00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טירוף מדעי

זכויות יוצרים

איך מתחילים לכתוב ספר?

22/05/2011

רבים מאיתנו מהרהרים בנפשם מידי פעם בפעם, בדבר הרעיון הקסום הזה של כתיבת ספר. חלקינו מעוניינים במשהו דוקומנטרי יותר, אוטוביוגרפיה אם תרצו, וחלקינו מגיעים עם עלילה או סיפור בדיוני. בין אם כך ובין אם כך, קיים פער גדול בין הרצון להוציא אל הכתב את הרעיון שלנו ובין היישום עצמו. הפער הזה לפעמים כל כך גדול ולא ברור, עד שמרביתנו מעדיפים לוותר על הכתיבה, פשוט בגלל שנורא קשה לדעת מאיפה להתחיל.

הרשומה הזו לא הולכת לעסוק בעזרה לבחירת רעיון לכתיבה* (ראו את ההערה בתחתית הרשומה). אם אין לכם רעיון שבוער בכם כמו לבה רותחת, אם אין בכם את התשוקה העזה והדחף הבלתי נשלט להוציא כבר את הרעיון שלכם אל הכתב ואם אין לכם זמן לפנות בלו"ז העמוס שלכם - כדאי שתפסיקו לקרוא את הרשומה הזו. כתיבה של ספר, ואפילו ספרון קטן ופשוט לילדים, מצריכה הרבה משאבי כוח וסיבולת נוסף על יכולת התמדה גדולה. אם הרעיון שלכם לא מצליח לשגע אתכם ולא אופף את מחשבותיכם 27 שעות ביממה, סימן שאתם עדיין לא מוכנים לכתיבה של ספר. אבל אם כן, הרשומה הזו נועדה במיוחד בשבילכם. הטיפים שאני נותנת לכם אלו למעשה דברים שאני בעצמי עשיתי במהלך כתיבת הספר הראשון שלי והם הוכיחו את עצמם כמועילים מאוד.

אז יש לכם רעיון (אולי אפילו כבר עלילה שלמה שפיתחתם במשך שנים) ואתם רוצים לכתוב אותו. הבעיה מתחילה בעובדה שאתם יושבים מול מסמך הוורד החדש, אולי אפילו כתבתם כותרת, ואתם לא מצליחים למצוא את המילה הראשונה. זה השלב שבו אני מייעצת לכם להתרחק לחלוטין ממסך המחשב ולנשום עמוק. נשמתם? יופי, עכשיו אפשר להתקדם ולהתחיל לשאול את עצמכם שאלות:

1. מי מספר את העלילה? האם מדובר בגוף שלישי (כלומר, הסופר שמספר את הסיפור של הדמויות: "הם יצאו רועדים מהמים הצוננים והשתעלו בהרמוניה צורמת"), בגוף שני (כלומר, הסופר שמכוון את הסיפור לזווית הראייה של הקורא: "אתה וחבריך יוצאים רועדים מהמים הצוננים, ומשתעלים בהרמוניה צורמת"), או בגוף ראשון (כלומר, הדמויות בספר הם אלו שמספרות את הסיפור מנקודת מבטם: "יצאנו רועדים מהמים הצוננים, והשיעולים שלנו יצרו ממש הרמוניה צורמת"). השאלה מי מספר את העלילה, נוגעת גם לפן מעט אחר - האם יש רק מספר אחד לעלילה? אולי מספר אנשים מספרים את העלילה, ובכל פעם נחשפים לנקודת מבט של מישהו אחר?

2. מתי מסופרת העלילה? האם מדובר בזמן עבר (סיפור שמתאר דבר שכבר קרה), הווה (סיפור שמתאר מצב בזמן שהוא מתרחש), או אולי אפילו עתיד (סיפור שמתאר מה יכול להיות אם, או מה צפוי להיות בעתיד. שימו לב לא להתבלבל עם סיפורים שמתארים את ההווה של העתיד, אלא ממש לדבר בלשון עתיד - "אם הם באמת יהיו עד כדי כך מטומטמים וילכו לשחות בלילה הקר, הם יצאו רועדים מהמים הצוננים וודאי ישתעלו בהרמוניה צורמת"). כמובן שתמיד אפשר לעשות מיקסים בזמנים, אבל מומלץ לקבוע מראש מהו הזמן המרכזי ששולט בעלילה (לרוב יהיה זמן עבר או הווה).

3. איך מסופרת העלילה? האם מדובר בסיפור שמתחיל בהתחלת הספר ונגמר בסופו? אולי דווקא ההיפך - הסוף נמצא בהתחלה ובמהלך הסיפור חוזרים כל פעם מעט אחורה, עד שמגיעים להתחלה בסוף הספר? אפשר גם לשחק על קפיצות בעלילה - להתחיל את הספר באמצע, לקפוץ אל ההתחלה ומשם להמשיך אל הסוף למשל.

סביר להניח שיקח לכם זמן לענות על שלוש השאלות הללו, אך ברגע שיהיו לכם תשובות לשאלות, תהליך הכתיבה יהיה קל בהרבה, פשוט כי יהיה לכם כיוון ודרך. עכשיו, כשאתם יודעים את המי, את המתי ואת האיך, אתם יכולים להתחיל לכתוב. בנוגע לכתיבה עצמה, כדאי לכם ליישם מספר דברים:

1. אל תחכו למשיח שיבוא ויודיע לכם שהגיע הזמן לכתוב. במרבית המקרים, אנשים טוענים שאין להם מספיק זמן לכתוב, וזו שגיאה נפוצה וידועה. ההמלצה הכי טובה שלי בנושא הזה היא להסתובב תמיד עם פנקס ועט. מידי פעם בפעם מתפנה זמן "מת" בו אנו מצויים בחוסר מעש. אולי כי אנחנו נאלצים לחכות למישהו, אולי כי פשוט משעמם לנו, איך שלא תסתכלו על זה מדובר בזמן פנוי. בזמן הזה, אתם יכולים להתחיל לכתוב טיוטות (או הערות לטיוטות) בפנקס. ג'יי קיי רולינג כתבה על מפיות בהתחלה. אצלי במחסנית הטיוטות, תוכלו למצוא כיתובים על חתיכות של קופסאות קורנפלקס, קבלות, מפיות, ניירות טואלט, עלונים... (לקח לי זמן לקלוט שאני צריכה לקנות פנקס). תחסכו לעצמכם את כאב הראש הזה ופשוט תסתובבו עם פנקס קטן ועט. הסיבה האמיתית לכך נעוצה ביכולת המדהימה שלנו לשכוח לחלוטין את הרעיונות המעולים שלנו, מספר דקות לאחר שחשבנו עליהם. אל תקחו את הצ'אנס הזה ופשוט תכתבו מה שעולה לכם לראש באותו הרגע. לאט לאט, תתחילו לשים לב לכך שאתם מפנים במודע יותר זמן לכתיבת הטיוטות שלכם, ושהסביבה שאתם נמצאים בה בעת כתיבת הרעיון למעשה משפיעה עליכם.

2. אל תנסו לכתוב בהכרח בהתאם לרצף הכרונולוגי שקבעתם לספר. זה שהספר שלכם מתחיל למשל בהתחלה, לא מחייב אתכם לכתוב את החלק הזה בהתחלה בהתאם. לפעמים יותר נוח ומהיר לכתוב קודם את האמצע, או את הסוף, ולפעמים יותר קל לכתוב קצת מכאן וקצת משם. אולם, שיטה זו מצריכה אתכם לעקוב במדויק אחר הדברים שכתבתם והמיקום שלהם בספר. אני אישית מאוד ממליצה על יצירת אקסל שמטרתו תהיה מעקב אחר תכני הכתיבה שלכם. מי מכם שמסתבך מוזמן לשלוח לי מסר ואני אעזור לו ביצירת טבלאות המעקב. הדבר הכי חשוב הוא שתכתבו טיוטות לכל העלילה ושלא תשכחו שום דבר מהותי ורלוונטי להתפתחות.

3. כשיהיו לכם מספיק טיוטות של רעיונות, נסו לחלק את הספר לפרקים. יהיה לכם יותר קל לשלוט בחלוקה נכונה של הספר, כשכבר תדעו איך הרעיונות שלכם באים לידי ביטוי בכתב. מומלץ לעשות חלוקה לפרקים לפני העברת הטיוטות לקובץ הוורד של הספר, אבל לא חובה. זה פשוט יקל עליכם לנתב את הרצף הכרונולוגי שבחרתם לספר בצורה טובה יותר.

4. אל תפחדו מטעויות. היופי הגדול של ה"טיוטה" הוא במעבר הפשוט של הרעיון אל הכתב, בצורה לא מחייבת ולא רשמית. הטיוטה נועדה להזכיר לכם את עיקר מהות הרעיון ולאו דווקא את היישום שלו. מותר לכם גם לשנות את השמות של הדמויות או חלקים מהרעיונות שלכם, בתנאי שאתם עושים לעצמכם סימן לגבי מה היה האיפיון הישן לעומת האיפיון החדש בטיוטות.

יישום של השאלות והטיפים שנתתי לכם לתחילת הכתיבה, יובילו אתכם רחוק מאוד בדרך להגשמת כתיבת הספר שלכם. הרשומה הבאה תעסוק ממש בתהליך הכתיבה מול הוורד, כלומר תהליך הפיכת העלילה מטיוטות לספר שלם כתוב. בהצלחה :)


* הערה: אם יש לכם התחלה של רעיון, אבל קשה לכם למצוא את המוזה להמשך הפיתוח שלו, אתם מוזמנים לקרוא את הרשומה שלי "כתיבה יוצרת - עזרה מקוונת", שמכילה 4 טיפים ליצירת מוזה.

מוזמנים להמשיך אל הרשומה הבאה - איך ממשיכים לכתוב ספר?

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

35 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ESenJi אלא אם צויין אחרת