00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בחירות נכונות

מכתב לגיורא

09/05/2011

 

את המכתב לגיורא גזרתי מעתון נשים( נדמה לי עתון "את" לפני 40 שנה!!) יש לי את גזיר הניר המקורי. 

המכתב לגיורא מלווה אותי כבר 40 שנה ושמור אצלי היטב. לא הכרתי את גיורא וגם לא את נילי. אין לי מושג מהן הדמויות ומהו החלל.  מוחברת אליו כבר מגיל עשרה ולא נפרדת. היום אני מעלה את המכתב לראשונה. בצעירותי הוא היה תלוי מאחרי דלת חדרי (שם נהגתי לתלות גזרי עיתון שנגעו בי או תמונות משמעותיות.) היש מי שמכיר את נילי של גיורא, את נירית או את מיכל הבנות

מכתב לגיורא.

שלום יקירי

אני באה אליך, הערב בתשע,

והערב אצעק, קבל עם –

את הבכי העצור בלבי

העצור בגרוני-זה שנתיים ימים.

אתה יודע-

הילדות כבר חדלו לשאול

מתי תחזור, אם אי פעם.

נירית. הגדולה יש לה כבר חייל משלה

בצנחנים

והיא אומרת לו, אני שומעת, אפילו כשהיא

לוחשת באוזנו –

על מפתן היציאה על בהונות,

היא אומרת "תחזור" תמיד תמיד

מיכל שכחה. אל תכעס טוב.  טוב לאלה

היכולים לשכוח

לפעמים בימי הולדת בגן, היא אומרת-

גם אבא שלי יבוא לי ליומולדת,

בעוד הרבה הרבה זמן

כי הוא רחוק  וזה לוקח הרבה זמן

עד שמגיעים.

לא תגיע יותר אני יודעת.

לא בחאקי מיוזע. לא בחולצה לבנה

כמו פעם

לפעמים אתה בא לי בחלום.

כלומר כשאני מצליחה להירדם

רק לרגע ובחטף.

ואומר משהו שבבקר כבר אינני זוכרת מהו.

אני הולכת אז אל התמונה. ומנסה להיזכר.

וזה לא בא, לא כתחושה ולא בממש.

תחושה.

מזמן לא הרגשתי תחושת ידך על כתפי.

היו ידיים אחרות. חובקות אותי שלא אפול

-ליד קברך הפתוח.

ידי הילדות החובקות ובוכות את צווארי,

ידי ידידים, לוחצות מנסות להביע

את שלא מביעות המילים


להתראות יקירי

הערב יש לנו פגישה. חגיגית

נרות- ודגלים מורכנים

אל תשכח- השתדל לבוא

ולו לרגע, אני, אתה יודע-

מחכה

נילי

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

26 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל תפו ופוזה אלא אם צויין אחרת