00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

פסיכולוגית המעמקים - ריפוי גוף נפש (חלק 1 מתוך 2)

 

מה גורם לשינוי בבני אדם? התשובה הטיבעית היא שהחיים הם המעצבים ומשנים אותנו. הווה אומר ההתנסות האישית והחוויות האישיות.

מאחר וסוף מעשה במחשבה תחילה, הרי שקודם שאדם פותח בהליך התנסותי – חוויתי מסוים הריהו מאמין ומקווה שאכן ההתנסות בה בחר תביא לו את התועלת לה הוא מצפה. בכל תחום שהוא של החיים, קטן כגדול.

ביסוד השינוי עומדת איפוא אמונה ותקווה, שהם המניעים אותנו לבחירה, לפעולה, לעשיה. אמונה ותקווה שלובים אפוא יחדיו.

מחקרים אודות יעילות תרופתית, קודם שהתרופה החדשה יוצאת לשוק בודקים תמיד את יעילותה על מדגם של קבוצת ניסוי וקבוצת בקורת. לאורך זמן קבוצת הניסוי מקבלת את התרופה "האמיתית" וקבוצת הבקרות מקבלת פלציבו כלומר, "אין תרופה".

הנבדקים בקבוצת הביקורת מאמינים שאכן קיבלו אף הם את התרופה, אך למעשה קיבלו כלום – דמוי תרופה שאין בה שום רכיב כימי רלבנטי.

ב- 2 הקבוצות מוצאים שיפור והטבה אם התרופה אכן יעילה. בקבוצת "מולכי השולל" מגיע אחוז השיפור לעתים עד 70%. כלומר אפקט האמונה, שאכן קיבלו תרופה מיטיבה אכן גורם לשיפור בתסמינים. הדבר מכונה אפקט פלציבו. במילים אחרות אפקט האמונה. האמונה בלבד עשויה לחולל עד 70% שיפור והטבה. מדהים כוחה של האמונה.

גורם אחר מחולל שינוי הינו התקווה. זוכרים את פנדורה מהמיתולוגיה היוונית שפתחה את תיבת כל הצרות שהתעופפו מתוכה כדי לפגוע בבני האדם? ורק מתנה אחת שהתעופפה מהתיבה נתנו האלים לבני האדם, את התיקווה.

גדול כוחה של התקווה. הרי כולנו חונכנו על אימרתו של חוזה המדינה "אם תרצו (להאמין/ לקוות) אין זו אגדה". מחקרים רבים מצביעים על כך כי אצל הממתינים בתור לקבלת טיפול נפשי לעתים ממתינים תקופה ארוכה חל שיפור ניכר במצוקה. התרחשות זו ידועה בשם "תופעת רשימת ההמתנה", לפיה אנשים משתפרים נוכח התיקווה שיתקבלו לטיפול נפשי מתאים והולם. כלומר עצם התקווה מעלה את מצב הרוח, משפרת את המערכת החיסונית ומשנה את ההתנהגות.

כך שניתן לסכם עד כה ש- 3 גורמים בסיסיים מביאים לשיפור נפשי ופיזי.

אצל כל אדם באשר הוא:

  1. חוויות חיוביות: אהבה, קבלה, תמיכה, עידוד, איכפתיות ושמחה.
  2. אמונה – מי שלא מאמין בטיפול פסיכולוגי שלא יפנה לדרך זו גם אם הומלצה בפניו.
  3. תקווה – אם אין למה לקוות אין כל מוטיבציה לשינוי.

 

 

יעודו של כל טיפול פסיכולוגי הינו בראש ובראשונה ליצור בקשר מטפל-מטופל את החוויה החיובית שבלעדיה לא יתאפשר הטיפול כלל.

המטפלים "הטבעיים" שלנו כגוון בן זוג תומך, חברים טובים, הורים טובים ומנחמים. רב הקהילה או לחילופין הכומר הקתולי אליו באים לווידוי התקופתי מספקים בדיוק את שלושת הפרמטרים שצוינו.

וכמובן כל דמות אחרת המגלה התיחסות חיובית, הבנה, אוזן קשבת ואיכפתיות כגוון מדריך, מורה ובכלל זה גם רופא המשפחה. כאשר מדובר בטיפול פסיכולוגי הרי שיש להביא בחשבון כפרמטר רביעי את מומחיות המטפל ויעילות השיטות בהן נוקט.

 

עם הופעת הפסיכולוגיה המודרנית נכנס גורם מרפא חדש לתמונה המכונה מודעות עצמית ותובנה.

בכתבה זו ההתיחסות הינה לשיטות התובנה השונות בלבד ולא לאסכולות של טיפול התנהגותי וקוגנטיבי.

 

פרויד, אבי הפסיכואנליזה, יונג ושפע האסכולות השונות של ממשיכיהם העלו לראש סולם העדיפויות של הגורמים מחוללי השינוי והריפוי את עניין המודעות.

העמדה הפסיכולוגית גרסה כי אם האדם יהיה מודע לפשר רגשותיו, מחשבותיו והתנהגויותיו המפריעות לו, הרי שאור המודעות יאיר את חשכת הלא מודע הפועל במסתור ובדרך זו של תובנה יתחולל השינוי.

תפקיד הפסיכולוג הפך להיות זה של מגביר התובנה אצל המטופל אם על ידי שיקוף רגשי ("נדמה לי שעכשיו כשאתה מדבר על אמך/בנך אתה כועס/עצוב וכ'ו) ואם על ידי מתן פרשנות – אינטרפטציה  נוסח: "העובדה שאתה מאחר תמיד לפגישות מצביעה על רצון בתשומת לב ו/או על הצורך שלך ליצור כעס כלפייך" וכ'ו פרשנויות שהמטפל מציג בפני המטופל כדי שיטיב להבין את עצמו.

אמרו חז"ל "חכמים היזהרו בדבריכם". עניין הפרשנות הפסיכולוגית הוא מורכב ביותר ןמעלה שפע של התלבטויות שהספרות המקצועית עמוסה בהם.

שאלות כגוון:

  1. מה העיתוי לתת את הפרשנות?
  2. איזה סוג של פרשנות לתת מתוך מכלול האפשרויות הרלבנטיות?
  3. כמה פרושים יש לתת לפציינט בשעה טיפולית או בכלל מהי התדירות של הפרשנות כי כמה פרשנויות יכול בן אדם להפנים, לעכל, לקבל ולשלב בתוך חייו?
  4. איך לדעת אם הפרשנות אכן נכונה למטופל? שהרי האמת מורכבת מאוד ורבת פנים ורבדים.

נושא הפרשנות הוא עדין ומורכב ולפיכך על המטפל להיות מאוד צנוע וזהיר במתן הפרשנות. להציע אותה כאפשרות, כשאלה עדינה המיועדת לבדיקה הדדית ומראש לומר שאם אינה מתאימה יש להשליכה הצידה.

טיפול המודעות מתקיים אפוא בישיבה על הכורסא זה מול זה של מטפל מטופל.

זהו "הטיפול בדיבור", בו הדגש העיקרי הינו על הטקסט, דיבורו של המטופל ועל מבעיו הרגשיים בעת דיבור זה: עצב, כעס, פחד, שמחה, בכי וכיוב'.

הטיפול בדיבור עוזר בהרבה מצבים. הוא כמעט ואינו עוזר בפתרון תסמינים פיזיים. נוסח האימרה הידועה "עכשיו אני מודע ומבין מדוע אני מרטיב במיטה, אך אני עדיין ממשיך להרטיב."

הרבה אנשים פונים לטיפול פסיכולוגי כברירת מחדל בהתמודדותם עם תסמינים גופניים: כאבים שונים בחלקי הגוף השונים, בעיות עיכול, שרירים מכווצים, בעיות שינה, סחרחורות, חולשה, בעיות בתשוקה ותפקוד מיני, בעיות עור, נימול והרדמות איברים, נשירת שיער, קוצר נשימה, עייפות יתר, שלפוחית רגיזה, מעי רגיז, קשיי פוריות, שפע של תופעות גופניות.

לאחר שפנו לרופאים היעודים לתסמין הגופני ולאחר שעברו את כל הבדיקות הרפואיות הרלבנטיות שנמצאו להיות תקינות, מרים אז הרופא המומחה ידיים ומודיע לפציינט שגופנית הכל תקין ושמקור הבעיה ככל הנראה הינו נפשי.

לעתים סובל האדם ממגוון של סימפטומים גופניים ולעתים "הגוף משתגע" וסימפטום אחד מופיע, נעלם לאחר זמן, ואחר מופיע במקומו. מתסכל ומייאש כאשר יש מצבור תסמינים גופניים בבת אחת.

פרויד, אבי הפסיכואנליזה, הירבה לכתוב אודות העתקה של קונפליקטים רגשיים לאיברי הגוף השונים. בדרך זו חל שיבוש תפקודי, כשהאדם אינו מודע להליך הנפשי המתרחש בלא מודע ואשר יוצר את התסמין הגופני. גוף ונפש שלובים זה בזה והאחד משפיע על השני. החולה בשפעת בדרך כלל אינו במצב רוח טוב, והדיכאוני סובל מחולשת מערכת החיסון ומרבה אז לחלות או להתלונן על מחושי גוף שונים.

"נפש בריאה בגוף בריא" – זו הכרזה עתיקת יומין וגם להיפך "נפש בריאה עושה גוף בריא".

הבעיה המרכזית היא שטיפול פסיכולוגי קובנציונילי ריפוי בדיבור כמעט ואינו מרפא סימפטומיים גופניים. יושבים, מדברים, מתרחבת התודעה, אך  הסימפטום הגופני נשאר.

הסיבה:מדברים עם המודע של המטופל היושב בכורסא, עם רגשותיו המודעים אך לא עם גופו!!!

אם הגוף סובל הרי יש "לשוחח" עם הגוף.

פעילות גופנו מופעלת רובה ככולה באופן תת מודע ואוטומטי שאין אנו בעלי הגוף מבינים כלל את מנגנוני פעולתו.

הגוף ששיבש את תיפקודו בשל עומס יתר ריגשי, חייב לבטא את מצוקתו ישירות, דרך הגוף, ולא רק דרך המודע של בעליו.

כלומר על מנת לטפל בריפוי סימפטומים גופניים יש לדבר ישירות הן עם הגוף והן עם התת מודע המכיל את הרגשות "שנתקעו" באיבר שתיפקודו שובש.

התת מודע או בעצם חוכמת העל של הגוף אשר עומס היתר של הרגשות שיבשו את תפקודו, חוכמת על זו היא אשר תרפא את הגוף כאשר ינוקז או יסולק העומס הרגשי.

 

(חוכמת העל המפעילה את כל מנגנוני החיים בגופנו איננה מודעת לנו כלל והיא נסתרת מאיתנו. למעשה היא שייכת לעל תודעה של האדם ולאו דווקא לתת מודע המתייחס יותר לאירועים, רגשות ומחשבות אשר חווינו ושכחנו באופן מודע בשל הדחקה.)

 

איך מקשיבים ומשוחחים עם הגוף, עם הרגשות הלא מודעים ועם האדם בו זמנית?

בזמנו השיטה הנהוגה הייתה דרך טכניקת ההיפנוזה. היפנוזה לכשלעצמה אינה מרפאה. זוהי טכניקה בלבד. כלי. כמו כל כלי השאלה היא כיצד משתמשים בו, כלומר, כיצד לצרכיי ריפוי משתמש המטפל בהיפנוזה.

הבעיה היא שלא כל אדם מסוגל להיות מהופנט בדרגות העומק הנדרשות. לכל היותר חווה הרפיה נעימה ותו לא.

כיום הטיפול בגוף-נפש שהינו בעל יעילות גבוהה הינו טיפול המכונה "תודעה-רגש-גוף". על כך בכתבת ההמשך.

 

 חלק שני של הכתבה



אני מזמינה אתכם להצטרף לעמוד הפייסבוק שלי

אילנה ארד לוין, פסיכולוגית קלינית מומחית לטיפול בכל תחומי הפסיכותרפיה והפסיכודיאגנוסטיקה. סיום M.A בהצטיינות במגמה לפסיכולוגיה קלינית אוניברסיטת תל-אביב (1976). סקסולוגית מומחית בכירה ויועצת נישואין, מנחה ומדריכת קבוצות. בעלת קליניקה פרטית- מאז 1989 ועד היום. טל` 03-6411774

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת