1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

תעלומת הטבעת שאבדה ונמצאה

 
עפ"י כל הסימנים ימי הקיץ קרבו ובאו לעיר הגדולה וורשה. לאחר פסח הפשירו הנהרות והטמפרטורה עלתה אל מעל 10 מעלות בצהרים.
תושבי העיר פשטו את מעילי החורף הכבדים ויצאו להשתזף באור השמש המיטיבה כשלגופם רק חליפת שלושה חלקים, סוודר, מעיל קל, כובע (לא מאוד עבה), כפפות, ערדליים (בגלל הבוץ ברחובות) וכמובן מטריה כנגד הגשם.
 
גם אני שיניתי ממנהגי ועברתי לאכול את ארוחת העשר שלי (מיד לאחר היציאה  מהבית השכם בבוקר) בגינת בית הקפה האהוב עליי. היה נעים מאוד לשבת בחוץ מתחת לגג וליד התנור. אין כמו האביב!
לבי היה יכול להיות מלא שמחה לולא עדיין הייתי טרוד בפרשת הטבעת שאבדה ונמצאה. המיוחד באותה טבעת היה שהיא אבדה בארץ התורכים ונמצאה בפלסטינה א"י.
הכיצד ייתכן כי טבעת נישואים פשוטה נדדה לבדה את המרחק הרב הזה בדרך לא דרך ובלא שנפלה בידי שודדים רצחניים שכידוע שרצו בדרכי הלבנט?
 
בודאי זכור לכם כי עמדתי על סף פענוח הפרשה כאשר הופרעתי מעבודתי ע"י אספסוף צועק שבסופו של דבר הסתבר (והוכח) כשחקני קינומטוגרף.
מאז אותו אירוע הייתי טרוד בפרשות חשובות רבות – מקרי רצח, שוד, גזל, ניאוף וחציית הכביש שלא במעבר חצייה – כך שכמעט לא היה לי רגע פנאי לחשוב על פרשיה זו (שלא הייתה דחופה כלל מכיוון שהטבעת נמצאה – ולא רק זאת אלא היא אבדה ונמצאה כמאה שנה לאחר זמני!)
אך בוקר אביבי-קייצי זה זימן לי מעט פנאי, על כן (ועל כוס קפה) הרהרתי שוב בעובדות הידועות:
  • בעל הטבעת חזר ממסע תענוגות לארץ התורכים ולאחר מספר ימים גילה כי טבעתו אבדה
  • בשל מקרי עבר במהלכם החליקה הטבעת מאצבעו בלא משים, הניח בעל הטבעת כי הטבעת נשמטה מאצבעו בארץ התורכים ונותרה שם לאחר שהוא עצמו חזר למקום מושבו בפלשתינה א"י
  • לאחר מספר שנים נטולות טבעת, סידר בעל הטבעת את הארון בו היו מאוכסנות המזוודות של בני ביתו ולהפתעתו הרבה הוא מצא את הטבעת בתחתית הארון
הפיתרון הקל לתעלומה היה כמובן כי הטבעת לא נותרה בתורכיה אלא נשמטה מאצבעו של בעליה כשאחסן את המזוודות בארון ונחה שם עד ליום הנמהר בו נערך סדר בארון.
שנים ארוכות של עבודה כבלש לימדו אותי כי לעיתים נדירות הפיתרון הקל הוא גם הפיתרון הנכון.
מה שעוד למדתי בשנים ארוכות של עבודה כבלש הוא כי אין כמו שמירה על רמת סוכר גבוהה בדם לחידוד המוח.
הזמנתי עוד פרוסת טורט עם הרבה קצפת ומעט גלידה וערכתי במוחי את האפשרויות השונות והעדויות המסייעות.
 
