00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלי חיתולים ובלי חשבון

חופשת האביב של נטע

בשבוע האחרון היתה לנטע חופשת האביב מבית הספר. זוהי חופשה בת שבוע שלא מתואמת בין מחוזות החינוך השונים, ולפיכך, ורד עדיין היתה בגן וכל הבקרים (כמעט) של השבוע שעבר נטע היתה איתי. כזה זמן איכות, אחד על אחד, כבר הרבה זמן לא היה לנו. השבוע הזה היה גם השבוע הראשון עם מזג אויר יפה וחם אחרי יותר מחודש של קור כלבים וגשם כמעט רצוף. 

וכך העברנו את השבוע האחרון:

יום ב'

באה אלינו חברה של נטע מבית הספר והן שיחקו ביחד. איזה כיף זה שהילדות גדולות מספיק בשביל לשחק בלי להזעיק אותי כל שניה! ניצלתי את הזמן בשביל לארוז ולהטעין את המכונית, ואחרי שהחברה הלכה אספנו את ורד מהגן ונסענו מזרחה להרי הסיירה נוואדה, רק אני והילדות. עצרנו ללון בעיירה פיוניר, שם גילינו שכל המסעדות סגורות ויש לאכול רק פיצה בהזמנה. מזל שהבאתי צידנית מלאה. 

יום ג'

סוף סוף עשינו את מה שתיכננתי כל החורף ולא הצלחנו בגלל מזג אויר סוער: המשכנו עוד שעה מזרחה ולמעלה בהרים עד לאתר הסקי האהוב עלי, שם הכנסתי את הילדות לכיתות סקי ליום שלם. היה מזג אויר מצויין ושלג טרי בגובה רב. נטע כבר עשתה כמה שיעורי סקי ונכנסה לכיתת מתקדמים וכל אותו היום עלתה ברכבל וגלשה במדרון עם הכיתה והמדריכים, ובסוף יצאה עם חיוך מאוזן לאוזן ורצתה עוד פעם. ומכיוון שירד שם הרבה שלג כל החודש האחרון, עונת הסקי תימשך עד מאוחר למדי השנה. עוד שבועיים ניסע שוב. 

לורד, יום שלם היה קצת יותר מידי. היא אמנם נהנתה מאוד וגם למדה קצת לגלוש (אם כי לא הגיעה לשלב הרכבל), אבל בסופו של היום היא כבר היתה תשושה לחלוטין. לשאלתי היא ענתה שהיא מאוד אוהבת סקי אבל היא לא רוצה לבוא שוב. עוד לא החלטתי אם אקח אותה שוב עוד שבועיים או שאחכה עם שיעור נוסף עבורה עד השנה הבאה. 

ובאשר לי - אני ניצלתי את ההזדמנות ואת מכירת סוף העונה באתר הסקי ורכשתי לעצמי סט סקי שלם: מגפיים, מגלשייים עם חיבורים ומקלות, משומשים קלות בלבד במחיר מציאה ממש. לא אצטרך יותר לבזבז זמן גלישה יקר (והוא יקר, כי עיקר העלות היא בכרטיס העליה לרכבל) בהמתנה בתור ובהתעסקויות בשכירת הציוד. אשכרה צ'יפרתי את עצמי. וכל היום גלשתי בכיף. אני כבר לא יכולה לחכות לנסיעה הבאה!  

יום ד'

הורדתי את ורד בגן ונטע ואני המשכנו לפארק האזורי אנתוני שבו (Anthony Chabot) שנמצא מאוד קרוב לביתנו. הפארק הזה הוא ברובו אגם גדול שנוצר כשהמהנדס אנתוני שבו סכר את הנחל המקומי במאה ה-19 ביגע כפיהם של מאות עבדים סיניים. לפארק הזה אנחנו הולכים באופן תדיר לטייל ולפיקניקים. תיכננתי לעשות טיול קטן סביב האגם עם נטע, אבל כשהגענו לשם הילדה החליטה שלא מתחשק לה ללכת לטייל. 

אז איך דואגים שאמא תקבל את הפעילות הגופנית שהיא רוצה ושנטע לא? הפתרון היה פשוט ודפקתי לעצמי את הראש שלא חשבתי לעשות זאת הרבה קודם: שכרנו קייאק דו מושבי במרינה הקטנה שבאגם ויצאנו לשוט על פני המים. היה יום משגע ביפיו וראינו מלא פרחים על הגדה וציפורים במים. לצערי הרב לא הבאתי את המצלמה באותו היום. היינו שם עד שהגיע הזמן לאסוף את ורד מהגן. 

יום ה'

לנטע יש סקטים חדשים שהיו מאופסנים כל החורף בגלל שמזג האויר לא היה ידידותי לגלגיליות. אבל הנה באה ההזדמנות ואחרי שהורדנו את ורד בגן יצאנו לפארק המרכזי של העיר פרימונט השכנה, שגם במרכזו אגם (הרבה יותר קטן) וסביב האגם נתיב סלול ושטוח לג'וגרים, רוכבי אופניים, טיילים וילדות קטנות על סקטים. עשינו סיבוב שלם מסביב וקינחנו במשחקיה. 

יום ו'

עדיין חופשת האביב מבית הספר ... אבל זה לא הפריע למורה המפוזרת משהו של נטע לקבוע טיול כיתתי לאותו היום. היינו מעט יחסית ונסענו לעיר ברקלי לראות הופעה של להקת המחול של אלווין איילי. היתה הופעה משגעת והילדים (וגם האמהות) נהנו מאוד. בדרך למכוניות נטע קיבלה פתק גיוס מחבורת הארי קרישנה שניגנו שם וניסו לעשות נפשות. לא התרעמתי. זה היה עדיף בהרבה על הפגנת ה'נשים בשחור' שעמדה ממש קרוב אליהם נושאות שלטי שטנה נגד ישראל. 

כשחזרנו, הורדתי את נטע בגן של ורד (סידרתי ששתיהן תהיינה שם עד אחרי הצהריים) והלכתי לבדי לשוט על פני האגם בפארק אנתוני שבו. הפעם לקחתי את המצלמה!

 

והאגם מזווית אחרת:

 

יער הסוף שבשוליים הרדודים:

וסופית משייטת בשולי הסוף:

 

קורמורנים מתייבשים על המזח:

 

אורנים על הגדה:

הבתה על החוף. שלל גווני הירוק סינוורו אותי בעושרם:

והתורמוס הפורח על החוף:

ולסיום: ניסיתי לצלם את הצב על העץ שבמים, אבל הוא לא כל כך יצא בתמונה. מה שכן יצא זו ההשתקפות היפה של הנוף במי האגם.

 

בעוד שבוע יש לורד את חופשת אביב. אני כבר לא יכולה לחכות!  

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אום נטע אלא אם צויין אחרת