00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן חסוי

ניקיונות בצל האזעקה

11/04/2011

בליל שבת לפנות בוקר היתה אזעקה ומאז החיים השתבשו.

לחלק מאיתנו הם השתבשו כבר יומיים אחרי פורים, עם האזעקה שהיתה ב11:30 בלילה. כבר אז, היו שראו את הנולד, ופצחו בנקיון מהיר ומטורף, כדי להקדים רפואה למכה. כדי שאם יבוא שוב מצב חירום, קודם כל הבית יהיה נקי לפסח. כך עשתה גם שכנתי לקומה, אצלה, אוכלים כבר אוכל של פסח. ורק בגלל האזעקה ההיא שהפחידה אותה.

אבל חלק מאיתנו, אלה שדומים לי ;-)  האזעקה הזאת נתקעה כמו עצם בגרון! רק זה מה שהיה חסר לנו בערב פסח... כדי להדגים את דברי, אקח דוגמא אחת.  רק את היום האחרון שעבר עלי.

עברה יותר מיממה מאז האזעקה האחרונה, ובכל זאת, הדריכות לא פוחתת. אולי הולכת וגוברת לאור הדיווחים הבטחוניים. בימים אלו, כשכמעט בכל בית פועל שואב אבק, לפחות פעם ביום, תכפילו את מספר השכנים בבניין, ותבינו כמה פעמים צונח הלב למשמע תחילת האזעקה של השואב. הקול נשמע בדיוק אותו דבר כמו אזעקה.

שריקת הרוח דרך התריס, נשמעת גם היא כתחילתה של אזעקה ,ולא משנה שאני יודעת שאני יושבת ס"מ ליד התריס, בכל זאת, אני נבהלת בכל פעם מחדש.   ילדים קטנים שהולכים ברחוב ומשמיעים לתומם את קול האזעקה, גם הם מקפיצים אותי ממקומי.

ומי מדבר על צפירת האמבולנסים... תשמעו סיפור טרי שאני עדיין תחת רישומו.

היום בערב, שני ילדים כבר נרדמו. הטלפון צלצל, ובו זמנית התחילה אזעקה. ביקשתי סליחה מהירה בטלפון ואמרתי "יש כאן אזעקה, סליחה שלום" רצתי אל הממד, סגרתי את התריס ואת חלון הפלדה ואת חלון הפלסטיק. הוריתי לילדה הגדולה להישאר בממד. הדלקתי מנורת לילה וכיביתי את האור הגדול, רצתי אל חדר הילדים לקחתי את הבן והשכבתי אותו בממד, רצתי שוב אל חדר הילדים, הרמתי את התינוקת והבאתי גם אותה לממד.  אבל משהו מוזר קרה- האזעקה נגמרה עוד לפני שסיימתי להביא את שלושת הילדים לממד.  אז מה קרה כאן? האם אני איטית מדי? האם לא שמעתי את תחילת האזעקה? אולי זאת לא היתה אזעקה?

התקשרתי לאחותי, מתוך חדר הממ"ד הסגור,  ווידאתי איתה שזאת אכן היתה אזעקה.  היא אמרה בוודאות שזה היה אמבולנס. ברגעים אלו הוא עובר מתחת לביתה והיא רואה אותו בעיניים.  אבל אני התעקשתי. שחוץ מהאמבולנס היתה גם אזעקה, רק שהיא היתה מאד קצרה. אולי זאת תקלה במערכת האזעקות. ביקשתי ממנה שבכל זאת תיגש לפינה המוגנת יותר בביתה (אין לה ממד) אבל היא התעקשה שגם היא חוותה היום כזה דבר. בהיותה ברחוב היא שמעה אזעקה, תפסה את הילדים בבהלה ורצה לחפש מסתור. כשמישהי מהצד הרגיעה אותה והצביעה על אמבולנס שהתקרב לכיוונם.

לא נותרה לי ברירה אלא להאמין לה. החזרתי את הילדים למיטתם. אבל הלב שלי לא הפסיק לדפוק. הידיים רעדו מעט. התופעות הפיזיות היו בדיוק כמו אחרי אזעקה אמיתית. שוב פעם נוכחתי לראות שאדם הוא לא רובוט עם תוכנות מחשב. ברגע אחד יתפוס מחסה מפני המוות. וברגע שלאחריו ישכח מה שקרה דקה קודם.  במשך כחצי שעה לאחר מכן, הייתי חסרת סבלנות. הסתכלתי לכל הכיוונים. הדריכות הפנימית שלי הוגברה לדרגת מקסימום. מכונת הכביסה שלי כמעט חטפה ממני על הראש, אחרי שגם היא הבהילה אותי. בזמן הסחיטה הקול שנשמע ממנה הוא שוב כמו אזעקה. כל התנעת אופנוע, אוטובוס. לפעמים אפילו שמיעת מוזיקה תמימה עלולה להקפיץ את הלב כשהטון שמתחיל את השיר דומה לתחילת אזעקה.

אם כך, לא פלא מה שקורה כאן מסביב.

בדיקת חמץ בעוד שבוע, אבל שום תאריך שכזה לא מצליח להפעיל אותי להתחיל לנקות. גוף המקרר נקי, רק החלקים שלו זרועים בכל המטבח. עבודה של רבע שעה ואוכל כבר להכריז על המקרר שהוא נקי לפסח. ובכל זאת, מהשעה 1:00 בצהריים מצב המטבח נשאר באותה נקודה. הדריכות, המתח, האי ודאות. משבשים את כל סדר היום.  גם את סדר היום של ערב פסח.

היום בבוקר, רבע שעה לפני תחילת הקייטנה, עדיין לא ידענו אם תהיה קייטנה. בסוף ברגע האחרון מצאו מרחב מוגן ושם נערכה הקייטנה. הילדות לא יצאו כל היום מהמחסן הקטן והדחוס. כדי לא להסתכן. אתמול בלילה לא ידעתי האם לבטל את העבודה שלי היום, האם יהיה לי סידור לילדים. אותו דבר ברגע זה לגבי מחר. הספיקות איך יעבור הלילה הקרוב? (הורי ישנים עם בגדים כי אין להם ממד והם אמורים לצאת למדרגות ולרדת שתי קומות. אחותי משכיבה את התינוקת לשנת הלילה בעגלה, כי גם היא צריכה לצאת למדרגות ולעלות קומה.)  ברגעים של מנוחה, צצות גם הספיקות לגבי העתיד הקצת יותר רחוק, כמו מה יהיה בעוד יומיים? האם המצב ימשך? מה יהיה אם יהיו אזעקות בחג? אולי כדאי בכלל להשאר אצל ההורים מחוץ לעיר במשך כל החג? אם כך, אולי חבל להתרוצץ, לעבוד קשה ולנקות את הבית בכח, בצל האזעקות?

למרות, שדווקא בגלל הדריכות הייתי אמורה לתקתק עניינים ולתפוס כמה שיותר נקיון. כי אף פעם אי אפשר לדעת, אם מחר תהיה קייטנה לילדים או שהם ירבצו איתנו בבית בגלל התרעות.  דווקא בזמנים כמו שעת ערב שהם ישנים, אני אמורה לחטוף כל דקה פנויה. ולהצטייד בספוג הפלא וסמרטוט ולהתחיל להשליט פסח בבית.

אבל אף אחד לא סיפר ללב שלי, שכדאי לו לנהוג לפי השכל...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

קוביית רשימת הרשומות
קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ י ל פ ל י ת אלא אם צויין אחרת