44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

לחיות בכבוד, בזכות ולא בחסד! (נכים) טיולים, אוכל ,אקטואליה

ליום השואה בנימה אישית

ליום השואה בנימה אישית

מהיום שאני זוכרת את עצמי, אבי ז"ל חיפש שתי אחיות שנותרו במקום הולדתו עיירה קטנה ליד קייב.

דודה מדרגה שניה ,רופאת שיניים במקצועה שחיה בברזיל, הייתה נוסעת כמעט כל שנה לחפש אותן בליווי מזוודה מלאה כל טוב, בתקווה שאם תמצא את האחיות, יוכלו למכור את התכולה ולהתקיים עד שתגיע שוב.
דרכון ברזילאי אפשר לה להגיע לאן שרצתה גם ששערי הברזל היו סגורים. והיו ימים שהיה קשה מאוד להגיע ל"רוסיה" של אותם ימים. היא הייתה נחושה ולא ויתרה.

דודתי שעלתה ארצה בשנות השמונים, נפטרה. ולא היה מי שימשיך לחפש. כך לפחות ידענו.

בשנת 1993 עוד לפני העליה הגדולה מברית המועצות, מתקשרת לאמא שלי אשת בן דודי ז"ל ומוסרת לאמא שלי שהגיע גלויה מהצלב האדום, הגלויה היא למעשה צילום/ תמונה של סבי וסבתי אמי ואחיה ז"ל.  התמונה הייתה מוכרת במשפחה ולכן התקשרה. 

הגלויה הישנה,כתובה ברוסית בכתב יד, הייתה ממוענת לשם משפחתה של אימי בילדותה.
לכן התקשה הצלב האדום לאתר את המשפחה. 

אחותי מיהרה להביא את הגלויה. אימי כל כך התרגשה שהיה קשה לתאר. 
גם אנחנו התרגשנו לקבל מידע שמעולם לא דובר עליו בעבר.

החלק המרגש ביותר הייה שיחה בין אמא שלי לדודתה בת ה-100 (לא טעות) .
הסתבר לנו שלסבתי מצד אימי היו 9 אחים ואחיות. כולם שרדו את השואה ונשארו בחיים למעט סבתי שנפטרה בגיל צעיר מאוד.

מספר ימים לאחר מכן הגיעה שיחת טלפון מבן דוד של אמי שעלה ארצה עם משפחתו.
ההפתעה הייתה גדולה. למזלנו הם עשו שעורי בית ולמדו עברית כמו גם דיברו אנגלית.
הם הגיעו עם ההורים משני הצדדים ושני ילדים קטנים. סייענו בקליטה. ועד היום גילנו הרבה על משפחה שלא ידענו על קיומה כלל.

זה לא סוף הסיפור. 

שיחת טלפון נוספת הגיעה כמה ימים לאחר שאמא שלי דברה עם דודתה.  הפעם הייתה זו שיחה ממשפחתו של אבי. 

אבי שהיה בן 94 הבין ,אבל כמעט שלא דיבר. התברר לנו שאחות אחת שרדה את השואה,הקימה משפחה. חלקה היום בארץ.

ואחות שניה נספתה בשואה. יהי זכרה ברוך.

הגילוי,היה שמחה מהולה בעצב, ועצב מהול בשמחה על שאבי לא זכה לראות את אחיותיו שחיפש כל חייו. 

החלק הקשה והמתסכל שלנו המשפחה היה, לראות את אבא שכל חייו חיפש בכל דרך אפשרית את אחיותיו הצעירות ממנו, ציפה לפגוש את אחיותיו, ולא זכה אולי להבין גם את המידע שהיה חשוב לו יותר מכל . שאחת האחיות ניצלה.

לאתר יד ושם לכל איש יש שם







הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

58 תגובות

מרקים טעימים למתכונים לחצו

מרקים טעימים לחץ על הצילום

תגיות
עוף בשר מתכונים לחץ1
חצילים
טיולים בחול ובארץ 2
Bubbles
קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אתי אברהמי אלא אם צויין אחרת