מה לגבי העובדה כי הטבעת המדוברת הינה טבעת נישואים? מובן מאליו כי במשך שנים התהלך בעל הטבעת  - אדם נשוי ובעל בעמיו – בלא שענד טבעת נישואים! מדובר פה ללא ספק בהטעיית הציבור, ובספק קל בהתחזות למען הוצאת דבר במרמה.
בעל הטבעת יכול היה להרוויח רבות מהתחזות לרווק מבוקש (או סתם רווק). האם ייתכן כי הוא איבד את הטבעת בכוונה תחילה? האם ייתכן כי הוא טמן את הטבעת בארון במו ידיו ורק לאחר שנים רבות – לאחר שאיבד תקווה כי יאסוף לו הרמון שלם של פילגשים – ניחם ליבו על המעשה והוא "מצא" את הטבעת?
לאחר פרוסת העוגה השלישית כבר היה לי די ברור שזהו המקרה – אבל אז נזכרתי כי פרנסתי ואפילו עצם חיי תלויים בכך שאמצא חן בעיני בעל הטבעת, ועל כן לא ייתכן כי הוא הפושע.
 
השעה כבר הייתה אחת בצהרים, על כן עזבתי את בית הקפה וצעדתי בצעדים נמרצים (מדלג בין השלוליות) אל המסעדה החביבה עליי לאכול ארוחת צהרים.
הזמנתי לי קציצות ופירה יחד עם כוס בירה גדולה ונקניקיות וכרוב ושניצל וצימעס. הצימעס כידוע מכיל סוכר ולכן בזמן שאכלתי אותו הבנתי לפתע בבהירות מופלאה מה קרה שם:
הטבעת אכן נשמטה הארץ התורכים על חוף הים. גל גדול סחף אותה והיא הייתה מונחת על קרקעית הים כאבן שאין לה הופכין במשך ימים רבים.
יום סוער אחד נטרפה ספינת סוחר לבנונית  בדיוק במקום מנוחתה של הטבעת.
ניצול אחד ויחיד מן הספינה נאסף ע"י ספינה של משמר החופים התורכים – אך לפני כן הוא הבחין בטבעת ואסף אותה לכליו.
הניצול יצא לדרך לביתו שבצידון, אך לרוע מזלו באיזור הר הדרוזים הוא נשדד ע"י חבורת ליסטים עזי פנים.
הטבעת הפכה לרכושו של רב השודדים  העבדקן – שלימים חזר בתשובה והפך לרב הראשי לצפת ולסביבה (רב עבדקן הוא כבר היה – כל שנותר לו היה להחליף את התואר "שודדים" ב"ראשי").
כדרכם של חוזרים בתשובה הצטער הרב בכל ליבו על המעשים הרעים שעשה במהלך חייו כשודד ועל כן תרם את כל שללו – כולל הטבעת – לצדקה.
הטבעת הפכה לרכושו של גבאי בית הכנסת לעדת התימנים בכפר סבא שהיה עני מרוד. מכיוון שכך הוא המיר את הטבעת במכולת של ששון תמורת כיכר לחם צר ומעט מים לחץ.
ששון היה קצר רואי ועל כן חשב שהטבעת הינה למעשה מטבע של גרוש (עם חור). באחד הימים נכנס בעל הטבעת למכולת לרכוש לו צרור דבלים ולאחר ששילם תמורתו קיבל מספר גרושים – כולל הטבעת – כעודף.
בעל הטבעת אחסן את ארנקו בארון המזוודות. תא המטבעות בארנק היה קרוע ולכן הטבעת צנחה לה מן הארנק לקרקעית הארון שם נמצאה ע"י בעל הטבעת במסגרת הניקיון החמש-שנתי.
 
בזמן שאכלתי את הקינוח (קומפוט מעולה לצד עוגת תפוחים וסופגניה) הבנתי כי פיתרון כל כך פשוט זה חייב להיות נכון.
רשמתי את כל הפרטים על מפית כדי שאוכל להעבירם לתיוק ויצאתי לשתות קפה עם עוגה בתחנת המשטרה.
 
מוסר השכל:   זללת ומצאת –תאמין
 
שבת שלום!
 
 
והרשומה המומלצת להיום היא – שיפוטיות – של רויטל שנקמן

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

86 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת