33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

bob ממשיך במסע

טעימת "עשרת הגדולים" ב-"דרך היין" 2011

אחת ממטרות הבלוג היא לקרב לעולם היין את מי שעולם תוכן זה זר לו או מרתיע אותו. אינני יודע עד כמה אני משיג את מטרתי אולם אני מקווה שיש לבלוג השפעה חיובית בכיוון זה. רשומת הנושא הראשונה שלי הייתה טעימת עשרת הגדולים  ב"דרך היין" לפני יותר משנה. הנה חלפה לה השנה ושוב התקיימה הטעימה המסורתית במרתף של "דרך היין" סניף חשמונאים בת"א. הטעימה מתקיימת זו השנה העשירית.

טעימת עשרת הגדולים היא בעיני תמצית ההוויה הקשורה ביין. הטעימה מדגישה את הבעיה איתה אני מתמודד כבלוגר הכותב על יין - כיצד ניתן לרכז מידע מגוון, אקלקטי ולעיתים אף טכני למספר מילים מצומצם ועוד בצורה שתהיה מעניינת ולא מעיקה לקורא.

את הטעימה (אחרונה מבין שלוש) הנחתה הילה - המנהלת המקצועית של "דרך היין". היא ציינה שבטעימה זו באו לידי ביטוי המסקנות שהוסקו לגבי סדר היינות ומועדי פתיחת הבקבוקים משתי הטעימות שקדמו לטעימה זו. אם כן, לא רק בחירת היינות אינה מובנת מאליה אלא גם סידור רשימת היין ואפילו מועד פתיחתם מהווים פרמטרים אשר יכולים להשפיע על התוצאה הסופית.
מבחינתי הטעימה הייתה מוצלחת מאד והערב היה מעניין, מלמד ומהנה.

להלן תקציר המידע המבוסס ברובו על ההרצאה שניתנה בטעימה, חומר שחולק ורשמי טעימה (TN). הציונים המופיעים בראשי תיבות הם של :
 RP = Robert Parkerמבקר היין הנחשב.
WS = Wine Spectator ירחון יין אמריקאי.
BH = Burghound הרבעון של אלן מדוס המסקר את בורגון ושמפיין.

 

Domaine de Chevalier Pessac Léognan Blanc 2007, Bordeaux, France
(RP 96, WS 91-94)

(אתר היקב)

האחוזה ואדמותיה עברו בעלות מספר פעמים במשך השנים. ב- 1865 היא נרכשה על ידי משפחת Ricard. ב- 1948 ירש Claude Ricard בן ה-21 בוגר אוניברסיטת בורדו את האחוזה וניהל אותה תחת הדרכתו של Emile Peynaud  גורו היין הגדול של אותם הימים. בשל חוקי הירושה הצרפתיים הוא נאלץ למכור אותה ב- 1983. היא נקנתה ע"י חברת זיקוק. הצעד הנבון שעשתה החברה היה להמשיך בשיתוף פעולה איתו ועד היום בני משפחתו מסייעים לבעלים החדשים. בנחלה 380 דונם כרמים, מהם 50 דונם סוביניון בלנק וסמיון.

רוב חובבי היין לא מקשרים את בורדו ליין לבן אולם יש בהחלט יינות לבנים מוצלחים. בציר 2007 בבורדו היה טוב יותר ללבנים מאשר לאדומים. ביין יש כ- 75% סוביניון בלאן ו- 25% סמיון. היין שהה בחביות עץ אלון (30% מהן חדשות) כ- 18 חודשים. 13.5% אלכוהול.

TN: צבע בהיר, באף יש אלמנט טרופי בולט. בפה מינראליות, תחושה של שמנוניות, לימוניות וסיומת ארוכה. היה מי שציין שחסרה לו חמיצות. אני לא הסכמתי. היה ברור לכולם שהיין עוד יתפתח. הומלץ להמתין עם היין בכוס כדי לחוש בשינוי למרות שכאשר יין לבן מתחמם הוא משנה את אופיו. המינראליות יורדת והטעמים (חמיצות/דבשיות) מתגברים. ההמתנה בכוס הפכה את היין לפחות מאופק והוציאה ממנו טעמי וניל וליקריץ.

 

 

 

Domaine de Marcoux Châteauneuf du Pape Vieilles Vignes 2006, Rhône Valley, France
(RP 95, WS 94) 

 

( אתר היקב, אתר נוסף המתייחס ליקב)

היקב אותו מנהלות שתי אחיות לבית Armenier (Catherine ו- Sofie) זוכה לשבחים רבים ממבקרי יין מה שהופך את היינות שלהן למבוקשים. בביקורנו בשאטונף ביקרנו גם ביקב שלהן ו- Sofie אירחה אותנו בחום ובסבלנות רבה. הביקור המוצלח השאיר לנו טעם של עוד.

ההיסטוריה של היקב שולחת אותנו 700 שנה אחורה. כיום ליקב 170 דונם כרמים מתוכם כ- 80% גרנאש, 10% מורבדרה, 5% סירה ו-5% הנותרים זנים שונים. גיל הגפנים נע בין 50 ל- 90 שנה. היקב פועל לפי שיטות ביו דינאמיות (חזרה לטבע, מחזוריות של הטבע, השפעת הירח, שימוש בחומרים טבעיים וכדומה). ב- 20 השנים האחרונות היקב כבש מקום מכובד בעולם היין.

הענבים של היין עצמו מגיעים מ- 3 כרמים: Charbonnieres, Esquierons ו- Gallimardes המפוזרים בשאטונף. זהו יין הדגל של ה- domaine המיוצר בכמויות קטנות (4000 בקבוקים). היין מיוצר מגפנים ותיקות בנות 90+ שנים. היין מורכב מ- 98% גרנאש ו- 2% שכוללים מורבדרה ו- cinsault. היין התיישן כשנה וחצי בחביות עץ אלון מסורתיות. 15% אלכוהול בעיקר בגלל הגרנאש שהוא זן חזק (מתמודד טוב עם רוחות המיסטרל והשמש האופייניים לאזור) בעל חמיצות נמוכה ואלכוהול גבוה.

TN: צבע אדום בהיר, האף מורכב עם נטייה למתקתקות. בפה טנינים בולטים אך לא תוקפניים. פירותי - דובדבנים. לטעמי עשוי מצוין אך היו מי שלא אהבו אותו. נשות היקב מנסות להשיג יינות בעלי עוצמה וריכוזיות. נראה לי שהיין עומד בדרישות הללו .

 

 

  

Clos Mogador 2007, Priorat, Spain
(RP 96) 

 

René Barbier, היינן והבעלים של יקב קלוס מוגדור, נחשב לאחד היצרנים החשובים ושם עולה בתעשיית היינות של ספרד בשנים האחרונות. מקור המשפחה ב- Gigondas שבדרום עמק הרון (דודתו כתבה את הספר "Les Gens de Mogador" שהפך אח"כ לסרט ותיאר את קורות המשפחה). בשל מגיפת הפילוקסרה שהכתה בגפנים נאלצה המשפחה להעתיק את מגוריה לקטלוניה. חלק מהמשפחה נטש את ייצור היין וחלק אחר נשאר בתחום. ברבייר הפך לאחד מחלוצי אזור פריוראט -  מאזורי היין החשובים והמעניינים כיום בספרד. האזור הממוקם כ-130 ק"מ מערבית לברצלונה ניחן בתנאי אקלים ים תיכוני והגפנים בו בנות 60-70 שנה. היקב ממוקם בכפר Gratallops. בכרמים ניתן למצוא את זני הענבים: גרנאש, סירה, קריניאן, קברנה סוביניון, מרלו, מורבדרה ואפילו פינו נואר. הכרמים הנמצאים על כ- 20 דונם בגובה ממוצע של 450 מ', נטועים על אדמה בזלתית וממוקמים במדרונות תלולים במיוחד. כיום שטח הכרמים שהיו קיימים במשך עשרות בשנים הוא כ- 18 אלף דונם. רק מעט מהכרמים ממוקמים במיקום טוב. בשל היבולים הנמוכים והסחיטה המיוחדת (חצי מהמקובל) יש ליינות נטייה להיות מרוכזים ובעלי עוצמה. 1989 היה הבציר הראשון של היקב.

ביין יש כ- 40% גרנאש, 20% קריניאן, 20% סירה ו- 20% קברנה סוביניון. היין התיישן כ- 14 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי חדשות. 14.5% אלכוהול.

