00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של יצחק הרצוג

על מנהיגות וארבעה בנים

22/04/2011

 

"כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול" (ההגדה של פסח).  
 
ליל הסדר.
כמו כל שנה, רבים מאיתנו מתכנסים לקרוא את סיפור יציאת ישראל ממצרים מעבדות לחירות.  יש כאלה שהסיפור יסתיים אצלם באמצע, יש שימשיכו  אותו עד למשפט החותם של ההגדה. פרק אחד כמעט אף אחד לא מפספס. הוא מופיע בתחילת ההגדה, קצת לפני "שולחן עורך". פרק על ארבעה בנים.  לכאורה פרק קליל, אבל "סופר" מרתק.
בחלוקת שלל התפקידים, כולם רוצים תמיד להיות הבן החכם, הרי להיות רשע, תם או כזה שלא יודע לשאול – נשמע הרבה פחות אטרקטיבי. אך האם אכן כך הם פני הדברים?
 
פרשנים רבים התחבטו מזה שנים בסוגיית אותם בנים. מי הם? מה הם מסמלים? ומה הקשר שלהם לסיפור יציאת מצריים? רבות נכתב. רבות גם נאמר.
 
גילוי לב קטן: השאלה הזו הטרידה גם אותי. הרי מעבר לפשט, יש תמיד גם דרש. זוהי משמעות "שבעים פנים לתורה", המאפשרת לראות דברים מעבר לכתוב כפי שהוא.
 
בחרתי לחבר את הקונטקסט של ארבעת הבנים לדמותו של משה רבינו. נביא. שופט. לוחם. מכונן עם. המנהיג הראשון בתולדות העם היהודי. "ממשה עד משה לא קם כמשה".  
חרף מוגבלותו, הרי היה כבד פה וכבד לשון, הפכה מנהיגותו לכזו שאינה מוטלת בספק. ספר שמות חושף בפנינו את הביוגרפיה של משה כנסיך חורג בבית פרעה, המורד בעם ובמדינה שהצילה את חייו ונתנה לו חסות,  שמחליט להוביל את צאצאי שניים עשר השבטים משך ארבעים שנה במדבר והפיכתם לעם גדול, עם חוקה, גורל משותף וחתירה לעצמאות.
 
יש במנהיגותו  של משה מורכבות נדירה שאני משווה אותה לסיפור ארבעת הבנים. במימד שמעבר לפשט, ארבעת הבנים כולם מהווים פסיפס מרתק במודל המנהיגות של משה. כל אחד מהם הוא מרכיב במנהיגותו. כל אחד משלים את השני.
משה, כדאי לזכור,  למרות הניסים הגדולים וקרבתו הגדולה לאלוהים, עדיין מנהיג בשר ודם.
לאורך כל סיפור חייו ותולדותיו, הוא מפגין בעת ובעונה אחת, ארבעה מוטיבים מרכזיים שממצבים את אישיותו  כמנהיג רוחני, צבאי, מדיני ואפילו פוליטי.
 
חכמתו ותבונתו של משה יוצאות דופן. הן באות לידי ביטוי לכל אורך סיפור חייו המקראי, ובמיוחד בהתמודדות האישית שלו ובמערכות היחסים שרקם מול בית המלוכה המצרי, מול עדת בני ישראל הכ"כ הטרוגנית ומול אלוהי ישראל. בחוכמתו ראה משה לנגד עיניו את הטווח הארוך. מטרתו של משה לא הצטמצמה בהוצאת בני ישראל ממצרים, אלא בהענקת הידע והיכולות לשרוד כבני חורין. משה העניק להם מערכת ערכים ומיומנויות מעשיות להצלחתם והישרדותם בעתיד.
מנהיג חייב שתהיה בו מידת החוכמה והתבונה - אך בזאת לא די.
 
את רשעותו של משה אי אפשר לפרש במובן הקלאסי של המילה, קרי; רוע לב, רצון להזיק או לפגוע במזיד. עם זאת,  לא ניתן להתעלם מכך שכמנהיג הוא נדרש לקבל החלטות קשות, אשר בקרב המתבונן מבחוץ, הן נתפסות כהחלטות קשות ביותר ואטומות לב. בקריעת ים סוף, הוא לא מהסס להכות על גלי הים שבאחת מטביעים במצולות את צבא מצרים,  ולא נודע כי באו אל קרבם. 
עבור מנהיג, יציאה לקרב ולמלחמה – היא תמיד, החלטה קשה ביותר. הדבר הופך למורכב ביותר, כשהאירועים מסתבכים ובמערכת השיקולים צריך לקבל החלטות קשות, שלמתבונן מבחוץ הן נראות כאטומות לב.
מנהיג חייב שתהיה לו היכולת לקבל החלטות קשות ביותר - אך בזאת לא די.
 
תמימותו של משה – מוצאת מקום  בעיני ברגישות החברתית, בהעדפת דאגת הכלל על פני האינטרס האישי,  בצניעותו ובענוותנותו.
אך במיוחד גלומה תמימותו של משה במוסר הפנימי העמוק בו הוא ניחן וחתירתו לצדק. משה לא יכול לעמוד מנגד, והורג איש מצרי המתנכל לפועל עברי. המחיר שהוא משלם על כך יהיה בסופו של דבר גבוה. הוא יאלץ לברוח מארץ מצרים, מחשש לחייו וימצא מקלט במדיין אצל יתרו. אל דאגה. הוא עוד ישוב.
מנהיג חייב שתהיה לו רגישות חברתית, מוסר פנימי עמוק וחתירה לצדק – אך בזאת לא די.
 
ומה באשר למשה שאינו יודע לשאול – אכן מגמגם היה, ונדרש לפיו של אהרון כנושא מילותיו. זה בפני עצמו חובק מסר ערכי לפיו כל בני האדם שנבראו בצלם, שווים לכל דבר. גם למנהיגות. אך מעבר לזאת, משה שלא גדל מלכתחילה להיות מנהיג ועבר במסכת חייו את כל התהפוכות האפשריות, היה ספון בבדידות רבה.
משך עשרות שנים, כמנהיג, קיבל משה החלטות והכרעות ללא סיוע. התנזרותו והתנתקותו מהעם, שנעשתה בכפייה ע"פ הצו האלוהי אך באותה נשימה גם מתוך בחירה אישית– הפכה את הבדידות לחלק בלתי נפרד ממנהיגותו.
בבדידותו שתק משה ואת הדיאלוגים והשאלות הוא ניהל בעיקר עם עצמו, עם מצפונו. כך גיבש את עקרונותיו והסיק את מסקנותיו.
מנהיג בשליחותו הציבורית מוצא עצמו בסופו של יום לבד.  היכולת להיות ספון בבדידות היא חלק בלתי נפרד ממנהיגות – אך בזאת לא די.
 
 
"כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול".
משה שניחן בסגולותיהם של ארבעת הבנים גם יחד,  מייצר מודל של מנהיגות מורכבת, ייחודית, אולי על גבול הבלתי אפשרית, אשר יש ואף חולקים עליה.
גם אם מנהיגות משה אינה נתפסת ככריזמטית (בני ישראל לא תמיד צייתו לו), אי אפשר למזער את דמותו, מזה דורי דורות,  כדמות מכוננת בחיי העם היהודי.  
 
"על מנהיגות וארבעה בנים" – הוא טוויסט אחר של סיפור ההגדה. חומר למחשבה.
 
ערב פסח, תשע"א.
שיהיה לכולנו חג  שמח.
חג של חירות, אחדות, שוויון, שלום, תקווה.
 
ותפילה - לראות את גלעד שליט איתנו. שב הביתה במהרה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יצחק הרצוג בתפוז אלא אם צויין אחרת