1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

שבוע איכות הסביבה תשע"א

 
כבר כמה שנים טובות (או לא כל כך טובות) של"ג בעומר הפך מלילה אחד שבו מדליקים מדורות לשבוע שלם (פלוס מינוס) של הדלקת מדורות. יש המקדימים להדליק – לפני הלחץ של כל עם ישראל – ויש המאחרים להדליק – אלה עושים מאוד בחוכמה כי הם כבר לא צריכים לטרוח כל כך באיסוף קרשים למדורה: הם יכולים להסתפק בשאריות של אלה שהדליקו מדורות בימים הקודמים.
השנה אפילו הרבבודיה המליץ לאחר בהדלקת המדורה כך שאני מניח שהחגיגות יימשכו אפילו זמן רב מהרגיל.
 
בשנים עברו התמזל מזלנו והמדורות של הילדים היו בערך באותו מקום ובאותו זמן. השנה חל פיצול מדאיג: הכיתה של הבן שלי חגגה ביום חמישי בערב ואילו הכתה של הבת נקטה בגישה מסורתית יותר והדליקה מדורה במוצאי שבת.
מכיוון שכך התחלקנו במטלת ליווי הילדים בצורה הטבעית: את הבן שלי אני ליוויתי למדורה (ואלו אמו קנתה ובשלה את הנקניקיות שהיינו אמורים להביא אתנו) ולעומת זאת הבת שלי לקחה אותי למדורה (ואביה קנה את הקטשופ והחרדל שהיינו אמורים להביא).
בצורה זו יכולתי לחוות באופן בלתי אמצעי את התרומה הרבה לאיכות הסביבה שבחגיגות ל"ג בעומר.
 
בשנים האחרונות המודעות לנזקים האפשריים לסביבה כתוצאה מחגיגות ל"ג בעומר גדלה משמעותית. יותר ויותר קריאות נשמעות לצמצום נזקים אלה.
רציתי לסקור בקצרה את הנזקים וצמצומם בשתי המדורות בהן הייתי.
התלבטתי אם להתחיל בצד החיובי או השלילי – החלטתי להתחיל בשלילי כדי להשאיר טעם טוב (עם ארומה של עשן) לסוף.
 
בצד השלילי:
  • ראשית כל, זיהום האוויר. בכיתה של הבן שלי רצו לעשות מדורה משותפת עם כיתה מקבילה "כדי לחסוך בזיהום האוויר", אבל בשל סכסוך בין הילדים (ו/או ההורים) בשתי הכיתות, בסופו של דבר כל כיתה ערכה מדורה בנפרד. אצל הבת שלי לעומת זאת, כל השכבה התארגנה למדורה אחת. רק שמשום מה היו במדורה הזאת מספיק קרשים לשלוש – ארבע מדורות כיתתיות רגילות...
  • כלים חד פעמיים – כשהיינו ילדים היינו אוכלים במדורה תפוחי אדמה. אני חושב שגם שתינו מים. בימינו מדורה היא מין פיקניק גדול לצד האש. ובפיקניק אוכלים ושותים בכלים חד-פעמיים... אני מעריך שעל כל אורח במדורה נזרקו לפח שתי צלחות חד-פעמיות ועוד 4-5 כוסות. הכל מפלסטיק כמובן
  • הפיקניק הזה תורם עוד רבות... למשל למגפת ההשמנה שלנו. אני אכלתי יותר מדי במדורה – יותר ממה שהייתי צריך בכל אופן. ולא הייתי היחיד.
  • וזה לא נגמר בזה. מה עם כל האריזות? את האוכל והכלים הביאו בשקיות (פלסטיק). שקיות אלה נזרקו לפח או שמשו כשקיות זבל (במקרה הטוב) או סתם נשארו זרוקות בשטח. בנוסף הכלים החד פעמיים, הפיתות, החומוס, הנקניקיות ושאר המוצרים הגיעו ארוזים היטב באריזות פלסטיק שנזרקו לפח (או נשארו בשטח). בלטו לטובה תפוחי האדמה שהיו עטופים דווקא בנייר אלומיניום (שנזרק לפח או נשאר בשטח). וכמובן שהיו לא מעט בקבוקי שתייה...
  • עוד תוצאה מרשימה הייתה כמובן הררי הזבל שהשארנו אחרינו. זה כולל את כל האריזות הנזכרות לעיל וגם חלקים נבחרים מהאוכל. במדורה של הבת שלי לדוגמא נזרקו להערכתי לפחות 20 פיתות לזבל. גם אם הזבל הגיע בסופו של דבר לפחים ולמזבלה (מה שלא תמיד קורה) מדובר בנזק לא קטן של נפח זבל שאנחנו מייצרים.
  • ומה עם הסבון? כל מבקר במדורה זרק לכביסה מיד עם הגיעו הביתה זוג מכנסים, חולצה ולפעמים גם סווטשירט. לאחר מכן הוא רץ להתקלח וקרצף את גופו בכמויות מסחריות של סבון כדי להיפטר מריח העשן. כל הסבון ואבקת הכביסה נשטפים לביוב ולא תורמים רבות לאיכות הסביבה (למרות שהם מנקים את הביוב...)
 
אבל לצד כל הדברים השליליים היו גם דברים חיוביים:
 
  • בשל הבלגן (המקובל) במדורה של הבת שלי (כל השכבה!) אף אחד לא הביא נקניקיות. אמנם ל"ג בעומר בלי נקניקיות זה ממש כמו יום העצמאות בלי "לעשות על האש", אבל בתור צמחוני די שמחתי שעשרות אנשים נאלצו לא לאכול נקניקיות (למרות רצונם)
  • במהלך שני הערבים אספתי את בקבוקי השתייה וזרקתי אותם בסוף הערב למיכל המחזור. להערכתיי מדובר בכ-50 בקבוקים ומעלה...
  • כשהודלקה המדורה נזכרתי פתאום שבילדותי היינו נעזרים בנפט להדלקה. נראה שמנהג זה עבר מן העולם (לאור עליית מחירי הנפט?)
  • אף ילד (ואף מבוגר) לא נכווה, נשרף או נפצע באופן אחר במדורות בהן השתתפתי. לדעתי זו תרומה חשובה לאיכות הסביבה...
  • ובסופו של דבר הילדים שלי נהנו מחווית המדורה. גם זו איכות כלשהי.
 
 
לסיום רציתי להעיר הערה אחת ששיכת לאיכות השפה העברית – גיליתי שמשום מה כל הילדים (כולל הבת שלי) חושבים שהיחיד של המלה "גִצִים" הוא (כמובן) "גִיץ". תרומתי הצנועה לשפה הינה ההסבר כי היחיד הוא "גֵץ" (הסברתי זאת לכמה ילדים... אולי למישהו אכפת).
 
ל"ג בעומר שמח לכולם!
 
והרשומה המומלצת להיום היא – לפני מותי אני רוצה – של orelie
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

77 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת