00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג הכמעט רשמי של כיתה י´ 2, (עכשיו י"ב) חוף השרון

מחשבות ערב יום הזיכרון

זהו יום הזיכרון האחרון של השכבה, מחר היום האחרון של הלימודים הסדירים שלנו. מעתה נתגלגל אט אט בדרך אל החיים האמיתיים. אל הצבא, שנת השירות, אל "האזרחות" והבגרות האמיתית. מחר תעמדו בפעם האחרונה בחולצות לבנות, הגדולים המביטים על הקטנים, המביטים אליהם בחזרה.

כל הפנים והשמות בטקסים קורעי הלב הללו גורמים לי בסופו של דבר לרצות לחיות. לחיות חיים משמעותיים, להתעלות מעל כל הבלי היומיום הטפשיים, ליצור ולתרום, לשנות ולהשפיע. על כך נדבר מחר, יום הזיכרון, בהפעלה שנעשה.  נתחיל אותה מהשורה החותמת את "נזכור" שכתב אבא קובנר ליום השואה: "עדי יהיו חיינו ראויים לזכרם" ומשם כבר נראה איך השיחה וההפעלה תתגלגל.

אני קורא כתבה מעניינת על יהודית הנדל, אשר הוזכרה כבר בבלוג שלנו בקשר למסע לפולין, ומוצא שם משפט קצר, אולי קצת פשטני אבל מתאים ליום הזיכרון גם הוא, בוודאי יותר מכמה קלישאות נבובות שאנו שומעים בכל שנה:

 "יפי הבלורית והתואר כמו חיים גורי היו אומרים שטוב למות בעד ארצנו. אני אומרת שטוב לחיות בעד ארצנו. למות לא".

שוב אזכיר את תלמידיי רועי וזהר, והפעם גם את שגיא בלאו ורון ורנר, אשר שירתו איתי באותה יחידה בה הייתי חייל צעיר ואת הסערה שהביאה למותם ראיתי מקרוב, לצערי. יהי זכרם ברוך.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל איציקהופמן אלא אם צויין אחרת