים בלהט ויש הלועגים בבוז לרעיון של גלגול נשמות. מכל מקום הויכוח הזה הוא רוחני ואין זה מעניינה של הפסיכותרפיה, כך לדעתי, להכריע בעניין זה, השנוי במחלוקת בין הרציונליסטים לבין המאמינים. מה גם שאין לרובנו זיכרון מודע מחיים קודמים נוסח הזיכרונות שיש לנו לדוגמא מילדותנו או מארועים רבי משמעות שארעו בחיינו גם אם לפני עשרות שנים.

 

אגב יוצאים מכלל זה של שיכחת הגלגולים הקודמים הם בני העדה הדרוזית המתחנכים על האמונה בגלגול נשמות מיידי כתורת יסוד בתרבותם ומדתם. ידועים המקרים בארץ של ילדים דרוזים שטענו בכל תוקף שהיו בגלגול קודם אדם זה או אחר והוליכו את הוריהם הביולוגים הנוכחיים לבתים ולמשפחות זרות לחלוטין בכפרים רחוקים מביתם בהם זיהו חפצים, מטמוני כסף חבויים וכמובן ידע מפורט אודות בני המשפחה של הנפטר ואודות עצמם בגלגול הקודם. הקאדים של העדה הדרוזית מתמחים בטיפול בילדים אלו בעלי הזהות הכפולה, זו של עכשיו וזאת הנחוות כשייכת לגלגול הקודם. ילדים אלו נחשבים כשייכים ל- 2 המשפחות, הביולוגית העכשיוית, והקודמת זו שהייתה לזכרונם משפחתם בגלגול הקודם. כך שיתכן שילד בן 6 הוא למעשה האב בן ה- 70 שנפטר במשפחה הקודמת או החייל שנהרג בקרב בלבנון.

 

מדוע הדרוזים זוכרים באופן מודע גלגול קודם ואנחנו לא זו שאלה הקשורה ככל הנראה לרמת האמונה, השכנוע הפנימי החינוך וההתכוונות לקראת תופעה זו.

 

ביהדות אגב גם קיימת האמונה בגלגול נשמות. בתפילת נעילה עם צאת יום הכיפורים קיימת בסידור התפילות המסורתי בקשת סליחה מפורשת על כל חטאינו הן בחיים הנוכחיים והן בגלגולים הקודמים.

 

כמובן שתורות המזרח מאמינות נלהבות של תורת הגלגולים ביניהם הבודהיזם וההינדואיזם, אך מה לנו בני המערב הרציונלים וחסרי האמונה על כל ענייני הקארמה האלה. הרי כל איש באמונתו יחיה.

מכל מקום עבורנו, שאיננו זוכרים דבר וחצי דבר מגלגולים קודמים, אם בכלל היו כאלה, עולה השאלה למה לדון בשאלה מה לעשות עם פיל לבן אם בכלל אין חיה כזו. מדוע עלינו להטריד עצמנו בשאלת טיפול נפשי תוך שימוש בגלגולי חיים קודמים שהיו או לא היו, מי יודע בכלל?

 

הסיבה היחידה להתעסקות זו היא שזהו לעתים המוצא האחרון ואני מדגישה המוצא האחרון בניסיון להסביר או להבין תופעות בלתי מוסברות או מובנות על רקע נסיבות החיים הנוכחיות.

 

ברור לנו שבני אדם נולדים עם כישורים ונטיות ריגשיות שונים, עם מערכי תגובה ספציפים והעדפות ספציפיות ושאין הם נולדים "לוח חלק" כפי שפעם נטו לחשוב, לוח המתוכנת ומעוצב על ידי הסביבה הווה אומר ההורים, המשפחה, התרבות, החינוך, האמונה וכמובן אירועי החיים הטובים והפחות טובים. בני אדם נולדים עם נטיות, העדפות, יכולות ודפוסי תגובה ואיתם הם נכנסים לאינטרקציה עם הסביבה והשפעותיה. יש המשייכים את כל הנטיות והכישורים המולדים לכרומוזומים ולגנים. אולי זה נכון אולי לא אינני מוסמכת בגנטיקה אך לבטח השאלה הגנטית אינה יכולה להשיב על חוויות ותגובות מיוחדות שאנו נתקלים בהן ושאין להן כל הסבר רציונילי או סביר מסוג כלשהו. כמו כן סביר שאין גן ספציפי האחראי על החוויות היחודיות שאתאר להלן. (כולן תאורי מקרים של מטופלות אמיתיות בשר ודם)

 

ניקח לדוגמא 3 ילדות בנות 5. שלושתן כיום נשים בוגרות בגילאים שבין 50 – 30 ושלושתן מתארות כל אחת זכרון ילדות מסוים, אותו הן מטיבות לזכור.

