00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

דעת מיעוט

חלומות בחלל החיצון

14/04/2011

50 שנה עברו מאז שיצא האדם הראשון אל מחוץ לגבולות הרשמיים של האטמוספרה, אל החלל החיצון, כפי שגוגל טרח להזכיר לי היום. קראו לו יורי גגארין, והסיבה היחידה לכך שרובכם לא מכירים בע"פ את שמו וכן מכירים את השם של ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שנחת על הירח, היא שלאמריקנים יש מערכת יחסי ציבור טובה יותר מאשר לרוסים.  



 

כשהייתי ילד, אהבתי לחלום ולהמציא סיפורים דמיוניים.

חלק לא קטן מהחלומות החביבים עלי, עירבו עתיד כלשהו של המין האנושי בחלל החיצון. הייתי מכור לסרטי מחלמת הכוכבים, ולסדרות מסע בין כוכבים ובבילון, בהן בני אדם וחייזרים (רובם דומים דמיון מפתיע לבני אדם, ואף דוברים אנגלית למופת) עוברים הרפתקאות מסמרות שיער בכוכבים רחוקים, או מתערבים בסכסוכים של אימפריות בין-גלקטיות. קראתי שלל ספרי מדע ומדע בדיוני שעסקו בחלל, מהם עלתה התחושה שאוטוטו, בקרוב, כולנו נבלה את החופשות שלנו במאדים.

זה לא קרה.

כמו שלא קיבלנו את המכונית המעופפת שהבטיחו לנו, ואת הרובוט דמוי האדם שישטוף כלים ויעשה ספונג'ה (כן, אני יודע שיש רובוטים שעושים את זה. הם די גרועים), כך נאלץ הדור שלי גם להשלים עם הידיעה כי אותם פתקים של בזוקה שהבטיחו לנו שנגיע לחלל היו לא יותר משקרים של חברת מסטיקים נצלנית ומרושעת, שהרוויחה מחלומותיהם של ילדים תמימים.


אז מה השתבש בדרך? כמה דברים:

1. הסתבר שהחלל אינו מקום ידידותי לבני אדם.

מילא היה מדובר רק בבעיה הטריוויאלית של מחסור בחמצן – ברגע שמוסיפים לכך את הבעיות הגופניות שגורמת שהיה ארוכה בתנאי חוסר כבידה, את התפרצויות הקרינה המסוכנות של השמש, ואת הטמפרטורות הקיצוניות, מסתבר שהחלל פשוט אינו מקום נחמד במיוחד. גם אם פה ושם מגלים עדויות לקיומם של מים על כוכבים אחרים, ואפילו אם יגלו מחר חיים של ממש (בקנה מידה מיקרוסקופי מן הסתם) על מאדים, הכוכבים האלו עדיין אינם מספקים סביבה נוחה לקיומם של חיים אנושיים.


2. המהנדסים לא עשו את עבודתם כראוי.

המרחקים בחלל הם עצומים, וצריך לטוס ממש מהר על מנת לחצות אותם. עזבו את העניינים התיאורטיים של מחסום מהירות האור – אם יכולנו לטוס גם במהירות של 50% ממהירות האור מצבנו היה מצוין. אבל מהירות האור היא כ 300 אלף קילומטרים לשנייה, ומהירות החלליות היא לא יותר מכמה עשרות קילומטרים לשנייה. היא גם לא הולכת להשתפר הרבה, המנועים של היום אינם שונים במידה משמעותית מהמנועים של לפני מספר עשורים. לא היו פריצות דרך משמעותיות בתקופה האחרונה, אין המצאות טכנולוגיות מהפכניות חדשות "בקנה" (בניגוד לתחומים אחרים, כגון רפואה, אלקטרוניקה, או חומרים, שבהם יש רעיונות מהפכניים כאלו), וככל הידוע לי התחום כולו אינו נחשב "חם" במיוחד מבחינה מדעית, ביחס לתחומים אחרים בפיזיקה.


3. חסר כסף.

כן, לסופרי מד"ב יש שלל רעיונות איך להתגבר על חלק מהמגבלות הקשורות בחקר החלל. אני לא מדבר על כל מני קשקושים פסאודו-מדעיים, אלא גם על מעליות חלל ושלל רעיונות פיזיביליים למדי. הבעיה היא שהם עולים הרבה כסף. ממש הרבה כסף. גם אם כל מדינות העולם יתאחדו מחר ויחליטו שזו מטרה ראויה, לא בטוח שהאנושות תצליח להקים מעליות לירח ותחנות חלל עם כבידה מלאכותית שתושג על ידי טבעות מסתובבות. תוכניות ל"הארצה" של מאדים (למשל אצות מהונדסות גנטית שיהפכו תוך כמה מאות שנים את האטמוספרה שלו לדומה לזו של כדור הארץ) ושלל רעיונות כאלו הם אפילו יותר מנותקים מהמציאות הכלכלית, בייחוד בעולם שאינו מאוחד אלא מחולק למדינות יריבות.


תחנת חלל טבעתית. הרעיון הוא שהטבעת מסתובבת סביב צירה, וכך יוצרת כוח משיכה מלאכותי

4. הרובוטים טובים יותר.

נאס"א וסוכנויות החלל האחרות שולחות פחות ופחות אנשים לחלל, פשוט מכיוון שרובוטים יכולים לבצע עבודות מחקר באופן הרבה יותר יעיל וזול. וזה בסדר גמור. לנוכח העלויות והסיכונים העצומים, אני בכלל לא בטוח שיש סיבה לשלוח אדם למאדים, מלבד יחסי ציבור וניפוח האגו הלאומי. כמובן שנורא אתרגש אם זה יקרה, בייחוד מתוך הנחה שזה יקרה על חשבון משלם המיסים האמריקני ולא על חשבוני, אבל אני מטיל ספק ביכולת של אדם לגלות משהו משמעותי שלא היה ניתן לגלות עם מספר רב של רובוטים נשלטים מרחוק באופן יותר זול ובטוח.


אני עדיין אוהב להמציא סיפורים דמיוניים, ביניהם סיפורי מד"ב. אבל אלו שאני ממציא היום אינם כוללים ציוויליזציה אנושית החיה על כוכבים רחוקים, מכיוון שזה לא דבר שאני מסוגל לדמיין כמשהו שיקרה בעשורים הקרובים. תמיד ייתכן שיופיע איזה שהוא גאון על וימציא טכנולוגיית הנעה שאף אחד לא חשב עליה קודם, אבל בעולם המדעי והטכנולוגי של היום פחות סביר שמשהו כזה יקרה בהפתעה מאשר במאה ה 19, מכיוון שיש המון גאוני על שכבר עובדים על הנושא הזה וחקרו אותו מכל זווית אפשרית.

קשה לחזות את העתיד הרחוק, ויכול להיות שבעוד 100 או 200 שנה הטכנולוגיה כן תביא את האנושות לשלב חדש של התנחלות בחלל החיצון. לצערי, אני ככל הנראה לא אזכה לראות זאת, וכך גם אתם (אלא אם כן ימצאו שיטות חדשות להארכת תוחלת החיים, שזה דווקא עניין הרבה יותר פיזיבילי מבחינה מדעית, אבל נושא לפוסט אחר...).

 


נ.ב

רשומה חביבה בנושא: לחצו כאן.

לי הרשומה הזו לא חידשה הרבה, אבל הכותב מציג בקצרה את הרעיונות העיקריים שישנם, וכמובן מזכיר שרובם ככל הנראה לא יהיו פיזיביליים במאה הקרובה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

27 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גן אנוכי אלא אם צויין אחרת