00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

Um Um Um בלוג

Chicago - My Kind of Town

 

שיקאגו, אילינוי. העיר הכי שווה שביקרתי בה בארצות הברית. החמימות האנושית של המיד-ווסט עם כל ההתרחשויות של העיר הגדולה. מהביקור הראשון בה נדהמתי - אפילו ההומלסים חביבים. הגיע הזמן שאקח אתכם איתי לסיור (בעיקר קולינרי) בעיר הקסומה הזו.

את הסיור נתחיל ב"מייל המופלא" (Magnificent Mile, North Michigan Avenue), שם ימצאו חובבי השופינג את חנויות היוקרה, כל המותגים הגדולים בעולם וחנויות הכלבו הידועות. עבורי סיבוב בחלק הזה של העיר הוא סמלי בעיקר, מותגים לא מדברים אליי והמחירים צועקים עליי. בסוף המייל תמצאו את מגדל ג'ון הנקוק שמתנשא לגובה 350 מטרים ובו 100 קומות. בתמורה ל-15$ תוכלו לעלות למצפה ולשמוע סיור מודרך סביב העיר.

שמחה וטובת לב הלכתי לי בשדרה כאשר ראיתי מספר הולך ועולה של אנשים מנשנשים איזה חטיף מתוך שקיות קרטון. תחילה, לא חשדתי בכלום, כשלפתע החל ריח מסתורי, חמאתי, גבינתי, מפתה. בשלב הזה החלטתי שאשאל את אחד מהפלוניים עם השקית מה זה, מאיפה זה, אני רוצה גם. אבל כמובן שמרגע שהתחיל הריח - נעלמו המנשנשים. הסתובבתי ברחוב מרחרחת ללא הצלחה ושאלתי עוברים ושבים (כאלה שאולי נראו פחות תיירים ממני) מה קורה. בסוף זקנה חביבה הצביעה למקום שהיה ממש ברחוב ליד "את מדברת על גארט'ס?" ושם מצאתי את הפופוקורן המפורסם (מסתבר). אימה של גיסתי קונה דליים מהדבר הזה כדי לקחת לאינדיאנה (מסתבר). בחרתי את המנה הקטנה ביותר, שהיא שקית עצומה, עם מיקס של פופקורן בטעם צ'דר ופופקורן קרמל. אמ אמ אמ! הצ'דר בצבע כתום פלורוסנטי שנוזל על האצבעות, והקרמל קראנצ'י ומושלם. 5.20$ לשקית הקטנה (ענקית).

אם אתם תוהים, לא יכולתי לצלם את השקית כי... הידיים שלי היו כתומות לפני שחשבתי על זה. השתמשו בדמיון.

עוד מוסד מפורסם באיזור הוא Billy Goat Tavern, שקיים מעל 60 שנה ונחשב פופולרי בקרב עיתונאים בעיקר וגם זכה לרפרנס ב Saturday night live. מנת הדגל היא דאבל צ'יזבורגר ותעלה לכם 4.55$. לצידה מציעים צ'יפס (כמו ראפלס). הצ'יזבורגר חביב, מלבישים עליו תוספות לבד (הרליש בתמונה הוא תבלין קלאסי לשיקאגו, מומלץ) - לא המבורגר לכתוב עליו הביתה. קציצות דקיקות וחסרות ייחוד, לחמניה סתמית, לעומת הרכות ומפנקות שאפשר למצוא בכל חור בארה"ב.

אמנם ההמבורגר של בילי לא מצטיין, אבל ההמבורגר הבא ממש הוריד את ממוצע האמ-אמ-אמים להמבורגרים בשיקאגו. ברחוב State נתקלתי במסעדה (מזללה) בשם שלא הכרתי, והרי בארה"ב צריך לדגום באופן יסודי את המאכל הלאומי. אז למקום קוראים Johnny Rockets - ההמבורגר הרגיל עולה בו 4.59 שזה יחסית יקר לכריך בלבד וגבינה תעלה 0.50 סנט נוספים. כולל מסים הוא עולה 5.68$ ומספק את אחד הכריכים הכבדים ולא נעימים שנתקלתי בהם, מהסוג שגורם לך להצטער שאכלת אותו. הירקות היו טריים מאוד אבל גם השתלטו על הטעם, הלחמניה הייתה דחוסה וכבדה (וגם מעוכה) וכל זה התחבר לחוויה מפוקפקת בהחלט וקיבל את ציון ההמבורגר הכי מיותר בטיול.

כדי לפצות קצת את הגוף והנפש החלטתי שעליי ללכת על משהו קליל יותר, דל... דיאטתי ממש. וכך הלכתי לסיור במפעל עוגות הגבינה של אלי. המפעל של Eli's Cheesecake נמצא במרחק חצי שעת נסיעה (כשעה בתחבורה ציבורית) מהלופ, מרכז שיקגו. בין מדשאות יפות ובשכונה שקטה מסתתר המפעל החמוד הזה. הסיור בו עולה מחיר מצחיק של 3$. אמנם בסיור לא רואים הרבה מהמפעל עצמו (מאז 9/11 יש תקנות מחמירות שאוסרות על כך) אבל נהנים ממצגת נחמדה, חידון נושא פרסים (פרוסות טירמיסו ארוזות), מנשנשים בראוניז ומגרילים עוגת גבינה שלמה מקושטת לפי טעמכם (היינו חמישה בסיור, כך שהסיכויים לא רעים) - ובסוף כולם מקבלים פרוסת עוגה ממבחר עוגות הגבינה בבית הקפה שלהם. אם תקנו פרוסת עוגה כזו בבית הקפה, היא תעלה יותר מהסיור. מקום חמוד, עוגות גבינה מעולות.

הטירמיסו עורר בנו חשק לאוכל איטלקי. Gioco היא מסעדה איטלקית בה אכלנו ארוחת ערב נעימה. לפתיחה מוגש לחם הבית עם צלוחית שמן זית ופרמזן מגורר בה. לראשונות חלקנו  Insalata di Pera e Arugula - רוקט, אגסים, עולש, פנצ'טה, ענבי שועל (קסיס) גבינת פקורינו טוסקנו וויניגרט יין אדום (9$). הכל היה טרי והסלט היה טעים, אם כי אי אפשר להגיד שכל רכיב בו הורגש וראשונה נוספת היתה Melanzane Fritto - חציל יפני מטוגן, מוצרלה די באפלו ורוטב עגבניות שרי (10$) פשוטה ועשויה טוב. דעתי על מוצרלה לא השתנתה, גם אחרי שניסיתי מוצרלה די באפלו במקומות שונים - זו אחת הגבינות המשעממות ומוערכות יתר על המידה שקיימות. הנה, גיליתם! ובכל זאת המנה היתה טובה. עיקרית אחת בשולחן היתה - Tortelloni di Spinaci e Ricotta - טורטליני במילוי תרד וריקוטה באפלו, ברוטב עגבניות וחמאה חומה ופרמזן (17$) - מנה טובה לחובבי התרד.

העיקרית שלי היתה Costa di Manzo con Pure di Patate - אנטריקוט על העצם מוגש עם פירה תפוחי אדמה ושום אפוי (36$). נפלא, עשוי למדיום וול מושלם, עסיסי ועז טעמים. לקינוח בחרנו בטירמיסו (9$) שהיה חביב. סך הכל בהחלט מסעדה טובה, נהננו. השירות מצוין.

באחד הימים בשיקאגו נסעתי לבקר בצ'יינה טאון. האמת שהיא לא מרשימה במיוחד בשיקאגו, מדובר במבנה סגור ובו מכולות סיניות מסורתיות, עם הריחות העזים וכל מיני דברים מיובשים מוזרים, חנויות מזכרות, מסעדות סיניות וכמה חנויות יותר מודרניות. אולי לא התרשמתי כי המקום היה די שומם וכי הצטננתי. כמובן שעל ביקור במסעדה סינית לא ויתרתי, וזאת אחרי שקיבלתי המלצה ממישהי נחמדה ברחוב שאמרה שבצ'יינה טאון היא אוכלת רק ב Lee Wing Wah ושהשלט שלהם צהוב ואדום ואני אזהה. אז השלט של כולם צהוב ואדום, וכולם נשמעים פחות או יותר כמו לי ווינג ווה, אבל נראה לי שזה המקום. מציעים שם ארוחה עסקית שכוללת אגרול, עיקרית ואורז ב 5$. האגרול היה בסדר, בצק עבה יותר ממה שנהוג כאן והמילוי היה חזיר מתקתק עם קנמון, אם אינני טועה. לעיקרית הזמנתי Orange Chicken שהגיע עם אורז לבן - מנה מאוד גדולה, סבירה בטעמה, והאורז היה תפל. לשולחן הגישו קנקן מים קטן וכוס של פעם. בסך הכל ארוחה בינונית מינוס. במקום היו, חוץ ממני, רק סינים. 

באחד הימים חזרתי מאטרקציה כלשהי לתחנת הרכבת (כנראה Randolph&Clark) והיציאה ממנה היתה דרך הקניון Atrium Mall. בקניון היה Food court מכובד, אבל הכי דיבר אליי הדוכן של New Orleans Kitchen, בעיקר מכיוון שזה סגנון שמאוד רציתי לנסות וידעתי שבטיול הזה לא אהיה באיזור. מחיר ארוחה עסקית נקבע לפי העיקרית (5$-7$) והיא כוללת אורז ושתי תוספות. הבחורות הנחמדות נותנות לטעום בשמחה, וגם הרשו לי לשלב עיקריות, כך שלקחתי Bourbon Chicken ו Spicy Chicken, עם אורז לבן ועליו Black eyed peas, ובצד תירס (6$ לארוחה). הכל היה מצוין, העוף היה פרגיות בשני המקרים, העוף בורבון מתקתק ומעושן, העוף המתובל גם הצטיין והתוספות לא איכזבו. המנה נדיבה בלשון המעטה. בארץ פוד קורט היא לרוב מילה נרדפת לאוכל ירוד. לא כך במקרה הזה.

ברשימה של דברים לנסות בשיקאגו כתבתי גם את ה Chicago style hot dog, אך באיזור בו הייתי (בעיקר בלופ) לא ראיתי כמעט דוכני מזון. לעומת זאת, כשביקרתי במוזיאון פילד (Field Museum of natural history) ראיתי דוכן כזה. נקניקית בקר שם עולה 3.5$ ומגיעה עם חרדל, בצל, רליש, עגבניה, פלפל חריף, מלח סלרי ורבע מלפפון חמוץ גדול. מצויינת, התוספות טובות, הלחמניה רכה ומתוקה והנקניקיה עצמה היתה טובה מאוד.

שום ביקור בשיקאגו לא צריך להסתיים לפני שמנסים את גולת הכותרת של העיר, BBQ Ribs. מדריכים ובלוגרים ותכניות טלוויזיה רבות עסקו בשאלה - היכן הצלעות הטובות ביותר בעיר? ולצערי עוד אין לי מקור להשוואה. אצטרך שהות ממושכת יותר כדי לחקור את הנושא לעומק. את טבילת האש (פעם ראשונה בשיקאגו, לא אי פעם...) עשיתי ב Fat Willy's Rib Shack. הזמנו whole rack baby back pork ribs שלפי התיאור הן הצלעות הרזות ביותר שמציעים במקום, והן עברו טיפול של שלושה ימים שכולל השרייה, עישון ולבסוף קרמליזציה על הגריל (25.95$, אפשר להזמין חצי מנה ב 17.95). העיקרית מגיעה עם מרק/סלט, תוספת לבחירה, קולסלו וטוסט טקסס. בחרתי סלט לפתיחה והוא היה מצוין, זעק טריות, העגבניות נחתכו עם ההזמנה ויש מבחר של רטבים טעימים ומיוחדים. הקולסלו היה טעים יחסית (אני לא משתגעת על קולסלו, הוא בדרך כלל מתוק ומיונזי מדי לטעמי, כאן הוא היה די מוצלח) וכתוספת בחרתי ב baked beans שבעה סוגים של שעועית ברוטב טעים עם מעט בייקון. נפלא. הצלעות היו טעימות מאוד, אבל לא טובות כמו המנה השניה שלקחנו, St. Louis style ribs, שהן מהספייר ריבס ופרט לכך עוברות טיפול דומה לזה של המנה הקודמת (20.95$). אלו היו עדינות יותר ורכות יותר, למרות שהתפריט מסביר אחרת (אולי היה בלבול במנות? מי יודע). בכל מקרה הן היו מעולות. חצי מהאוכל נארז הביתה, אל תדאגו. באתר שלהם (קישור למטה) יש סרטון משעשע ומיושן משהו, ממנו מסתמן ששווה לנסות גם את הבריסקט.

בכך מסתכמות חוויותיי הקולינריות מהעיר הנפלאה הזו. עד הפעם הבאה, אמ אמ אמ!

כתובות:

Garrett popcorn shops, 625 N Michigan Avenue

Billy Goat Tavern, 430 N Michigan Avenue (צריך לרדת מפלס, חפשו את המדרגות)

Johnny Rockets, 177 N State street

Eli's Cheesecake Factory, 6701 W Forest Preserve Drive

Gioco, 1312 S Wabash Avenue

Lee Wing Wah, 2147 S China Place

New Orleans Kitchen, 100 W Randolph Street, Atrium Mall

Fat Willy's Rib Shack2416 W Schubert Avenue

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

16 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Tumor Suppressor אלא אם צויין אחרת