00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עמק החיות המוזרות

היכן ממוקם הגבול?

כללי הנימוס בבריטניה (או לפחות כך היה בעבר) קובעים שאין לקום באוטובוס/רכבת עבור אישה הרה. ולמה? קימה במקרה כזה תלחד על עדות מוצקה לכך שהאישה רחמנה ליצלן הייתה מעורבת ביחסי אישות. לא מנומס לנהוג בפרהסיה באופן המאפשר להניח כי הסובבים מודעים (או יכולים להיות מודעים) לעובדה מעין זו. למרבה השמחה - בארץ  אנחנו לא "מנומסים" או צבועים עד כדי כך, ובכל זאת הנורמות בארץ (אולי בעקבות המנדט הבריטי?) מכתיבות כללי נימוס השוללים התייחסות לדברים שמעט הגיון בריא יוביל למסקנה שהם מובנים מאליהם.

קיימים מקרים בהם אני רואה הגיון בכללי הנימוס כמו בדרישה בהימנעות מתיאור פלסטי מדי של הפרשות. במיוחד בבלוגיה כשלא רואים את הקורא - אולי הפוסט יגיע לקורא בעת שהוא אוכל? ייתכנו גם מקרים שהפעילות המוזכרת עצמה יכולה להיתפס כבלתי מוסרית, מטעמי דת למשל, בעיני אחוז בלתי מבוטל של קוראים פוטנציאליים - לדוגמא יחסים חד-מיניים, אם כי אזכור של אכילת מזון בלתי כשר במובהק כמו שינקן או שרימפס מקובלת ביותר במחוזותינו. קיימים גם מקרים שבאמת איני מבינה מה יכולה להיות הבעיה לדון בהם או להעלותם על הכתב. האם העובדה שהנמען ידע  בדיוק מתי או איך התרחש המאורע הנדון, היא זו שהופכת את החשיפה לבלתי מקובלת או ללא מנומסת?

התהייה מתעצמת כשתיאור אירועים בלתי נעימים, מהסוג שיגרום לרוב הקוראים לתחושת חוסר נוחות היא לגיטימית לחלוטין. למען הסר ספק - גם בעיניי לגיטימי לחלוטין להעלות אירועים ממין זה - התהייה שלי נוגעת אך ורק לכללי הנימוס או לנורמות החברתיות. ברור לי שהשאלה שאני שואלת אינה פשוטה אך בכל זאת אני מודה למי שיסכימו לנסות להציע הסבר שיהיה בו מן ההגיון ויבהיר לי מעט את פני הדברים.

תודה רבה והמשך חג שמח ופורח!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

60 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גגג האחת אלא אם צויין אחרת