00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סרטים, מוזיקה וכאלה

אד ווד

במאי: טים ברטון
שחקנים: ג'וני דפ, מרטין לנדאו, שרה ג'סיקה פרקר, ביל מוריי, פטרישיה ארקט
תסריט: סקוט אלכסנדר, לארי קרצ'בסקי
ז'אנר: דרמה קומית
שנה: 1994                                                                                  

טוב, אין לי ממש סרטים חדשים לבקר, אז אני אבקר סרט ישן. השבוע ראיתי את "אד ווד" בפעם הרביעית, אז אני מניח שהוא יקבל ביקורת.

"אד ווד" עוסק בבחור בשם אד ווד, שהוא, אם אתם לא יודעים, הבמאי הכי גרוע בהיסטוריה. לפחות חמישה מסרטיו נמצאים בתחתית טבלות הדירוג באינטרנט, ובצדק. הם מטוטמים, זולים ולא מקוריים. הוא עשה בעיקר סרטי מדע בדיוני ואימה מטומטמים וקצת פורנו לקראת סוף חייו, ולאחר שהוא מת הוא נשכח והושמץ.

אלא שבשנות ה-90 העליזות, הגיע במאי מצליח ועתיר חזון בשם טים ברטון, והחליט לעשות סרט בשחור לבן על אותו עד ווד, שעד אז, כאמור, נשכח.     

בקופות, התוצאה הייתה אסון כלכלי. אבל בביקורות? המצב היה טוב, ואני יכול להבין אותם.

הסרט מתאר את חייו של אד ווד (ג'וני דפ) בשנות החמישים. אד עסק בינתיים בהצגות כושלות ופיצ'רים זניחים, אבל את הפריצה שלו הוא מקבל כאשר הוא מגלה שאולפן הוליוודי זול (שאפילו המנהל שלו מעיד שהוא מייצר רק חרא) מחפש במאי כדי לביים סרט בשם "I Changed my Sex!" ששמו די מבהיר במה הוא עוסק. אד קופץ על ההזדמנות ומצליח לכתוב תסריט ואף לגייס לצוות השחקנים את בלה לוגוסי (מרטין לנדאו), שחקן אמריקאי-הונגרי מזדקן ומכור לסמים שבעבר היה ידוע בכך שגילם את דרקולה בכל סרט דרקולה שנוצר וכעת מחפש קאמבק. בדרך מתערערים חייו של אד כשחברתו (שרה ג'סיקה פרקר) מגלה מדוע אד קפץ על ההזדמנות לביים סרט על שינוי מין: אד הוא בעצמו חובב של לבישת בגדי נשים (למרות שהוא עדיין סטרייט).

הסרט שוזר שלושה סיפורים: הראשון הוא ההפקה הגרועה, הזולה והלא מקצועית של הסרט הנ"ל ששמו "גלן או גלנדה" (בעל מקום "מכובד" ברשימת הסרטים הגרועים של IMDB) ושל שני סרטים נוספים – "כלתו של המפלץ" ו"תוכנית 9 מהחלל החיצון"; השני עוסק בהתמודדותו של אד עם הנטייה הלא שגרתית שלו; והסיפור השלישי, הטוב מביניהם, עוסק ביחסים בין אד לבין בלה לוגוסי שמתגלה כדמות מוזרה ולא צפויה ביותר.

הדבר הכי טוב בסרט הוא המשחק: ג'וני דפ, כרגיל, משחק מצוין, שרה ג'סיקה פרקר מפתיעה בהופעה מאוד אינטנסיבית וגם ביל מוריי עושה הופעה נחמדה בתפקיד באני, הידיד ההומו של אד. אבל מרטין לנדאו, שזכה באוסקר על משחקו כבלה לוגוסי, גונב את ההצגה. הוא משחק את דמותו המורכבת של בלה לוגוסי בצורה כל-כך מדהימה במגוון מצבים רגשיים, עד שנדמה שלוגוסי האמיתי חזר מהמתים. המבטא, התנועה, הקול והתפרצויות הזעם פשוט מראות כמה הוא מתחבר לדמות והופכות את ההופעה הזאת להופעה הטובה ביותר בהיסטוריה של הקולנוע.

הבימוי של טים ברטון, במאי שאני לא ממש סובל בדרך כלל, מצוין. ב"אד ווד" הוא הבין שלא חייבים לצאת ממחוזות המציאות כדי להציג דברים מוזרים, ומספיק להראות אנשים רגילים עם מוח מוזר. הסרט טוב גם בפרטים הטכניים שלו: הפסקול (מאת הוווארד שור) מעולה, הצילום נהדר והעיצוב האומנותי מקורי ומגניב. החיסרון היחיד הוא שבחצי השני שלו, הסרט משעמם לפרקים, אבל זה לא פוגם בהנאה.

דמותו של אד ווד היא דמות שאתה לא יודע איך להגיב אליה: מצד אחד הוא עושה סרטים גרועים עם דיאלוגים גרועים, משחק ממוצע ואפקטים (ממש ממש ממש ממש ממש ממש) זולים, מצלם כל סצנה רק פעם אחת, מתעלם מפספוסים או תקלות טכניות ולא מסתכל על הפרטים הקטנים. מצד שני הוא לא מודע לעובדה שהוא עושה דברים גרועים ומשווה את סרטיו ל"האזרח קיין". יש לו תשוקה כל-כך גדולה לעשות סרטים, ואתה די מרחם עליו כשהם נכשלים, כי סך-הכל הוא בן אדם טוב עם חלום שהוא פשוט לא מצליח לממש, כמו רבים אחרים. אד ווד הוא אולי במאי גרוע, אבל הוא מעורר השראה בהגשמת החזונות שלו  וברצון שלו ללכת אחרי החלום כל הדרך.

זאת הסיבה העיקרית (מלבד כל מה שפורט לעיל) שאני מת על הסרט: הוא כל-כך אנושי. הוא מראה את הצדדים החיוביים והשליליים של האדם ולא שופט אותו, אלא נותן לך לשפוט בעצמך.

 אם אתם רוצים לעסוק בקולנוע, אתם חייבים לראות את "אד ווד", זה סרט כמעט מושלם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שנאוצר משהו אלא אם צויין אחרת