00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

rachely111

כמה גולשים בבלוג שלי
הצגת מספר הגולשים באתר
הערת המחברת !

כל התמונות ברשומותיי ובשיריי

הן לא שלי הן מהאינטרנט ומגוגל,

 למעט ציוריי ותמונותיי שציינתי. 

פרק ו`- חבר המושבעים פסק/שינה

פרק א- http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1895435   פרק ב http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?- EntryId=1896172   פרק ג-  http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp? EntryId=1898997   פרק ד -http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1908867  

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp? - פרק ה'EntryId=1913727

 

פרק ו' – חבר המושבעים פסק/שינה

 

דלת המטוס נפתחה והקהל נדחף החוצה, יו ירד במדרגות וכל מלוכסני העיניים סבבו אותו.

כאן ביתו אבל הוא כבר שונה. המוכס הביט בו ארוכות ושוב הביט בדרכון ופנה אל יו.

" אתה חוזר הביתה או שאתה בביקור בית?"

"אני בביקור בית"

"לפי החליפה היוקרתית שלך תיארתי לעצמי שאתה תשוב לשם"

יו לא ענה, לקח את הדרכון והמשיך הלאה.

 

"טקסי ! " קרא יו, ומיד עצרה מונית לידו, הוא מסר את כתובת הכפר של הוריו ונכנס למונית, הוציא שטר ונתן לנהג. עיני הנהג אורו למראה השטר החדש והנוסע הנדיב. הוא נסע מיד מבלי להעלות עוד נוסעים.

הדרך הייתה ארוכה ומדי פעם עצרו להתרענן. מזג האוויר גם עזר להרגשה הטובה, השמש הציצה מדי פעם מבין ענני נוצה לבנים, הרדיו ניגן שירים מוכרים ויו זמזם לו בשקט וההרגשה הייתה טובה.

משהתקרבו יותר ויותר לכפר המתח עלה , ויו התכווץ במושבו ורק הביט החוצה מחלון הרכב לראות מי בסביבה וחיכה לקראת הבאות.

 

מראה הכפר הלך והתקרב והתעצם, מראה ההר והכביש הפתלתל המגיע אליו, הצמחייה הסבוכה והירוקה בצידי הכביש הוסיפה מימד של קהל העומדים ומקבלים את פני הבאים.

פה ושם היו סלעים פזורים בשטח . ככל שהתקדמו הכביש הלך והשתבש עד לסופו, ותחילת דרך עפר עקלקלה. המונית המשיכה בנסיעה איטית למרות התנודות החזקות מפאת הדרך, קיבתו של יו כמעט התהפכה מעוצמת התנודות, וכשנסתיימו הוא נשם לרווחה.

המונית עצרה ויו שלשל עוד כמה מטבעות לכיסו של הנהג. השעה הייתה שעת צהריים וכל בני הכפר היו עסוקים בעבודתם רק הילדים הסתובבו סביבו כאילו ירד מאיזה כוכב אליהם.

יו הכניס ידו לכיסו והוציא כמה מטבעות וחילק לילדים, הם שעטו כמו סוסים שמחלקים להם מספוא, או כשל תרנגולות שמחלקים להם גרגירים והן עולות ומתעופפות אחת על גבי השנייה ומקרקרות במקהלה.

 

אמו של יו שמעה את קולות הילדים ומיד ידעה שיו הגיע. היא יצאה את הבית ועמדה מולו ונשימתה נעתקה. יו תמיד נחשב לסיני יפה גם במולדתו, הוא היה בין הגבוהים שם למרות שבין הזרים הלבנים הוא נחשב לסיני קטן.

אימו הביטה בו ובבגדיו היוקרתיים והבינה את מעמדו, היא רצה אליו בקידה והוא נפל לרגליה,

"קום יו קום , כל כך התגעגעתי אליך, בוא ניכנס"

"גם אני אימא, מה עם אבא ?" 

"בוא כנס ותראה אותו, הוא קצת חולה"

יו נכנס עם אימו וכולו רועד, אביו שכב על מזרן בקצה החדר ולידו קערת מרק. יו רץ אליו ונשק לידו בבכי, האב ליטף את ראשו ובכה אף הוא. האם הביטה בהם בדמעות של עצב ושמחה גם יחד.

 

הערב ירד וכל בני הכפר שמעו שיו נמצא בכפר, גם סו-אן שמעה , היא חזרה משדות האורז ישר לביתה לשטוף פניה ומעט להתייפות לקראת הפגישה עם יו.

 

היא עמדה ליד הדלת ונקשה קלות, אימו של יו פתחה הדלת וקיבלה אותה בשמחה.

"יו הנה סו-אן באה לבקר אותך"

הוא יצא לקראתה ודמותה המיסה את ליבו, היא הייתה סינית תמירה בעלת עיניים מלוכסנות אך גדולות משאר חברותיה, שיערה השחור גלש על גבה הזקוף וחלקו נאסף למעלה. הוא אהב את מה שראה.

"בואי כנסי סו, שבי איתנו"

סו, כך היה קורא לה בקיצור, היא נכנסה בפסיעות מדודות וישבה לידו, קדה להוריו ושאלה לשלום האב.

יו שכח לרגע שבנה חיים מחוץ לסין. הוא קבע עם סו למחרת שוב להיפגש.

אימו שמחה מאד, בליבה רצתה כבר שהוא יחזור למרות שהכסף לא היה בנמצא אצלם, ליבה ביקש את בנה ומוחה ביקש כסף לבעלה החולה, ותשובה לא היתה לה.

למחרת יו הזמין את אותה מונית שבא איתה ולקח את סו לטיול.

 

המשך יבוא

רחלי ג.

3.11

 

התגעגעתי אז חזרתי!

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

20 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
מפת מבקרים
דגלי מדינות שמבקרים
free counters
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל rachely111 אלא אם צויין אחרת