00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תופרת חלומות

מדור חדש: יומן תזונה. התחלה

מבוא:

הבדיקות האחרונות העמידו אותי בפני עובדה. או שאני משנה את התזונה עתירת הסוכר שלי או שסכרת סוג 2 הופכת לבת בית.
מה שצריך בכדי לשנות- זה לשנות את התזונה.
התחלתי דף תמיכה, מדור תמיכה המתאר את התזונה, התהליך, הטעמים, התשוקות (הו, יש הרבה תשוקות כשנגמלים מסוכרים).
כתזונאית, אני יודעת מה אני עושה. כעצמי, אני צריכה להקשיב גם לחשקים שלי וגם לאמת שמאחורי הדיאטה.
היעד: ירידה במשקל פלוס סידור תמונת הדם שלי.
משך התהליך: שלב ראשון שבועיים, שלב שני עד השגת משקל היעד, שלב שלישי- לכל החיים.

 

בהריון של הבכורה היתה לי סכרת הריון.

כעשרה חודשים אחרי הלידה התחלתי בתזונת SB (סאותביץ') בהנחיית רופא מפורסם מהגליל. ירדתי במשקל והרגשתי מצויין.

ממצב של תחושת רעב נצחית ו"בור ללא תחתית" מצאתי את התחתית שלי, את קצה הרעב, את השובע.

הצלחתי לשמור על התזונה (הקלה למדי למשמרת, אגב) במשך כמה וכמה שנים (7 שנים!) והמשקל שלי נשאר קבוע ויציב.

אבל בשנה האחרונה התדרדרתי. חתיכת מדרון.

שהתחיל בקטנה, בלחם ביתי והמשיך בגדול, בעוגות נהדרות פעמיים בשבוע, תוצרת בית כמובן. ואי אפשר להכין עוגה מעולה ולהשאיר אותה שלמה!

ועליתי. הרבה. 13 קילו בשנה. זה המון. במקביל עשיתי פעילות גופנית והרגשתי די בריאה, כך שהכל נשאר יחסית סביר.

הרבה אבל אפשרי. ובכלל לא נורא, עד שהגיעו בדיקות דם עם סימני אזהרה. כולסטרול גבוה, סוכר גבולי.

המסקנה שלי (כתזונאית, וכזו שמכירה אותי הכי טוב) - שהגיעה העת לקחת את העניינים לידיים.

שבועיים SB שלב ראשון.

להכיר מחדש את תחושת השובע שלי. להזין את הגוף היטב באוכל עשיר וטעים ומגוון אך נקי מסוכר, עד כמה שאפשר.

אני לא קיצונית, אני מתמידה. ואני אצליח.

ואילו אתם מוזמנים לתמוך ולעודד. כתזונאית, אני מקפידה על ארוחות מאוזנות. יש לי 6 ארוחות ביום, הן דלות קלוריות יחסית ובעיקר דלות פחמימות. הן מספקות את הצורך לאכול ומגדירות מחדש תחושת שובע מהי.

היום הראשון היה אתמול. התחלתי למעשה ערב קודם והכנתי לי 6 יחידות קיש תרד בתנור (250 גרם תרד טחון וסחוט, חצי כוס קוביות בצל, ביצה אחת, תבלינים, 20 דקות בתנור בתבנית שקעים). אני יודעת שחטיף קיש אישי מחכה לי וזה מעודד.

אני כותבת יומן שמתעד דברים קטנים, מה נכנס ומה אני מרגישה.

הנה מה שכתבתי אתמול:

כמעט סוף היום. בערך בחמש אני נתקפת תשוקה לפחמימות. הכנתילי קפה עם כפית אגבה ואכלתי כמה נגיסות מהפיתה עם חמאת בוטנים של הילד. אחרי כמה נגיסות רוויתי ולא חשתי את הצורך יותר אז שמתי לב לכך וחדלתי.
הכנתי חזה עוף בתנור. תיבלתי אותו בשמן זית, פלפל שחור ומעט מלח ואחרי 20 דקות בתנור הוא יצא עסיסי וטעים. מוזר לי לאכול חזה עוף בצורה כזו, הפירורים מסתירים ממני את הצורה הבשרית. אבל הרגשתי שזה נכון כרגע.
שבועיים התנקות מסוכרים ואז תזונה מוקפדת ומאוזנת.
מחרתיים אני בסדנת תפירת תיק בנטו. מה שאומר 10 נשים נחמדות, מכונות תפירה, גזרות ושולחן עמוס כל טוב. וגם זה בסדר, אני מראש לא אומרת שאמנע. אני חושבת שאשים לב מה נכנס ומתי אני מקבלת תחושת רוויה ממשהו.

הבוקר אחרי א.בוקר:

בוקר.
התעוררתי לא רעבה. זה חדש לי.
הכנתי לי:
שייק מפטרוזיליה, כוסברה, עבגניות שרי רכות וחצי מלפפון
תכננתי שיצא בערך ספל. יצאו שניים אז אחד הוכנס לצנצנת למקרר לאח"כ.
הכנתי גם ביצה קשה וקרפצ'יו שייטל על מצע עלים .
ממש ארוחת גורמה. שבעתי די מהר אחרי חצי ביצה וקרפצ'יו על העלים. אין לי מקום לשייק ירקות...
מצד שני, אם אתרעב לפתע, יש שם שייק ירוק (ולא מעורר תיאבון). התרגלתי לשתות שייק ירוק עם בננות ותמרים. לשתות אותו בטעם הטבעי של הירקות ולא מתוק זה, אעפס, מוזר.
צריכה לצאת לקניות (עלים וכו). הטיפ שלי- להגיע לא רעבה. וגם הילדים.
אתמול בערב, אחרי המתוק, היתה לי תאווה מוחלטת ללחם עם חמאה. אז אכלתי טוסט עם חמאה ונהנתי מכל ביס. אניע עדיין מרגישה התקדמות. חושבת שעדיף לחם עם חמאה (לחם דגנים הרדוף) פעם ביום, אבל בערב ולא במשך היום על פני קפה עם המתקה. החלב והאגבה עושים קרייבינג אדיר.

צהריים:

צהריים. מרק ירקות מ: קישוא, חצי כרובית, 2 שוקי עוף, בצל, 1/2 צרור שמיר וחצי צרור פטרוזיליה. רציתי אח"כ לאכול גם חזה עוף בגריל על מצע עלים אבל- אין לי מקום.
מהכרובית מעכתי לי גם פירה כרובית, הוספתי חצי כפית מיונז דל קלוריות (בלי סוכר). משביע ביותר וטעים.
מפתיע אותי המהירות שבה אני שבעה. הייתי בתחושה של בור ללא תחתית ואילו עכשיו יש מרחב מוגדר בגוף המיועד למזון.
סופר מרקט, בסביבות 11 וחצי. שעה לא פשוטה. הילדים רוצים שוקולד, כוחו של הרגל קלוקל. הסברתי להם שקונים מה שברשימה. אולי בכ"ז, חטיף מומלח?
במבה נבחרה. בדקתי את הרשימה. הידד! בלי סוכר, בלי קמח ובלי תפו"א!
רווח לי. הנה יש חטיף גם בשבילי. אדיר. אחרי כמה חתיכות הפסקתי. הקראנצ'יות זה משהו שמשתוקקים אליו. ואין להשוות קראנצ'יות של חסה לכזו, מלאכותית, תעשייתית. נו, שווין.

בארבע וחצי:

קיש תרד אישי
כפית לבנה ביתית (יוגורט ושמנת חמוצה שעורבבו והגירו נוזלים לילה)
כמה אגוזי מלך שבורים מלמעלה. נראה כמו (קאפקייקס) ומספק את הצורך במשהו המאמם הזה.
משביע, טעים.
על מי אני עובדת. החשק ללחם גדול הרגע. אניע מנסה לשמור את פרוסת הלחם לביצה עיין בערב. בשש.

ב20:30

אספרגוס מאודה, ביצה עין, לחם שאור עם חמאה, עגבניות מיובשות. לא בבת אחת.

זו ארוחה שמשכתי על פני שעה, הארוחה הגדולה של היום.

אספרגוס מצוין לניקוי הכליות והכבד ומערכת הדם. יופי של ירק לשינוי תזונה.

 

מלאה, סוף סוף. היה יום לא קל, אבל הצלחתי. למחר, אני צריכה להוציא עגבניות בשביל שייק עגבניות על הבוקר, ועדיין חוככת בדעתי באם להכין לחם ביתי למפגש מחר. כמו לגעת באש ולנסות לא לקבל כויה. אהמ...

אולי אלטרנטיבה שמותר לי? לחמניות תירס? הולכת לחפש מתכון, אם יש לכם אשמח לקרוא!

מתכונים לשימוש עתידי (שלב 2 ושלב 3)

ירקות בתנור של אורי (שלב 1)

ממטבחה של חניתה דין (שלב 2)

טופו מוקפץ עם ירקות (שלב 1)

 

 

לילה טוב

עינבל

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

28 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת