00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ממתקים לנשמה

הנווט: רסיסי לילה - אהוד בנאי

13/05/2011

"בארץ ישראל קם העם היהודי" - כך נפתחת מגילת העצמאות, המסמך המכונן שאנחנו חוגגים 63 שנה להקראתו היום. הצרה היא שמדובר בעיוות של ההיסטוריה והתודעה היהודית. אבי האומה אברהם לא נולד בארץ ישראל  אלא בעירק ומעמד הר סיני התרחש במדבר: "היום הזה נהיית לעם" (דברים, כז).  משפט מתוך השיר הראשון שפותח את האלבום החדש של אהוד בנאי יכול להסביר את כל ההיסטוריה היהודית: "אני הולך דרך ערים מעושנות, דם על האספלט זעקות שבר וקינות, טיול קצר בין הערביים, אני הולך כך לפחות שנות אלפיים". מדינת ישראל היא בסך הכל עוד קטע במסלול ההליכה הארוך של היהודים, קטע שהתחיל כהבטחה גדולה  "כשבאוויר הייתה תחושה: מתחיל סיפור" אבל השתבש עם השנים "קול קינה מהדהד מעל - אדמה רוויה בדמעות ובדם, אני יושב מאחור, הכיוון מעורפל, מישהו שם ליד ההגה נרדם". רסיסי לילה הוא המשך לנסיון של בנאי להתבונן בחיים הלאומיים והאישיים תוך כדי תנועה. 

אהוד בנאי מסמן את הדרך שרצויה למדינה. חיבור בין מזרח למערב, ישן וחדש, מסורת ומודרנה, אהבה וביקורת בונה. בשנים האחרונות יש מגמה בולטת של אמנים חוזרים בתשובה/חוקרי שורשים שממשיכים ליצור מוזיקה שפונה גם לחילונים: שולי רנד, יונתן רזאל, אהרון רזאל, אביתר בנאי, קובי אוז ואפילו ברי סחרוף. הלחנים שלהם מושפעים ממגוון ז'אנרים עולמיים החל מרוק מתקדם ועד זמירות שבת. לדעתי, הטקסטים המקוריים שלהם מושפעים בעיקר מאהוד בנאי שבלעדיו השירים של המתחזקים היו הרבה יותר קיטשיים. ב"רסיסי לילה" אלוהים אינו מוזכר אפילו פעם אחת ואין אליו פניה מפורשת למרות שברור שהוא נוכח בכל השירים. ההבדלה, השבת, הגמרא, הרמיזות התנ"כיות וצמד המילים 'שערי שמיים' מתבלים את השירים במסורת היהודית אך לא מטביעים אותם בחיזוקים ותפילות. בנאי מתעקש להתחבר לחיים הארציים, לא נותן לעצמו לרחף לאיבוד באור הדת המנחם. לפניכם שירי האלבום בתוספת האסוציאציות המילוליות והיוטיוביות שעלו לי במהלך המסע שלי בו:

אני הולך

אחת המתנות היפות שקיבל האדם היא הרגליים שלו. ההליכה מסדרת את הראש ומשפרת את הבריאות יותר מכל פעילות ספורטיבית אחרת. מעבר ליתרונות האלה, זמן ההליכה הוא הכי מתאים להאזנה למוזיקה. הסחות הדעת של המחשב והטלוויזיה בבית מאפשרות תשומת לב מוגבלת ביותר למוזיקה ומצבים סטטיים משעממים את העין. מסלול ההליכה הופך לקליפ תלת מימדי שמשנה משמעות לפי המוזיקה. אהוד בנאי אוהב/חייב להיות בתנועה פיזית וזה מוטיב שחוזר על עצמו בדיסקוגרפיה שלו (הקליפ לברוקלין קופץ באופן אוטומטי לראש בגלל הדמיון הויזואלי, המוזיקלי והרעיוני לשיר). ההליכה של בנאי זורקת אותו למעבר בין זמנים שונים וגם לזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי של עם ישראל, בבית הראשון הוא חוזר למלחמת המפרץ ובבית השני הוא מדמה את המסלול שלו למדבר המקראי. 

משורר וילד

שיר שכדי להרגיש אותו לעומק עדיף לקרוא את חוף הכנרת של אלן גינצברג בתרגומו של נתן זך. המפגש חוצה הזמן בין משורר יהודי אמריקאי לילד שגדל להיות משורר יהודי ישראלי מציב את הקונפליקט בין המיליטריזם הישראלי להיפיות האמרקאית בשנות השישים. גינצברג שם לב לירח שבא מסוריה ובנאי למסוק שמרטיט את האוויר. המוזיקה ששמה את הפרט והחופש במרכז התנגשה בשירים של צנחנים חמושים. הדיאלוג המילולי הופך לויזואלי כאשר הדמות אותה רואה גינזברג מהלכת על המים היא של הילד, וזה רגע שמתעכל יפה באוזן. 

אבן ספיר

סיפור על מערכת יחסים עם אשה מתוסבכת, מלאת קונפליקטים שסוחבת מטען רגשי כבד. בסופו של דבר, הזמן צבע אותה בגוון נוסטלגי והזיכרון ממנה הוא חיובי. למרות שהמילה אהבה מוזכרת רק פעם אחת בשיר ברור שהיא הייתה נוכחת בין בני הזוג. האשה עזבה כי היא הרגישה שהיא לא מסוגלת להחזיר אהבה והיא פחדה שההרס העצמי שלה יתפשט גם לבן הזוג שמצידו מוכן לקבל כל יחס ולהכיל אותה לחלוטין. בבית הראשון יש רמיזה לסיפור המקראי של יעקב ורחל שמצביע על נכונות להקרבה לא רציונאלית למען האהבה. אבן הספיר מנצנצת כל פעם לכיוון אחר והציור שלה מתאים את עצמו לתקופה בה מתבוננים בו. 

מעשה בארבעה

חוויה אישית שנכנסת לתבנית של הסיפור התלמודי ממסכת חגיגה: "ארבעה נכנסו לפרדס בן עזאי ובן זומא אחר ורבי עקיבה אחד הציץ ומת אחד הציץ ונפגע אחד הציץ וקיצץ בנטיעות ואחד עלה בשלום וירד בשלום ".  המעשה בארבעת החכמים שעלו לספירה רוחנית גבוהה ומסוכנת זכה להרבה פרשנויות וגרסאות כיסוי בתרבות היהודית ובמיוחד באגף המיסטיקה. הרב צדוק הכהן שפעל בלובלין במאה ה-19 הירבה לעסוק בעניין הזה והסביר למשל שההבדל בין חכמה לדמיון בעולם הזה הוא כחוט השערה. הוא טען שבן עזאי מת מפני שהוא לא עלה בהדרגה בסולם הדרגות הרוחניות ולכן שהגיע למדרגה שהייתה גדולה עליו הוא מת. את הפרשנות הזאת פרסם הרב בספרו "רסיסי לילה"

בנאי לא אומר במפורש שארבעת הצעירים לקחו סמים אבל השיר לא משאיר ברירה אחרת. סוף שנות השישים היו השנים של ילדי הפרחים וכניסתה של הפסיכודליה לתרבות. ילדי הוודו באלקטריק גבעתיים זרקו אותי ל"ילד הוודו" מתוך אלקטריק ליידי לנד של ג'ימי הנדריקס, שיר שמתאר את המפגש עם הפרדס באופן די אותנטי. רביעייה אחרת שהחליטה לעלות ביחד לפרדס (כנראה הדבר היחיד שהם עשו ביחד)  היו הביטלס שהביאו את הפרדס לעולם בגדול:

 

רגעי קסם

 אני לוקח בחשבון שזה יישמע מוזר אבל השיר הזה מהדהד לי נורא את "זינוק לאתמול" שמספרת על ד"ר סמואל בקט המזנק בלי שליטה לתוך גופם של אנשים בזמנים שונים. אהוד בנאי מזנק בדרכו לשנות ה-50 אל אביו. הוא מציג את תחנות חייו של יעקב בנאי באופן מאוד נוסטלגי ומתרפק. האח הבכור של יוסי, גברי, יצחק וחיים היה הראשון מהשושלת שנכנס לעסקי הבידור. כפי שנאמר בשיר היה לו קשה למצוא עבודה בתיאטרון ואנחנו יודעים שהוא אמנם הגיע למסך הגדול אבל לתפקידים קטנים יחסית בסרטי בורקס אך בלתי נשכחים (הרב בחגיגה בסנוקר וב"אדון ליאון", איש השוק המלבב ב"רק היום"). דמותו הקולנועית תמיד הקרינה טוב לב וקירבה לדת וכנראה שהוא באמת היה כזה גם במציאות. 


"רגעי קסם" (נעימת הפתיחה) הוא שמה של תכנית רדיו ברשת ב' שמשמיעה מידי יום להיטים משנות ה50'. זהו גם שמו של השיר הבא שהוקלט ב-1957:

 

שיר זמני

השיר האהוב עליי באלבום. פנטזיה של עולם אידיאלי נטול זמן. בנאי בונה סביבה רגועה ומוציא ממשוואת החיים את האויב הגדול שלה. התמונה שמתקבלת היא של חיי נצח, הזדקנות אידיאלית או לחילופין מוות כי לא באמת אפשר להרוג את הזמן. השיר החזיר אותי לניסיון הרומנטי הכושל של גיבורי הסרט "התחלה" לנטרל את הזמן ולחיות בחלום טוב שלא נגמר. פרדי מרקיורי העביר מסר דומה בשיר היפהפה הבא:

בנאי מספר כאן שהשיר מבוסס על חלום שהיה לו והוא מתאר את העולם הבא שלו ושל אהובתו, מקום שמשוחרר לחלוטין מכבלי הזמן והמרחב כמו יום השבת. ההשוואה של החיים לאחר המוות ליום השביעי מוסיפה לו מימד רוחני מתבקש בנוסף לצורך במנוחה וציון מעשה הבריאה. "כשם שיש משהו ממיתה בשינה, ויש משהו מנבואה בחלום כך יש משהו משבת בעולם הבא‏‏" (מדרש רבא בראשית). הסוכריה המיסטית הזאת השפיעה בוודאי על דורות רבים של יהודים בסביבה נוצרית שבה חטא ועונש, גן עדן וגהנום היו תפיסות מקובלות. 

ר"ג - גבעתיים

 תפקיד התופים כאן הוא מעבר להכתבת קצב. אלו הם תופי מלחמה שמבשרים את בואה של הזוועה לבית. זהו שיר הרוק הפוליטי של האלבום והוא מצייר עתיד רווי באימה וחוסר וודאות. הבתים מדברים על נסיעה בשבילי  הסכסוך הישראלי- פלסטיני והפזמון משווה את הקירבה הגאוגרפית והמנטלית בין הצדדים ליחסים בין רמת גן וגבעתיים, שתי ערים צמודות שמגוחך בכלל שהן לא מתאחדות לעיר אחת. המנהיג שאוחז בהגה נרדם והכיוון אליו הוא מוביל מעורפל. הנוסעים/האזרחים מפוחדים ונסגרים כלפי מי שנקרה בדרכם אל הסוף הרע. 

כמו ציפור ושרה

חילופי מכתבים/מיילים/SMSים בין הורה לבת שלו שמטיילת במזרח הרחוק הוא התנסות שהרבה אנשים יזדהו איתה. סרטי בוליווד היו פופולאריים בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. הצעירים של היום חווים את הודו בטיולים בעוד שבשביל בני דורו של בנאי הודו היא נוסטלגיה קולנועית. זהו הלחן המקורי של השיר מתוך "צ'ורי צו'רי "משנת 1956:

 

פרפרי הקצב

בהאזנות הראשונות שלי לשיר הזה קישרתי אותו לשני השירים שבאים אחריו וחשבתי שהוא מתאר את התחושות בעת נגינת שיר כלפי להקת הנגנים (בנאי הופיע בהרכב בשם "פרפרי הבטון") וכלפי השיר כאשר הוא מתממש באופן חיובי על במה. בסופו של דבר הבנתי שאילצתי אותו בראשי למשבצת שלא שייכת אליו. זה שיר שמח, זורם ומדבק שמקליל באופן חיובי את האלבום.

הלהקה הגדולה בכל הזמנים תורגמה בישראל ל"חיפושיות הקצב". החיפושית מהלכת על האדמה בעוד הפרפר מרחף ומסמל יופי, חופש והשראה. הביטלס הפכו את החיפושית לפרפר הזוהר ביותר של המאה ה-20 ולא היססו לנסות דברים חדשים ולהתפתח. אחת ההשפעות החיוביות עליהם היה רווי שנקר שלימד את ג'ורג' האריסון לנגן בסיטאר. חצי מאה עברה ושיר של המאסטר ההודי הזקן ביחד עם החלילן פייר ראמפל בשם "אהבת בוקר" מספק השראה לבנאי לכתוב את המילים של "פרפרי הקצב". 

שני השירים האחרונים באלבום מתמקדים בתהליך הבאת מוזיקה לעולם והם נכונים לכל סוג של יצירה:

מפתח הלב

 מפתח הלב הוא מפתח רוחני בנוסף למפתחות המוזיקלים  והשיר נאבק כדי להתכוונן אליו. זהו שיר מבוא  ל"יוצא לאור" וניסיון לתאר את הרגע בו שיר נולד. זהו גם שמו של אלבומו השני של רפי פרסקי מ-1991 שאמנם לא הצליח מסחרית (אתניקס, משינה, שפיות זמנית והחברים של נטשה העמיסו סחורה משובחת שתפסה את כל תשומת ליבם של אוהבי הרוק) אך הטביע את חותמו לאורך זמן.  בלהיט "דוניה" שהגיע למקום ה26 במצעד השנתי הצליח פרסקי לשחרר, להרעיד, לעורר ובסופו של דבר למצוא את מפתח הלב: 

 

עד הפעם הבאה

התחושה שמתקבלת בסוף הקלטת אלבום/ שיר או הופעה. ההחמצה ותחושת החסר שמניעות ליצור עוד ולהשתפר כדי להגיע לדרגה העליונה ביותר של ביטוי ומיצוי השיר עד תום. השיר מסביר למה אהוד בנאי לא פורש ואת הצורך שלו להמשיך לצייר מוזיקלית את העולם. 

 

בונוס

אלבום הבכורה שהוציא אביב גדג' לפני שנתיים הוכיח שיש המשכיות לאהוד בנאי, ברי סחרוף, רמי פורטיס, רפי פרסקי וכל הדור שהמציא את הרוק הישראלי המודרני. האח הצעיר של המכשף לא מפחד לגעת בלכלוך ובעצבים החשופים שלו ושל המאזינים שלו. 

ו

 

עכשיו הגיע זמן לזוז נהיה כבר מאוחר
ומשהו באוויר נשאר תלוי זה לא ממש נגמר
תמיד נשאר מבט אחד שלא קלטנו
תמיד נשאר עוד שיר אחד לשיר ועוד לא שרנו
עד הפעם הבאה (אהוד בנאי)
.
 לקבלת עדכונים בואו לחבב את הבלוג שלי בספר הפנים

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

קוביית פרטים אישיים
התמונה שלי
11.09.1980
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שני לשועלים אלא אם צויין אחרת