TN: צבע כהה, בתחילה היה נדמה שהאף מחוזר (ריח קפצונים אפילו ביצים סרוחות) בהמשך נרגע והתאזן. הפה היה שונה בתכלית. חם, מתקתק (סוכר שיורי), "רגליים" ארוכות ובולטות על הכוס (גליצרין), מרירות נעימה, סיומת קצרה. לטעמי לא מספיק מורכב וחסר פרי. השתפר (גם באף וגם בפה) כששהה בכוס.  

 

 

Vina Montes, Purple Angel 2007, Chile
(RP 94)

(אתר היקב)

הרוח החיה מאחורי היקב הוא אורליו מונטס אשר עושה מאמצים להוציא יין צ'יליאני איכותי. אורליו למד ייננות, סייר ועבד באזורי יין מן החשובים בעולם. היקב הוקם יחד עם עוד שותפים ב- 1987. 97% מהיין המיוצר ביקב מיוצא למדינות רבות. אנשי היקב משקיעים רבות בידע ובמחקר והייננות שלהם מנסה להיות מדויקת ככל האפשר. כל העת הם פועלים לשיפור הרמה הטכנית והמקצועית תוך אימוץ טכנולוגיות חדישות. 

ליקב חמש אחוזות ברחבי צ'ילה (בעיקר באזורים Apalta ו- Marchigu שבמרכז המדינה) עם שטח כרמים כולל של 6000 דונם. נעשה שימוש במגוון זני ענבים: קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פראנק, קרמנרה, פטי ורדו,שרדונה, סוביניון בלאן, סירה ופינו נואר. חלק מהפעילות שלהם כוללת מזעור הפגיעה באיכות הסביבה, שימוש בחומרים טבעיים, שימוש במאגרים של מי גשמים מיוחדים והשקיה חכמה לחסכון במים. ההכרה לא איחרה לבוא. מתברר שההשקעה של אנשי היקב משתלמת ואין ספק שהם קידמו ומקדמים את תעשיית היין הצ'יליאנית.

כדאי לציין שבצ'ילה לא הכתה מגיפת הפילוקסרה ההרסנית. ב- 1993 התגלה זן הענבים קרמנרה, זן שחשבו שנכחד כתוצאה מהמגיפה. ביקב השקיעו מאמץ וסבלנות במציאת האתרים הטובים ביותר עבור הזן הזה. 

היין ששתינו מורכב 92% קרמנרה ו- 8% פטי ורדו מתיישן בחביות עץ אלון צרפתי חדשות במשך 18 חודשים. 15% אלכוהול שכמעט ולא הורגשו.

TN: האף סוכרייה/טופי. בפה מאוזן מאד, מלא, לא שטוח, סיומת לא ארוכה. לטעמי היה חסר נשמה, טכני במהותו. מסודר ונקי מידי. 

 

 

Artadi, El Pison 2007, Rioja Alavesa, Spain
(RP 98) 

(אתר היקב)

 Juan Carlos Lopezהיינן של היקב הקים אותו ב- 1985 כשמטרתו הייתה לייצר יין שיתרחק ככל האפשר מהדימוי המסורתי של ריוחה ונראה שהצליח. ליקב 750 דונם כרמים בריוחה בגובה שבין 600-800 מטר. הכרמים הממוקמים בריוחה אלבסה הם בני 75 שנה ויבוליהם נמוכים. בכרמים יש כמה זני ענבים לבנים, בהם משתמשים לעיתים גם ביינות האדומים בכדי לתת ליינות מימד נוסף. ביקב אין שימוש בנירוסטה וכל התהליך (מהתסיסה ועד ליישון) מבוסס על עץ. היינות מתיישנים כשנה וחצי בחביות עץ אלון צרפתיות חדשות. בשנים האחרונות ובהשפעת מבקרי היין (פרקר במיוחד) טיפסו מחירי ארטדי בכל העולם. לעומת זאת יקבים רבים בספרד שקיבלו בעבר דחיפה ממשלתית לא מצליחים והם הולכים וקורסים.

בכרם  El Pison גיל הגפנים מעל 60 שנה. הכרם נטוע בגובה 600 מטר. היין שהה כ- 18 חודשים בחביות עץ אלון.

2007 הייתה שנה קרה אבל נחשבת לשנה טובה. ביין 100% טמפרניו.14% אלכוהול.

TN: יין צעיר. באף התחיל משונה אבל מהר מאד הסתדר והפך לנעים והרמוני. היה מי שציין שיש ריחות לבנדר. הפה שונה מן האף וצעירותו בולטת. החמיצות גבוהה, בשלב זה הפרי עדיין לא מצא את ביטויו המלא אך הפוטנציאל ניכר.

בקשר ליין זה התעוררה הסוגיה האם "יין גדול הוא תמיד גדול", כלומר האם יינות נחשבים אמורים להיות טובים מאד בכל שלב של ההתפתחות שלהם.

 

 

Poderi Aldo Conterno Romirasco Barolo DOCG, 2005, Piedmont, Italy
(RP 94, WS 94) 

(אתר היקב)

משפחת Conterno היושבת באזור פיאמונטה עסקה בייננות במשך דורות רבים. בסוף המאה ה- 19 ג'ובאני קונטרנו היה הראשון לשווק את יינותיו באופן מסחרי מחוץ לאיטליה והסתייע לשם כך בבני משפחה שנפוצו בעיקר לאמריקה. לאחר שהות בארה"ב (ניסיון להקים יקב והתגייסות לצבא) חזר אלדו קונטרנו נכדו של ג'ובאני לאיטליה והקים ב- 1961 יקב משל עצמו. אחיו ג'יאקומו המשיך לנהל את היקב המשפחתי. ליקב כרמים באזור העיירה מונפורטה ד'אלבה, הכרמים צופים על העיירה ברולו באזור בוסיה והם חלק מהכרמים החשובים ביותר באזור. יינות היקב זוכים להערכה רבה ברחבי העולם ולציונים מעולים ממבקרי היינות הנחשבים.

ביקרתי ביקב ואהבתי מאד את האירוח. הקדשתי ליקב רשומה מיוחדת : יקב Aldo Conterno - איכות זאת לא מילה גסה

בציר 2005 בפיאמונטה לא היה טוב כמו בציר 2004. בשל גשמים שירדו בבציר נאלצו להשתמש רק בגפנים שנבצרו לפני הגשמים (בערך 40% מהבציר בהשוואה לממוצע בשנה רגילה). זן הענבים הוא נביולו וגיל הגפנים הוא כ- 50 שנה. היין התיישן בחביות עץ אלון סלובני כ- 30 חודשים.

TN: צבע די בהיר אפילו קצת כתום (!), שקוף. האף מבושם ומורכב: ורדים, איקליפטוס, מנטה אפילו ריח חבושים. יין צעיר אפילו תינוק. לנביולו לוקח זמן להתפתח. למרות שבפה היה מחוספס יותר בהשוואה ל- 2004 הוא עדיין אלגנטי ומשלב חמיצות וטנינים טובים. רבים הסכימו שטווח השתייה שלו ארוך.

 

 

Château Lynch Bages, Pauillac 2000, Bordeaux, France
(RP 95, WS 96) 

(אתר היקב)

על היקב כתבתי ברשומה : ארוחת יינן בקלואליס וערב יינות בורדו.

במהלך ימיה של הנחלה היא עברה גלגולים ובעלים שונים. האחרון שרכש אותה ב- 1939 היה Jean-Charles Cazes. אופה שהפך לסוכן ביטוח ולבסוף לבעל היקב. הוא יחד עם בנו ונכדו עבדו קשה ביקב במהלך השנים והפכו אותו מיקב נכשל ליקב מצליח עד מאד. גם מעורבות בפוליטיקה המקומית סייעה להם בכך. למרות שהוא מדורג בדרגה החמישית ברשימה המפורסמת מ- 1855, יש רבים הטוענים שכיום היה מגיע לו להיות מדורג בדרגה השנייה המכובדת. במונחי בורדו, הנחלה נחשבת לגדולה ומבחינות רבות הומוגנית (קרקע, ניקוז, תנאי אקלים). ברוב הכרמים מגדלים זנים אדומים. מבחינת הזנים האדומים בכרמים יש כ- 73% קברנה סוביניון, 15% מרלו, 10% קברנה פרנק ו-2% פטי ורדו. כמו כן מ- 1990 יש כרמים של זנים לבנים. כיום 60 דונם שבהם יש כ- 53% סוביניון בלאן ו- 15% מוסקדה.

הטיפול בכרמים הוא קפדני. הכרמים מחולקים ל- 110 חלקות וכל אחת מטופלת על פי הצרכים שלה. גם כאן יש נטייה לטיפול טבעי ושימור הסביבה. היקב מודרני. לאחר הבציר התוצרת של כל חלקה מוכנסת למיכל נפרד. היישון נעשה בחביות עץ אלון שמתוכן בין 70% ל- 80% חדשות. בכל שנה התערובת כוללת אחוז שונה של זנים המוכנסים ליין. התוצאה אליה שואפים ביקב היא להשיג יין בעל אופי שופע, מרוכז וכזה שיכול להישמר לאורך זמן.

למרות שהיו בעיות עם מזג האוויר בשנת 2000, התנאים באוגוסט וספטמבר יצרו בציר נפלא. היין של היקב בשנה זו מכיל כ- 70% קברנה סוביניון, 16% מרלו, 11% קברנה פרנק ו-3% פטי ורדו. 70% מהחביות עץ אלון הן חדשות. 13% אלכוהול.

TN: אף טוב אם כי מעט ירוק. הוסכם שהיין סגור. טנינים בולטים. קצת חסרה אישיות. הייתה הסכמה שלמרות הציפייה הגדולה מהיין והאכזבה, יש לו ניצני מעלות שילכו ויגדלו בעוד עשור או שניים. למרות ההסתייגויות הוא היה נוכח, רענן ובעל טעם של שוקולד מריר.

 

 

E. Guigal Hermitage Ex-Voto 2005, Rhone Valley, France
(RP 95-98, WS 96)

(אתר היקב)

לכרמים הנמצאים בצפון עמק הרון היסטוריה של יותר מ- 2400 שנה. Étienne Guigal מייסד היקב הגיע לאזור ב- 1923 כשהוא בן 14. לאחר שנים של עבודה ביקבים באזור הוא הקים ב- 1946 את היקב שלו בכפר Ampuis. הניסיון והעבודה הקשה שלו, של בנו  Marcel ונכדו Philippe הביאו את היקב לרמתו הגבוהה. יש להם, במידה לא מבוטלת, חלק ביצירת המעמד הבינלאומי של יינות האפלסיון. בעבודתם הכוללת סטנדרטים גבוהים ניתן למנות : טיפול זהיר בכרמים תוך שמירה על איכות הסביבה ושימוש בשיטות טבעיות למלחמה במזיקים, בציר הקפדני, תשומת לב ופיקוח על כל שלב בתהליך הייצור (כולל ייצור חביות משל עצמם).

יצא לי לבקר ביקב. אחד מהדברים החזקים הזכורים לי הוא שמדובר בסוג של בית חרושת יעיל ומצוחצח. 

Ex-votoיוצא רק בשנים גדולות. היין שהוא 100% סירה מתיישן בחביות עץ אלון צרפתי חדשות כ- 42 חודשים. הענבים מגיעים מ- 4 כרמים שונים (כולם בגבעת ההרמיטאז' שהיא נדל"ן יין יקר מאד ומצומצם) : כ- 30% מ-Besserds  שם האדמה היא גרניט, כ- 30% מ- Greffieux שם נמצא יותר גיר בקרקע, כ- 20% מ- Murands שם נמצא אדמת חצץ וסחף על גרניט וכ- 20% מ- Hermite  שבאדמתו אחוז חמר וחול גדולים יחסית.

TN: צבע אטום, בתחילה האף לא הרשים אך השתפר בהמשך. רבים אהבו אותו אך לי הוא היה מעט ירקרק, לא אלגנטי ונתן תחושה של יובש. כנראה עניין של סגנון. הייתה לו סיומת ארוכה. בשל איכות הפרי הטובה לא הורגש יותר מידי עץ.

 

 

 

Domaine Bouchard Père & Fils Corton Charlemagne Grand Cru 2006, Bourgogne, France
(BH 96, RP 94-95)

(אתר היקב)

אחד מהיקבים החשובים בבורגון. היקב מקפיד על סטנדרטים גבוהים בבחירת החלקות, באיכות הענבים, ברמת היבולים ובפרמטרים רבים נוספים. ל- Domaine כ- 1300 דונם כרמים באזור ה-Cote d'Or, מהם 120 דונם כרמי גראנד קרו ו- 740 דונם פרמייר קרו. בנוסף ה- Domaine מפקח על תהליך ייצור יינות בכרמים בבעלות כורמים אחרים. את היינות האלו הוא משווק תחת השם Bouchard Pere & Fils.

משפחת בושאר שעסקה בטקסטיל הגיעה לבורגון במאה ה-18. עם הזמן היא סחרה גם ביין וב- 1775 קנתה את הכרם הראשון בכפר Volnay. בחכמה רבה ותוך ניצול המהפכה הצרפתית הם המשיכו להתרחב. לצד קניית כרמים הם גדלו גם באמצעות קשרי נישואין וירושות. בתחילת המאה ה- 19 התרכזה המשפחה כל כולה בעסקיי היין. אחת מן הפעולות הייחודיות להם באותה עת הייתה ייצוג יצרני יין מכרמים תחת פיקוח המשפחה אך לא בבעלותה. הם הקפידו לשמור על סטנדרטים גבוהים וויתרו על כרמים שלא עמדו בהם. כמו כן המשפחה הקימה אחוזה בבורדו שאפשרה לה לייצא בקלות רבה יותר (מיקום גיאוגרפי, קשרי מסחר) את היינות שלהם. גם במאה ה- 20 המשיכה המשפחה להרחיב את אחיזתם בכרמים חשובים בכפרים Gevrey Chambertin, Chambolle Musigny, לטפח ולקדם את הכרמים הקיימים, לתחזק את הקשרים עם הכרמים שלא בבעלותם ולהתמודד עם המשברים שפקדו את אירופה במהלך אותה מאה. כל אלו נעשו בהצלחה גדולה. 

הקורטון שהוא יין לבן, מוקם בטעימה לקראת סופה. על פניו הדבר מוזר שכן מקובל הוא להתחיל בד"כ ביינות לבנים ואח"כ להמשיך באדומים. במקרה זה העוצמה, המורכבות והריכוז של היין הם אלו שגרמו למיקומו כאן.  בטעימות בורגון אחרות שנעשו בארץ על ידי נציגי בושאר, המיקום היה דומה.

היין הוא 100% שרדונה. התיישן כשנה בחביות עץ אלון צרפתי שמהן כ- 15% חדשות. 13.5% אלכוהול.

TN: הצבע בהיר כמעט לבן, באף טופי, הפה מורכב: מתקתקות, מינראליות, שמנוניות. פה מאד רחב. היין מצוין ונותן תחושה של זך, טהור, קריסטל. עדינות שיש בה הרבה מאד עוצמה. יין מצוין.

 

Dr. Loosen Wehlener Sonnenuhr Riesling auslese 2005 Mosel-Saar-Ruwer, Germany

(אתר היקב)

המשפחה מחזיקה את האחוזה למעלה מ- 200 שנה. באזור מוזל תנאי הגידול מיוחדים (אדמה סלעית, מיקרו אקלים חמים, גפנים מבוגרות מאד וכדומה). כשקיבל ארנסט לוסן את המושכות הוא נקט במספר גישות שהבולטת בהן היא התערבות טכנולוגית מועטה ככל האפשר בכדי לתת ליין להתפתח למלוא הפוטנציאל שבו. בנוסף הוא הפסיק להשתמש בדישון כימי ועבר לדישון אורגני. הגפנים בכרם שאינן מורכבות (גדלות על הקנה המקורי שלהן) הן בממוצע בנות 60 שנה. 1971 ו-1976 היו הבצירים הטובים של היקב. יין הקינוח שלו (ענבים שנבצרו עם בוטריטיס) הגיע לארץ במקרה.

TN: צבע צהוב-זהב, באף פטרולי מאד, בפה מעט תסיסה. המתיקות שלו נעימה ולא תוקפנית. החמיצות שהייתה בתחילה מעט גבוהה התאזנה בהמשך. סיום מתוק לטעימה.

 

 

 

 

 

לסכום:

הטעימה הייתה מעניינת ומגוונת. ניכר שנעשתה עבודה טובה ביצירת רשימת יינות שתשקף אספקטים שונים של עולם היין – עולם חדש מול עולם ישן, טכני מול מסורתי, מורכב מול מתחנף. שאפו.

היין שהרשים אותי במיוחד היה הקורטון שרלמן.
אחריו בלט האל פיסון. הפוטנציאל שלו ראוי לתשומת לב רבה אם כי מחירו הגבוה מאד מצנן את ההתלהבות.
במקום השלישי והמכובד אני ממקם את דומיין מארקו. על התוצאה הזו השפיעו הטעימה בערב זה והזיכרון הטוב מהביקור ביקב שבו נטעם אותו היין בדיוק בפריסת זמן ארוכה.

מחכים בקוצר רוח לטעימה של השנה הבאה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל bob68 אלא אם צויין אחרת