00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרבולה מחייכת

סוף לטרור הפסיכומטרי!

22/05/2011

נתקלתי היום בפייסבוק באיזו כתבה ישנה מחוסרת תאריך, והייתי בטוחה שמדובר במשהו עדכני. חבר (סליחה, ידיד) טוען שבעצם הדבר הזה קרה לפני 10 שנים והחזיק במשך שלוש שנים, עד לביטולו. מאחר ועד שהתבררה הטעות כבר הספקתי לרשום פוסט שלם, ומאחר ואני עדיין טוענת בתוקף שהשיטה הזו עדיפה בהרבה... נדבר קצת על הרעיון שהועלה בכתבה. מה שקרה בעבר זה שקולות פוליטיים קראו לביטול קיום בחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות וגרמו לאלו האחרונות להחליט להקדים תרופה למכה, ולהביא בעצמן לביטול חיוב ההבחנות הפסיכומטרית כתנאי לקבלה אליהן, כאומרות "אנחנו רוצים להאמין שמישהו באמת שואל אותנו, ואם כבר כופים עלינו- לפחות נרגיש שזה היה בתנאים שלנו."

נכון להיום ציון הבחינה הפסיכומטרית וציון ממוצע הבגרות משתקללים יחדיו שווה בשווה לכדי מיון חדש הנקרא "סכם" או "ציון התאמה". המצב כפי שהוא כרגע בעצם מוזיל מאוד את תעודת הבגרות- הציון הסופי שלה, זה לקראתו למדנו 12 שנים במוסד הנוראי והמדכא הזה שנקרא "בית ספר", שווה לחלוטין במשקלו לציון של בחינה אחת ויחידה, אליה לומדים חודש, גג חודשיים. הבעיה בהוזלה יכולה, אמנם, להיות ברכה במסווה עבור תלמיד שבצעירותו לא השקיע במיוחד בחוק לימודיו, אבל היה חכם מספיק בכדי להתאפס על עצמו בבגרותו- ולקח את עצמו בידיים. תלמיד כזה יוכל לחרוש את חייו לפסיכומטרי ואולי להצליח להתקבל לאוניברסיטה- חרף ציוני הבגרות הנמוכים שלו.
בשיטת המיון האלטרנטיבית יכל מועמד לתפקיד סטודנט לבחור האם הוא מעוניין בבחינה הפסיכומטרית, או שהוא דווקא מעדיף כי ציון ההתאמה ייקבע שווה בשווה בין ממוצע תעודת הבגרות לבין שקלול כלשהו של הציונים בשלושת המקצועות הפסיכומטריים- מתמטיקה, אנגלית ולשון (שפת האם), כשהמשקל היחסי שנותנת כל פקולטה לתנאי הכניסה אליה- נותר לשיקול דעתן האינדיווידואלית של כל פקולטה ופקולטה.

כשהייתי קטנה, בסוף י"ב ניגשתי לבחינה הפסיכומטרית... כי ככה אמרו לי שצריך לעשות. גררתי את עצמי למפגשים של איזה קורס שאמרו לי שאני צריכה לעשות... בהיתי במדריכה בחוסר עניין מופגן... עשיתי טובה לכולם שנשמתי. מה לעשות שככה הייתי רגילה בתור תלמידה? לא להגיע לבית ספר, לא להכין שיעורים, להזכר במבחן יומיים לפני, לקרוא קצת על מה החומר- ולקבל את אחד הציונים הגבוהים ביותר. (בתיכון זה לא עבד עם מתמטיקה 5 יחידות אבל כשירדתי ל-4 הכל הסתדר מעולה- למעט פגיעת אגו קלה). לא הכרתי דרך אחרת ללמוד, מימיי לא נאלצתי לשבת הרבה זמן, או להתמיד במיוחד, או לתרגל... די מהר הצלחתי להבין דברים די לעומק. לא היה שום דבר שמישהו יכל לומר לי שיצליח לשכנע אותי כי בפסיכומטרי הדפוס יהיה שונה.
אז הגעתי למבחן אחרי לילה של בילוי, ישבתי לראשונה בחיי בבחינה של יותר מ-3 שעות, נרדמתי באחד הפרקים, התעוררתי כשאמרו להעביר דף ו.... קיבלתי 601. אלוהים... הבושה.
אבל זה לא שינה הרבה (שוב, למעט מכה אדירה לאגו), כי מסלול החיים שקבעה לי החברה הוביל אותי לצבא. רק עם שחרורי, ואין ספק שאם יש דבר אחד טוב בצבא זה שהוא מבגר אותך, מיד השלמתי את המתמטיקה ל5 יחידות (לקח חודש והיה מיותר... אבל בשלב הזה כבר הדרכתי תלמידיםד ב-5 יחידות, נראה לי רק ראוי שגם אני אעבור את זה) ו... ניגשתי שוב לבחינה הפסיכומטרית (לא רק אגו. אי אפשר להתקבל לשום דבר עם הציון המעאפן שהיה לי) וקיבלתי... אהמ.... קצת יותר. ;)

למתמטיקה אולי לקח לי חודש להתכונן, אבל באמת שלמדתי המון הגדרות חדשות ותרגלתי לא מעט. הייתה חוויה בוגרת יותר של למידה מפוכחת, כי אני רוצה ולא כי גורם חיצוני כלשהו החליט עבורי שאני חייבת. לפסיכומטרי, לעומת זאת, פשוט לא הצלחתי ללמוד. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. החומר עצמו במתמטיקה הוא מגוחך ברמתו, כנ"ל האנגלית... זה רק לתרגל עבודה בלחץ זמן. באשר לחלק המילולי- פתחתי את המילון שנשאר לי מהקורס של פעם ועברתי עליו, לראשונה בחיי, רק בשביל לזרוק אותו הצידה בביטול- את רוב המילים / ביטויים הכרתי כבר ואת אלו שלא- לא ראיתי את עצמי מתחילה לשנן באדיקות דתית על שביב הסיכוי שאולי דווקא שורש זה או אחר יופיע באיזו שאלה. פשוט ניגשתי לפסיכומטרי כמו שאני. שום חווית למידה בוגרת. אני מניחה שאם לא היה הולך טוב הייתי עושה עוד איזה קורס ומבזבזת כמה אלפי שקלים, אבל אני לא חושבת שיש קורס בעולם שיכול ללמד אותך לשבת על התחת ולתרגל שוב ושוב ושוב- אם אתה לא קיבלת את ההחלטה הזו בעצמך. מה גם שלא הבגרות ולא ציון הפסיכומטרי ההזוי שהוצאתי הכינו אותי לאקדמיה, בכל מקרה חוטפים כאפה מצלצלת לפנים כשמגיעים לאוניברסיטה- הן מבחינת קצב, הן מבחינת היקף והן מבחינת המשמעת העצמית שנדרשת לך.

אז היו לי שני דברים לשפר- הבגרות לימדה אותי המון והקנתה לי נחישות ומשמעת שלא היו בי מעולם, והפסיכומטרי... לא. מעבר לזה, כשהיום אני מכינה תלמידים לבגרות במתמטיקה ובאנגלית, ומנסה להסביר להם כמה חשוב שהם יתמקדו בזה עכשיו על מנת שלא ייאלצו להתמודד עם החומר הזה אח"כ, קשה לי לא להסכים עם חלק מסויים בהם שאומר "מה זה משנה? גם ככה לא אצליח בפסיכומטרי". גם אם אני אצליח לגרום לתלמיד לחשוב, ולכן הוא ידע מתמטיקה מעולה, גם אם אצליח לעורר בו התלהבות מהיופי העשיר של השפה האנגלית- הפסיכומטרי לא מודד לא את זה ולא את זה. וחלק מהמתמטיקאים הגדולים ביותר הם כאלה שלוקח להם הרבה זמן לחשוב ולעבד נתונים, וגם דוברי אנגלית כשפת אם יכולים לא להצליח בפרקים שלה, אפילו לא צריך לציין את החלק המילולי- שבו רוב דוברי העברית כשפת אם בוהים בחוסר אונים באיזה שורש שמעולם לא פגשו, או אנלוגיה שהם הולכים לאיבוד במלל שלה. הפסיכומטרי הוא חסם נוראי, בעיני, לכאלה שרוצים ומסוגלים לשגשג באקדמיה- בתחום עליו הם חולמים, אך אין להם את האמצעים הפיננסיים לעבור כמה פעמים בחינות (כשכל בחינה עולה 500 ש"ח בערך) ולשלם פעם או פעמיים על קורס (בסיסי לתלמידי תיכון עלה לי 1000 ש"ח, חברים שעשו קורסים אישיים שילמו אלפים. ברבים.) רק בשביל להגיע לציון סביר בבחינה אחת שמשתקללת 50:50 עם כל ההשקעה והעבודה הקשה שהם כבר עברו בבגרויות שלהם.

 

לכל המלעיזים- נכון, הבגרויות אולי גם הן לא משקפות, אבל הן בהחלט משקפות יותר מהפסיכומטרי. פסיכומטרי נועד לבדוק יכולות שלא תמיד אפשר ללמד את עצמך. לא כל אחד יכול לפתור תרגיל, ולו הפשוט ביותר, במתמטיקה תוך 30-40 שניות. לא כל אחד יכול ללמוד מאות מילים וביטויים לקראת מבחן אחד ויחיד. לא כל אחד קורא מהר אנגלית- ואין בכל מה שאמרתי פה כדי לומר דבר וחצי דבר על יכולותיו באף אחד מהתחומים האלה. בטח לא על יכולת ההבנה וההתמדה האקדמאית שלו. להשקיע את כל כוחך באותם שלושה תחומים, אבל בבחינות יותר מעשירות ויותר נגישות (כל טופס בגרות עולה בערך 30 ש"ח וגם אם תחיה אצל מורה פרטי חודשיים לפני המבחן- לא תגיע לסכומים של מכוני ההכשרה הפסיכומטרים המקבילים)- יש במצב הזה פוטנציאל אדיר להביא אנשים צעד אחד קרוב יותר למיצוי הפוטנציאל שלהם, להגשמת החלומות שלהם ולקידום המצויינות הארצית שכיום אנחנו אפילו לא מפנטזים עליה- כיום חולמים על בינוניות ארצית. מאחר וכל השיטה הזו קרסה עקב חוסר אדיר בטוהר בחינות הבגרות (שזה בפני עצמו מהווה תעודת עניות לכל מערכת החינוך בישראל) החליטו, כמו תמיד, לטפל בסימפטום במקום במחלה עצמה- לא יצרו סטנדרטים חדשים ותובעניים יותר להיבחנות בבגרויות (כמו, למשל, שבפסיכומטרי שולחים אותך לאיזה מוסד אקדמי להיבחן, ומתפזרים ככה שיש מעט מאוד אופציות לרמות)- אלא פשוט ביטלו את צורת המיון המבורכת הזו.
 
 
נותר רק לקוות שיום יבוא ומישהו יתעורר ויתחיל רפורמה אמיתית בכל תשתית החינוך שלנו- בגרויות טהורות, לימודים ראויים וביטול מוחלט של הפסיכומטרי הכה מיותר הזה. אולי אז כולנו נזכה לראות שחר של יום טוב יותר- מבטיח יותר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

25 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל just GL אלא אם צויין אחרת