00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עמק החיות המוזרות

מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה, בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה (שופטים ה` 25)

אימי עליה השלום היטיבה לבשל. בישול היה רק אחד מהדברים שהאישה המדהימה הזו עשתה נהדר. קשה לי לכתוב עליה. ניסיתי כבר מספר פעמים, אך בכל פעם הרשומה בסופו של דבר לא פורסמה. היא הייתה באמת אישה גדולה מהחיים. כשהיא נפטרה אני הייתי בת עשרים ואחת ועדיין בעצם ילדה (אם אני כזו עד היום, לקראת גיל 43, הרי אז כשגילי היה פחות ממחצית מגילי הנוכחי - הרי קל וחומר).

בישול היה רק דבר צדדי מאלה שעשתה בחייה. היא הייתה פיזיקאית. את הדוקטורט שלה השלימה בערך עם לידתי ואז היו כמעט אך ורק פיזיקאים גברים. את הפוסט דוק עשתה בארצות הברית לשם נסעה עימי ועם אחותי. אבי נשאר בארץ כדי להשלים את הדוקטורט שלו. כבר זה מדהים בעיני - לסוע לח"ול לבד עם שתי בנות ושם לעשות הכל - לשכור בית, לקנות רכב ולגור כך שנה כשאין לצידה שום מבוגר אחראי נוסף - אמא'לה!!! במהלך חייה היא אמנם אהבה לבלות - לנסוע לטייל בחו"ל, לקרוא, לראות סרטים וטלוויזיה. אני זוכרת את צחוקה המתגלגל בכל הזדמנות, ואת החיות הנלהבת והתוססת שאפיינה אותה בכל תחום - ממש רצתה לבלוע - לטרוף - את החיים.

אבל במקביל המוטו שלה היה להספיק! היא הרבתה לצטט את המנחה שלה שנהג לומר "על שלושה דברים העולם עומד - פיסיקה, פיסיקה, פיסיקה".כל הימים במאמץ להספיק כשהדבר הוביל אותה להיות לגמרי המדען המפוזר. כך קרה לה לא אחת שהמכונית המשפחתית (שנים רבות - חיפושית שאהובה עליי עד היום) הייתה נעצרת ולא מוכנה למוש ממקומה פשוט כי הדלק נגמר לגמרי. בגיל שישים היא נפטרה, כבר פרופסור, ממחלת הסרטן הארורה כשבעצם הייתה עדיין לחלוטין צעירה ברוחה ומלאת חיות, אנרגיה ויצירתיות.

היא זו שלקחה אותי להצגות בילדותי, לבריכה בימי שישי (אבי לא ידע לשחות ותמיד תהינו מה יקרה כשיהפוך מלאך אם גם אז לא יצליח ללמוד לעוף...), בזכותה ובזכות אהבתה הפורצת לחיים הכרתי כל פרי שהגיע לארץ ועד היום אני אוהבת פירות ותמיד שמחה להפגיש את ילדיי עם פירות חדשים. יותר הולך לי עם הצ'ופון שאוהב גם פירות אקזוטיים כמו אנונה. הבגרות היחידה שקיבלתי בה עשר (למעשה היא חלוקה לשתי בחינות נפרדות, אך בשתיהן קיבלתי את אותו הציון) הייתה בפיסיקה. לפני הבחינה היא ישבה איצי ועם עוד חברה לא יותר מיום אחד, אבל הבהירות בה ראתה את הדברים שינתה לי את כל ההסתכלות על המקצוע הזה וגם תרמה להצלחתי בבחינה.

 אבל התחלתי בבישול, אז היא הייתה סקרנית ונלהבת גם כאן. רכשה באופן תדיר ספרי בישול, וכמוני נהנתה גם לקרוא בהם מעבר ללבשל מתוכם. היו לה כללי אצבע שמלווים אותי (ואת אישי) ואת אחותי עד היום בבישול בכלל ובפרט לשיפור מתכונים שנתקלה בהם. ביניהם - כל אימת שזה מתאים (כמעט תמיד, לפחות בעוגות) להחליף מים בחלב וכמובן, למעט נסיבות חריגות של שומרי כשרות, תמיד להחליף מרגרינה בחמאה. אני בכלל לקחתי את כלל החמאה עוד יותר רחוק ואני מחליפה גם שמן בעוגות בחמאה. וכך ארע שאת העוגה לפסח שתובא מייד שהמתכון ממנה בכלל מחמותי, כולם אומרים שכאילו מדובר בשתי עוגות שונות (ושלי יותר טעימה, אם כי גם חמותי עושה נפלאות במטבח).

מדובר בעוגה פשוטה ובלי הרבה רעש וצלצולים, אבל בסדר, כשהאוכל כל כך עשיר כבד ומדוגם, הרי שלגמרי די בכך. ובכל סדר בו אנחנו משתתפים העוגה הזו מובאת (יחד עם עוגת גבינה אבל זו כבר בהזדמנות אחרת) והיא בדיוק מתאימה וזוכה בתשבוחות רבות. ולמתכון -

עוגת שוקולד לפסח

4 כפות קקאו                  

4 כפות סוכר

שלושת רבעי כוס חלב 3%                        מחממים את המרכיבים בסיר בינוני על אש מאד נמוכה

מוסיפים לסיר חבילה וחצי חמאה ובוחשים עד שהחמאה נמסה. מכבים את האש.

מוסיפים 2-3 כפות ברנדי

5 ביצים              מפרידים.

מערבבים את תערובת השוקולד עם החלמונים. מוסיפים

כוס (100 גר') קוקוס ו –

חצי כוס קמח תפו"א מעורב עם חבילת אבקת אפייה.

מקציפים את החלבונים עם  כוס סוכר ומקפלים בעדינות לתערובת השוקולד.

מעבירים את התערובת לתבנית 26, ואופים כארבעים דקות ב – 180 מעלות צלזיוס.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

67 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גגג האחת אלא אם צויין אחרת