00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

דעת מיעוט

היסודות הכלכליים באבולוציה של המין האנושי

25/03/2011

ישנם קשרים רבים ומפתיעים בין המחקר הכלכלי לבין המחקר העוסק באבולוציה של האדם. המוח שלנו, אותו מוח שמשמש אותנו לקבלת החלטות כלכליות טובות יותר או פחות, עוצב בתהליכים אבולוציוניים בסביבה ותנאי מחיה שנכחדו מהעולם; ישנה הקבלה בין תהליכי שיווי משקל אבולוציוניים שחוקרים הביולוגים לבין תהליכי שיווי משקל כלכליים שחוקרים כלכלנים; ועל פי הספר "הגן המסחרי" של חיים אופק (הוצאת מאגנס), למנגנונים כלכליים שונים הייתה השפעה מכרעת על התפתחות האבולוציה והחברה האנושית בשנים שלפני המהפכה החקלאית. 

הספר הוא "ספר אבולוציה הנוגע בנושאים כלכליים" ולא "ספר כלכלה הנוגע בנושאים אבולוציוניים", והוא הצליח לחדש לי לא מעט בתחום, למרות שכבר חרשתי את ספרי דוקינס וג'ארד דיימונד ועוד כמה דומים להם (אם כי כמובן שנתקלתי גם בדברים שהכרתי).


תעלומת המוח האנושי

המוח שלנו גדול מדי. זה דבר שהיה ידוע עוד מימיו של דרווין, וכתבתי על הנושא גם בפוסט על החייזרים. האדם הקדמון שפיתח את המוח הזה לא נדרש לפתור משוואות דיפרנציאליות, לכתוב סונטות, או לתחזק בלוג מצליח בתפוז, אז בשביל מה לפתח מוח שיכול לבצע דברים כאלו? בשביל לצוד חיות, ללקט פירות ולברוח מזאבים לא היה צורך במוח כזה, ואנחנו די יוצאי דופן מבחינת יחס משקל גוף למשקל המוח בקרב היונקים, כפי שניתן לראות בגרף הבא:


התעלומה הזו הטרידה את דרווין, ועוד יותר ממנו את וולאס, שותפו הפחות מוכר לגילוי התהליך האבולוציוני. במהלך השנים עלו שלל הסברים לנושא, שאינם בהכרח שוללים זה את זה, וכולם מדברים על מנגנונים אבולוציוניים אחרים שאינם ברירה טבעית קלאסית (כלומר אינם אומרים שהמוח דרוש באופן ישיר עבור הישרדות ורבייה, אלא באופן עקיף). למשל, אחד ההסברים הנפוצים נוגע לברירה מינית, קצת בדומה לנוצות הטווס: גברים ונשים פיתחו מוחות גדולים על מנת להרשים אחד את השני בשנינותם ויכולתם להמציא סיפורים עתידניים על היסטוריה השוואתית, ולהשיג יתרון על גברים אחרים ונשים אחרות בתחרות על בני זוג.

ההסבר שמציע חיים אופק בספר, נוגע לסחר החליפין וחלוקת העבודה (ישנה התמחות בייצור וחלוקת עבודה בין הפרטים, וכך הם מחליפים ביניהם את המוצרים שהם מייצרים באופן יעיל). בשום מין אחר בטבע לא מתרחש סחר חליפין בין פרטים זרים מאותו המין שאינם בני משפחה. ישנם יחסים סימביוטיים בין מינים שונים כגון חרקים ופרחים, ולעיתים גם חלוקת עבודה וסחר חליפין בין זכרים ונקבות או בין הורים לילדים, אבל לא בין פרטים שהם זרים מוחלטים - לא חולקים גנים אבל שייכים לאותו המין. המין הדומה ביותר באורח חייו לאדם הקדמון הוא הבבונים, ואצלם פרטים מקבוצות שונות מתעלמים אחד מקיומו של השני, או נלחמים ביניהם. היכולת הזו לקיים תקשורת פרודוקטיבית עם זרים ולהגיע להסכמה על יחס חליפין בין מוצרים שונים היא ייחודית למין האנושי, וייתכן שהיא דורשת הסתגלויות מוחיות יוצאות דופן שתרמו לגידול בנפח המוח.

אבל מדוע התפתחה היכולת הזו?

אופק מנסה לבודד את המוצרים שיכלו לתרום להתפתחות הסחר ולהסביר את המניעים לכך. אחרי שפסל מוצרים רבים אחרים מסיבות כלכליות שונות, הוא נשאר עם שניים: בשר ציד של בעלי חיים גדולים, והאש עצמה, בתקופה שבה האדם עדיין לא יכול היה להדליק אותה בכוחות עצמו.

בניגוד לתפיסה המקובלת, בני האדם לא נהגו לחיות במערות, מאותן הסיבות שהבבונים אינם חיים במערות. מיקומן של מערות הוא אקראי, אין שום סיבה שהן יהיו קרובות למקורות מזון או מים, ונראה שחיסרון זה עולה על היתרונות המוטלים בספק של מקור הגנה. למרות זאת, קיימות שלל עדויות לפעילות אנושית במערות (בין השאר כי במערות עדויות ארכיאולוגיות משתמרות טוב יותר מאשר במקומות אחרים, אבל נעזוב את זה לרגע). הסיבה לכך, על פי הספר, היא שהמערות היוו מקור של "אש תמיד", בתקופה שבה בני אדם לא ידעו להבעיר אש בכוחות עצמם, ובהן היו מומחים ששמרו על האש בוערת באופן קבוע שלא תחת כיפת השמיים, אחרי שלקחו אותה לראשונה משריפה טבעית כלשהי. תושבים מהסביבה היו מגיעים על מנת לקחת אש לכפרים שלהם, ובתמורה לכך מספקים מוצרים שונים לאותם המומחים, באחת הדוגמאות הקדומות ביותר של סחר חליפין.


האדם הקדמון, סוחר ממולח

תעלומת מיעוט מיני האדם

במהלך האבולוציה נוטים רוב הענפים האבולוציוניים להתפרש ולהתפצל כל הזמן למינים חדשים. כמעט שלא תמצאו ענף וותיק מספיק שעוד לא הספיק להתפצל. גם עבור בני האדם היו קיימים ברוב התקופות מספר מינים שחיו במקביל, היו שונים מאוד במאפייניהם, וככל הנראה לא יכלו להזדווג אחד עם השני. האנשים האחרונים שהסתובבו בעולמנו שאינם הומו ספיאנס היו הניאנדרטליים, ובמאה האחרונה מתקיים וויכוח לגבי יכולתם להזדווג עם הומו ספיאנס (לפי מחקרים חדשים נראה שכן).

מינים חדשים מופיעים בדרך כלל באופן הבא: נניח שיש קבוצה של קופים שחיה באיזה עמק. יום אחד, עקב נסיבות יוצאות דופן, מחליטים כמה קופים לחצות שרשרת הרים גדולה לעמק אחר. מסיבות שונות (למשל תקופות קרח, או סתם חוסר צורך), הקופים לא חוצים יותר את שרשרת ההרים הזו. הקופים בעמק השני יפתחו במהלך האבולוציה תכונות שונות מאשר הקופים בעמק הראשון, בהתאם לסביבה המעט שונה של שני העמקים, וגם סתם בהתאם למוטציות אקראיות שנעשות נפוצות לאחר צווארי בקבוק אבולוציוניים ("סחיפה גנטית").

הניאנדרטליים נכחדו לפני כ 30,000 שנים, ונראה שמאז לא הופיעו מינים שונים של בני אדם מלבד הומו ספיאנס, למרות התפוצה הגיאוגרפית הרחבה של האדם, ולמרות תקופות קרח שחצצו בין יבשות. ואם נלך יותר לאחור, גם שני מינים בלבד, ההומו והניאנדרטליים, זה די מעט ביחס לבעלי חיים אחרים עם תפוצה כזו גדולה.

חיים אופק טוען שאחת הסיבות לכך היא הסחר. בני אדם לא היו צריכים לטייל מאפריקה ועד סין; מספיק שכל קבוצה סחרה עם קבוצות קרובות לה. במקביל למסחר בחפצים היו גם פה ושם סיפורי אהבה, הגנים התחלפו להם והתערבבו, וכך קיבלנו גנים שחוצים יבשות וימים ושרשראות הרים ודואגים שהמין האנושי לא יתפצל לתתי-מינים שאינם מסוגלים להתרבות זה עם זה. בתקופות היותר קדומות, אחד מאבותינו שנקרא אוסטרלופיתקוס כן היה מפוצל למספר רב של מינים, מכיוון שהוא עדיין לא פיתח את היכולות לסחור עם קבוצות זרות. בדומה לכך, גם הבבונים של היום כוללים מספר רב של מינים, וכך גם רוב בעלי החיים האחרים בעלי התפוצה הגיאוגרפית הרחבה.


על מה כתבו האנשים הראשונים?

באחד החלקים החביבים עלי בספר, טורח הסופר להזכיר לכל חובבי הספרות והשירה שהכתב האנושי, אחת ההמצאות המדהימות ביותר בתולדות ההיסטוריה שלנו, הומצא למעשה אך ורק עבור צרכים כלכליים. הוא כותב על המסמכים שהונצחו בכתב יתדות על לוחות חרס בארם נהריים:

"... מפענחי טקסטים קדומים אלו וחוקריהם הראשונים שציפו בוודאי לממצאים אקזוטיים מלאי קסם עתיק לא הצליחו לאכזבתם למצוא בארכיונים אלה כמעט דבר מלבד תיעוד עסקי בנלי לחלוטין – שטרי מכר, קבלות, רשימות מלאי, תעודות קניין, תקציבים, שומות מס וכיוצא באלה – בשפע שעשוי ליגע אפילו את רואה החשבון הנלהב ביותר, אבל גם להעיד על פעילות מסחרית נמרצת..."

נראה כי לאורך כל תקופת קיומו של המין האנושי, למסחר ולחלוקת העבודה הכלכלית בין הפרטים היה תפקיד מכריע בעיצוב החברה, וגם בעיצוב המוח שלנו. למעשה, ייתכן כי החשיבה הסימבולית התפתחה במקביל להמצאת הכסף, עוד לפני המצאת הכתב.


פעם רואי חשבון נדרשו לדעת לצייר

זו לא הטמפרטורה, אלא השונות

החידוש המשמעותי ביותר עבורי שהופיע בספר נוגע למהפכת החקלאות, אולי המהפכה החשובה ביותר בתולדות האנושות, שהתרחשה לפני כ 10,000 שנים. עד כה חשבתי שמקורה של המהפכה הוא בסיום תקופת הקרח האחרונה, כאשר העולם התחמם והחקלאות נעשתה אפשרית. אופק טוען כי תפיסה זו שגויה, מכיוון שתמיד היו אזורים חמימים בעולם, גם לפני סוף עידן הקרח, והיו תקופות אחרות ללא עידני קרח (לפני כ 115,000 שנים) שבהן חיו בעולם אנשים מודרניים מבחינה אנטומית ובכל זאת לא פיתחו חקלאות. כמו כן, התחממות תורמת לא רק לגידולים החקלאיים אלא גם לתפוצה של חיות בר וגידולים טבעיים, ולכן הופכת גם את הציד והלקט למשתלמים יותר ולא נותנת לחקלאות יתרון יחסי עליהם.

ההסבר שלו מתמקד לא בטמפרטורה עצמה, אלא בשונות של הטמפרטורה. בגלל אופייה הדורש השקעה רבה עכשיו ותוצרת שתגיע רק בעוד תקופה ארוכה, הפעילות החקלאית מלווה בסיכון רב הנוגע למזג האוויר - בניגוד לציד ולקט. רק לפני 10,000 שנה, בעידן האחרון, השינויים הקיצוניים במזג האוויר פחתו במידה מספקת על מנת שהיה משתלם לעסוק בחקלאות. לפי מחקרים חדשים, נראה כי גם בתקופות ביניים קודמות בין תקופות קרח עדיין היו שינויים קיצוניים במזג האוויר ברזולוציה של שבועות, ימים וחודשים, ועל כן היה מסוכן לפתח חקלאות אז.

למעשה, 10,000 השנים האחרונות היו תקופה מאוד יוצאת דופן בתולדות כדור הארץ, מבחינת היציבות האקלימית. רוב ההיסטוריה של הכוכב שלנו מתרחשת בעידני קרח ובתנאי מזג אוויר קיצוניים המשתנים בדרמטיות.


הדברים עליהם כתבתי כאן הם רק טעימה מתוך שלל התעלומות בתולדות המין האנושי שהספר מנסה לפצח מתוך נקודת מבט כלכלית-אבולוציונית, כגון תרומת עידני הקרח להצלחת האדם, הופעת הערים הראשונות, הצורך האנושי בגיוון הצריכה ועוד. בין לבין ישנם שלל סיפורי-צד מרתקים אודות נושאים רלוונטיים, כגון חקלאות בעולם הנמלים, המודל הכלכלי המפוקפק של הכבאים ברומא האימפריאלית (שהיו מגיעים לאזור השריפה ואז מתחילים להתמקח עם בעלי הבתים על המחיר), מלחמות בין מיני עצים והשימוש שחלקם עושים באש כדי להכחיד אחרים, ועוד.


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

29 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גן אנוכי אלא אם צויין אחרת