00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אור גור אש

אחות קוראת ספר

 

אחות קוראת ספר

הצילום באדיבות פרופ` יואל דונחין, בית החולים "הדסה"

                                         

      

אחות קוראת ספר, אחרי שסידרה את החדר. הצילום מתחילת שנות השישים.

שמו של המקום היה "ארזה בית הבראה לחלוצים"

וכפי שבועז כהן הביא לביטוי כל כך מדויק ונוגע:

"אני אוהב את הצילום הזה. יש בו משהו צובט לב ועם זאת מואר"

                                                               

רגעי הקריאה בספר הם רגעים שבהם הנשמה שלי יוצאת במחול. אני מכורה לאותיות הכתובות

ולמילים, ואפילו לריח הדפים גם אם הם צהובים מיושן ומעלים אבק שבתוכו מתחבא לו דג הכסף,

הלא היא תולעת הספרים שאוהבת לכרסם את הנייר  

                                                              

                                                        

מאז שאני זוכרת את עצמי, גם אני הייתי תולעת ספרים, קראתי ואכלתי ושתיתי המון ספרים.

עם השנים טעמי האישי משתנה ומתעדן עד כדי שלפעמים נדמה לי שנעשיתי בררנית וקפדנית 

מדי, בבחירת הספרים לקריאה. אם דפיו הראשונים של הספר אינם מראים לי סימני אזהרה,

שעוד מעט ותונחת על ראשי `מהלומה` עזה ונפשי תהיה נתונה בטלטלה, אמצע את עצמי

מאוכזבת קשות, ושפתיי וחוטמי יתכווצו בהבעת שעמום גדולה.

                                                            

תמיד, כשאני נוטלת ספר לידיי, עובר בי ריגוש וגם סקרנות כמו לפני הפתעה גדולה ונעימה.

התחושה הזו היתה בי מאז שלמדתי לקרוא את האלף בית, ופוקדת אותי בכל פעם מחדש,

עד היום הזה.

                                                          

"ספר צריך להיות גרזן המבקע את הים הקפוא בתוכנו: זו דעתי." (פרנץ קפקא, מכתבים, 1903).

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

60 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המקום של אור אלא אם צויין אחרת