66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

איילת מטיילת

קוביית Facebook Like

סקוטלנד חלק שני

אנחנו נפרדים לשלום מהבית שלנו ופוצחים בנסיעה צפונה לעבר ה- Highlands  . עוברים מעל הגשר העצום והמרשים forth bridge שמעורר אצלנו הרבה ריגושים:

ומשם אנחנו עולים על כביש A9 המהיר.

בדרך אנחנו עוצרים באתר חביב הנקרא  STANLEY MILLS.  ושכלול באקספלורר פס שלנו.

זהו מוזיאון אינטראקטיבי, מתאים מאד לילדים, שמציג בצורה חוויתית את חייהם של הפועלים אשר עבדו בטחנה הזו שיצרה צמר. מסופר שם על תנאי העבודה הקשים ששררו במקום לפני ואחרי איגוד הפועלים. בכניסה מקבלים שאלון, וכדי להגיע לתשובות הנכונות, יש לחקור באופן יסודי את המקום.  רק ראינו מבחן, מיד הוצת האדרנלין הנרדי שלנו, ויצא כי חרשנו את המוזיאון כדי לקבל ציון גבוה. רק שאלה אחת נותרה ללא מענה ואת התשובה לשאלה הזו גילתה לנו מוכרת הכרטיסים ("כמה זמן נמשכה ארוחת הצהריים של הפועלים במפעל?" 45 דקות זוהי התשובה הנכונה).  צ'ופרנו במדבקה, ויצאנו מאד גאים בעצמנו.

המשכנו בנסיעה ועצרנו במקום יפה לקפה, אבל מכיוון שזו סקוטלנד- אז לתה.

זהו הנוף הקסום שראינו בדרך:

   ו      

בדרך עוד עצרנו במוזיאון הפתוח, אך הסתבר כי הוא סגור:

המצ'יסטה בלוק סקוטי עסלי, מאוכזבת.

בשכה טובה אנחנו מגיעים לעיירה Aviemore,  שם נמצא הבית "שלנו" לארבעת הימים הקרובים. גרהאם, בעל הבית, השאיר לנו את המפתח בכספת שבכניסה לבית ואת הקוד לכספת שלח במייל. כך נראה הבית מבחוץ:   

ומבפנים:

לאחר התארגנות בבית אנחנו יוצאים לעשות סיור שטח:

בתקופה המדוברת, היתה המצ'יסטה מכורה למכונות מזל, ובמקום הזה בילינו כשעה, כשהגמבלרית הקטנה הזו שרפה הון קטן:

אנחנו מגיעים ללוך מורליך, ומתכוונים לעשות שם טיול קטן, אבל הגשם לא חשב כמונו:

ולכן אנחנו שבים לעיירה.

לא סתם צילמתי את הסופר. כי מסתבר שזהו הבילוי המסעיר ביותר שיש לאביאמור להציע.

אבימור היא עיירת נופש מלאה בחנויות לציוד סקי, בתי מלון ובתי הארחה. היא מטופחת ויפה להפליא. אך בפאב המקומי מסבירים לנו שלאחר 21 בערב אין כניסה לילדים, ובלית ברירה אנחנו מחליטים לבלות בסופר, כמיטב המסורת המשפחתית. 

***

בבוקר אנחנו מחליטים לנסוע לפורט אוגוסטוס ולברר מה נסגר עם המפלצת מלוך נס.

הנסיעה לשם יפהפיה:

כפי שניתן לראות הכבישים כל כך צרים, שרק רכב אחד יכול לעבור בכל כיוון. הנוהג המקומי הוא, שכשמגיע מולך אוטו- או שאתה או שהנהג שמולך יורדים לשוליים וממתינים . וכשהוא חולף מולך- שניכם מרימים אצבע. מן ג'סטה בריטית יפה ומנומסת שגורמת לנו עוד יותר להתאהב בהם.

כעבור שעה וחצי של ירידה לשוליים והרמת האצבע, אנחנו מגיעים בשעה טובה לעיירה Fort Augustus . משם יוצאות הפלגות ללוך נס.

אך עד שתצא ההפלגה אנחנו עוקבים מרותקים אחרי תהליך המעבר של הסירות בין התעלות והלוכים אל הים הגדול. זהו תהליך שלם של פתיחת סכרים, עליית מפלס המים, עלייה לתעלה הבאה וכן הלאה.        

מההפלגה עצמה, אני לא מסוגלת לדווח כיוון ש:

א. נרדמתי.

ב. גם מקגייבר בעלי הגיבור נרדם.

בכל מקרה הילדים מעידים כי המפלצת נסי לא נראתה בסביבה.

כשחזרנו לאוטו עמד האיש הזה וניגן:

ולעניות דעתי הקובעת, אני אומרת ליושבי האוטו כי גבר בחצאית זה מהמם. וזה עוד לפני שהתוודעתי לקיומו של ג'יימי פרייזר.

 משם המשכנו לנסוע לכיוון העיר Inverness .  זוהי העיר הגדולה של ההיילנדס, והנהר נס חוצה אותה.

***

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ayeletgazit אלא אם צויין אחרת