הראשונה מתארת עצמה משחקת בבובה, מאכילה אותה ומטפלת בה במסירות כשהיא מדמיינת שהבובה היא ילדתה הקטנה. זוהי סצינה שיגרתית ונורמטיבית לחלוטין הנובעת מהזדהות עם דמות האם המטפלת בבת ה- 5 ומתוך התאמה מוחלטת לערכי תרבותנו. ילדה זו רואה עצמה כאם לבובתה ונראה לה טיבעי ותואם לחלוטין שכאשר תגדל ותהיה לאישה היא תרצה להינשא ולהביא ילדים לעולם. זוהי כמובן דוגמא הכי נפוצה וטריביאלית ואין מה לדון בה כלל שכן היא משקפת את ההזדהות הטבעית והנורמות החברתיות. תאור שיגרתי ורגיל של משחקי בנות צעירות בגיל 5. לא עניין.

 

 

 

לעומתה מהווה עניין גדול ותעלומה בלתי ברורה בת 5 אחרת, אשר תגובתה למראה כל אישה בהריון היא של רתיעה, סלידה, אימה ופחד.

הריון של נשים אותן היא רואה סביבה באופן טיבעי מעורר בה לדבריה "גועל", "הדבר הכי מכוער, מסליד ומפחיד" שהיא מעלה בדעתה. היא נשבעת החל מגיל 5 שלעולם לעולם לא תהיה בהריון שכן בחוויתה כבר בגיל 5 הריון מביא למות האישה ההרה. הרעיון שמשהו יצמח בתוכה מבעית אותה ובנוסף לכך החוויה היא שהיצור שיצמח בביטנה יגרום לה לחנק ולמוות. תחושות מוזרות ויוצאות דופן עבור ילדה בת 5 אשר גדלה במשפחה נורמטיבית עם אם מטפלת ודואגת ואשר יש לה, לאותה ילדה בת 5 אחות קטנה בת שנתיים. כך שחוותה את אמה בהריון שהצליח והביא ללידת אחותה. אין היא שונאת כלל את אחותה הקטנה, נהפוך הוא, קשורה אליה . אך כאמור רעיון הסלידה והפחד מהריון רודף אותה מאז גיל 5, גיל צעיר מאוד, טרום התבגרות כאשר נושא פוטנציאל היותה בהריון עוד רחוק ממנה שנים ניכרות.

 

מהיכן הגיעו פחדים ורתיעות אלה? מהיכן מחשבות על חנק פנימי על ידי העובר הצומח? מדוע כל חייה זהו הנושא המרכזי המעסיק אותה, נושא המקרין מאוחר יותר על שנאת גופה המתבגר ויוצר בה חווית טראומה נוכח תופעות הבשלות המינית בגיל ההתבגרות. תופעות ההבשלה המינית אותן עוברת כל נערה, הרוב בצורה של קבלה, השלמה, לעתים קצת מבוכה ובושה ולעתים שמחה וגאווה נחוות על ידה כטראומה בלתי הפיכה של יסורי גוף ונפש אותם היא נושאת בתוכה עד היום בהיותה בת 40 רווקה ובתולה.

מדוע טראומה פנימית כה עמוקה לתהליכים ביולוגיים טיבעיים העוברים על כל נערה?

האם יש כרומוזומים או גן האחראי לשנאת הריון ופיתוח אימה כלפיו?

מסופקני. מאחר ותנאי המשפחה, הסביבה ואירועי החיים לא היו בשום צורה ואופן שליליים לא באופן כללי ולבטח לא כלפי הבאת ילדים, הרי שאישה זו חיה בסרט פנימי שהחל מוקרן בתוכה עוד טרם גיל 5. מהיכן הגיע סרט פנימי זה השולט בעולמה הריגשי?

 

ודוגמא שלישית ואחרונה שוב ילדה בת 5. שוב תנאי גידול סבירים, הורים הדואגים לביתם היחידה. מידי פעם כשהילדה מטיילת ברחובות העיר עם הוריה, טיול שבשיגרה היא לפתע מצביעה על מקום מסוים בבהלה, טוענת שהיא מריחה בו "ריח של מוות" ומבקשת למהר ולהימלט מן המקום. ריח המוות אליו היא מתייחסת אינו ריח של ריקבון או של אשפה או פגר חיה לדוגמא. אלא זהו יותר ריח המזכיר דטרגנט כלומר ריח כימי.

עושה קצת אסוציאציות למוות בגזים בשואה, לא כן? עד היום ריחות של חומרי נקיון חריפים גורמים לה בגיל 50 לתחושות חנק, שיעול והקאות.

מהיכן הזיהוי של "ריח מוות" כימי של ילדה בת 5, בבית שאינו קפדני במיוחד בענייני ניקיון או טיהור הבית בחומרים מחטאים ומדבירים. לכל היותר ספונג'ה עם קצת סבון ריצפה ויניגוב אבק לא יסודי.

 

הקיצור אנו עדים כאן ל- 2 תופעות "אימת המוות, והתעוב מהריון" ו"ריח המוות" ממנו יש להימלט של 2 ילדות בגיל 5 שאין שום דרך פסיכולוגית ידועה להסבירה. מהיכן הסרט המתרוצץ בראשן?

 

אין ספק שלכולנו יש סרטים בראש. אין הכוונה דווקא להזיות בהקיץ כיצד נזכה בלוטו, נטייל סביב כל העולם, ונקנה כל מה שבא לנו או הזיות אודות האהבה הרומנטית והאידיאלית שבה תפגוש כל נערה את נסיכה האביר ויחדיו יתנשקו מול השקיעה ומאז יחיו באושר ועושר. אלו סרטים שיגרתים ובנאלים, מעניקי השראה שאינה נגמרת לעד לכותבי השירים לדורותיהם ולסרטים השונים גם לדורותיהם, מאחר ואלו משאלות אנושיות אוניברסליות.

הכוונה לסרטים התופסים אותנו בחלומות הלילה בעת השינה. יש החולמים חלומות "פסיכולוגיים" אודות משאלות, פחדים, עניניי יום יום מטרידים, זיכרונות ילדות ושאר חומרי חלימה הניתנים לפרוש פסיכולוגי העוסק בתורת החלומות.

אך יש חלומות המהווים סרטים של ממש של נופים ומראות שמעולם לא ביקרנו בהם, תרבויות שמעולם לא למדנו אודותהם מתקופות הסטוריות שמעולם לא גילינו בהם עניין מודע,

 כולל ארועים ותופעות מפורטים המהווים "סרטים של ממש" מעניינים ומרתקים אמנם אך מהיכן הופיע לכל הרוחות? איזו רוח יצרה בנו את המחזות והסרטים המדהימים האלו?

האם גם כאן ניתן להכניס את ההסבר של חומרים כימיים במוח או כרומוזומים?

בהנחה שהטריפ בשינה אינו תולדה של לקיחת סמים מכל סוג שהוא

(למעט איזה כוס קפה וסוכר לבן – סמים ומסוכנים לתפישת שוחרי הבריאות.) מהיכן וכיצד נוצר סרט הרפתקאות המדהים בזמן השינה? מאילו חומרים הוא נלקח?

 

הקיצור, קיימות תופעות התנהגותיות-פסיכולוגיות של רגשות וחוויות פנימיות שקשה לתת להן הסבר במונחים הפסיכולוגים הרגילים, גם אם נחפור ונחפור ונהפוך כל רובד וכל זיכרון שבנפש האדם.

 

"קפצו" אפוא מי שקפצו וטענו: כל הבלתי ניתן להסבר במונחי חיים אלו הריהו תולדה של גלגולים קודמים. אמנם הגילגול עצמו נשכח אך השפעותיו הרגשיות והחוותיות מתקיימות. כלומר הגלגול "תקוע" לו בשיכחת התת מודע של הנפש ואם כך נעלה אותו לזיכרון המודע, נוכל לפגוש אותו ישירות ולהתמודד איתו וכך נשאיר את העבר בתוך העבר ונערוך אבחנה ברורה ומבדלת בין הגלגול הקודם וצרותיו שבטלו וגזו כבר מן העולם ובין הגלגול הנוכחי ה"סובל" בעל כורחו מהשלכות הגלגול הקודם. "ננתק את חבל הטבור" בין חיים קודמים לחיים נוכחיים.

 

אינני רוצה להיכנס לוויכוח אם יש או אין גלגולים קודמים. גדול עליי. למעשה אין צורך כלל להאמין בכך על מנת שהטיפול יהיה יעיל ותורם רבות, שכן אין לאיש ספק שבראשנו מתרוצצים "סרטים רבים" לא מודעים. לכן מטרת טיפול הגלגולים לפי דעתי היא להעלות ולשלוף סרטים אלו אחד לאחד. הסרטים במוחנו הם רבים, ניתן לטעון שעד כ- 100 לפי ד"ר בריאן וויס. פסיכיאטר אמריקאי, כיום מיליונר בזכות העובדה שעובד בטיפול גלגולים. (שרי אריסון טנעה בראיונות לעיתונות שטיפולו בה שינה את חייה והעלים ממנה חרדות עמוקות מהן סבלה.)

בהיפנוזה עם קתרין כפי שהציג בספרו "שעורים ושורשים בזמן" הוא עבד בהיפנוזה מלווה שיכחה עם פצינטית המכונה קתרין, איתה שיחזר כ- 100 גלגולים (חנויות הספרים לשרותכם להשגת ספר זה). לפי ניסיוני המקצועי 10-15 גלגולים הם המירב שיש בו צורך לשם השגת מטרת הריפוי שלשמה מלכתחילה נעשה השימוש בטיפול בגלגולים.

 

אם כך אפוא, אם אלו לא בהכרח גלגולים קודמים אלא "רק" תסריטים תת מודעים מדוע אפוא להתעקש ולכנותם בשם "טיפול בגלגולי חיים קודמים"? כי זה מרשים יותר? נשמע עמוק יותר? לא. הסיבה היחידה לכך היא ההסכם הטיפולי בין המטפל למטופל.

 

ברגע שאת התסריטים התת מודעים אנו מכנים בשם "גלגול קודם", משמעותו האולטימטיבית היא שאותו אדם (זכר או נקבה) סיים את חייו ומת. המוות הוא מתחייב מהיותו גלגול קודם. מוות זה הינו תנאי הכרחי לעבודה הטיפולית, שהרי נשמתו ז"ל התגלגלה עם השנים והפכה להיות המטופל/ת הנוכחי/ת. כך שההתעקשות על כינוי הגלגולים מכניס אפוא את עניין המוות. הבלתי נמנע והמשמח עבור המטופל/ת בהווה שאלמלא אותו המוות לא היה מגיע עד הלום.

 

"הגלגול הקודם" אפוא הינו אוסף ארועים משמעותיים מחיי דמות כלשהי בתוך פלטפורמה של "תפאורה" בעלת אפשרויות אינסופיות מבחינת המיקום הגאוגרפי והתקופה.

זהו סיפור של דמות במקום כלשהו על פני הפלנטה, בתקופת חיים כלשהי של ההיסטוריה האנושית, (מה שנותן אפשרות למגוון אינסופי של תסריטים, כי כל דבר כנראה ארע מתישהו פעם איפה שהוא על הפלנטה) אשר מצאה את מותה בגיל כלשהו (בגיל ילדות, בגרות צעירה, גיל בוגר, זיקנה) בנסיבות מוות כלשהן אלימות או רגיעות, אקראיות ופתאומיות או תוך גסיסה ויסורים ארוכים.

 

כך או כך ההסכם הטיפולי גורס שהדמות מתה. נקודה. מחויב. ודווקא ההתבוננות על חיי הדמות מנקודת הנשמה שלאחר המוות היא הנותנת את המשמעות הכוללת והאפיון של אותה דמות ובאיזו מידה היא "מקרינה" או משליכה על בעיות המטופל/ת ואישיותו/ה הנוכחיים.

 

למעשה הטיפול בגלגולים מעלה על פני השטח רבדי חיים סמויים של המטופל שלא נתן עליהם דעתו במודע והפועלים בתוכו באופן אוטומטי ואשר בעזרת טיפול הגלגולים מועצמים כמו תחת זכוכית מגדלת המתמקדת בהיבט נפשי מסוים ומעצימה אותו באופן דרמטי עד שנוצרת נקודה של הארה בתודעה בה נופל האסימון.

אז איך זה עובד? תוכלו לקרוא על כך בכתבה הבאה.

בנתיים אני מזמינה אתכם להגיב ולהצטרף לעמוד הפייסבוק שלי

אילנה ארד לוין, פסיכולוגית קלינית מומחית לטיפול בכל תחומי הפסיכותרפיה והפסיכודיאגנוסטיקה. סיום M.A בהצטיינות במגמה לפסיכולוגיה קלינית אוניברסיטת תל-אביב (1976). סקסולוגית מומחית בכירה ויועצת נישואין, מנחה ומדריכת קבוצות. בעלת קליניקה פרטית- מאז 1989 ועד היום. טל` 03-6411774

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת