55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סימן קריאה!

פוליטיקה, מוזיקה, לשון עברית

ישראל והאירוויזיון?!

בהמשך לרשומה הזאת.

אתמול בערב התרחש אסון טבע, אסון טבע מסוג שונה אבל עדיין אסון טבע, אסון טבע ושמו: קדם אירוויזיון.

במה דברים אמורים?

לאחר שנים ארוכות של "פגרה" נערכה אמש תחרות הקדם אירוויזיון בראשון לציון. אירוע שאמור להיות מכובד, רשמי ומנוהל בצורה מקצועית היה לבדיחה, למשל ולשנינה. האירוע הנוצץ־לכאורה הפך לאירוע מביש, מביך, רצוף תקלות ובעיקר - נעדר מוזיקה איכותית, שלא לומר שירים.

המנחה אקי אבני ניסה לשמור על ארשת רצינית ומקצועית, אבל כשהתקלות גברו ניכרו העצבים על פניו. שירי מיימון, שותפתו להנחיה נראתה מגוחכת בתסרוקת המצחיקה ובדברי הקישור שלא ממש היו קשורים. נראה שלא ממש ידעה מה עליה לעשות כמנחת האירוע.

אלא שהגרוע מכול לא היה בהנחיה הבעייתית, גם לא בתקלות שחזרו ונשנו, אפילו התפאורה הייתה נסבלת לפרקים. הגרוע מכול הופיע בדמות המוזיקה, אם אפשר לקרוא לה כזו, שהייתה שם. זה אחר זה עלו לבימה זמרים ו"זמרים" (ממתי ניקי גולדשטיין זמר? גם כבדרן הוא בינוני ומטה, אז כזמר?!) ושרו "שירים" לועזיים בעיקר ללא לחן ברור ומובהק שלא לדבר על מילים...

המופע ששודר אמש היה מביך ומביש לכל הדעות: מביך באיכות ההנחיה ומביש באיכות השירים. שירי שטות, זבל וטמטום כאלה מזמן כבר לא שמעתי. נו, כשיוסי גיספן - איש שהקשר בינו לבין כתיבת שירים איכותיים קלוש ביותר - נמצא בחבר השופטים, אין תמה על איכותם הרדודה. כל שיר דומה למשנהו, הלחנים נמרחים ואינם ברורים, השירה גם היא אינה במקומה והמילים, אוי, המילים - זוועה בהתגלמותה.

האירוויזיון כבר מזמן אינו תחרות מוזיקה, הוא הפך לתחרות פירוטכניקה, מופע של תלבושות מוזרות, ריקודים סוערים, אש ומה לא. המוזיקה נזנחה ואינה עוד חשובה בו, וישראל משתפת פעולה עם הביזיון ושולחת בכוונה תחילה שירים שכל קשר בינם לבין איכות מקרי בהחלט.
ישראל אינה מבינה דבר אחד פשוט: האירוויזיון אמור להיות תחרות מוזיקה אף שבשנים האחרונות הוא אינו כזה. אם בכל זאת מחליטים לשלוח שיר לאירוויזיון (לא חייבים, אתם יודעים), הוא צריך להיות קליל, קליט וקולע, שיר שהמילים בו אינן חשובות, מה שמשחק תפקיד כאן הוא הלחן ועוד יותר העיבוד. לכן ההתחנפות בשירים לועזיים אינה עוזרת, להפך - היא פוגמת בסיכוי לזכות.

אם נבדוק אילו שירים שישראל שלחה לאירוויזיון הגיעו למקומות מכובדים נראה שרובם ככולם של השירים הושרו בעברית ובלטו בלחן כובש וקליט, ואני מדבר על שירים דוגמת "חי" (מקום שני באירוויזיון), "כאן" (מקום שלישי, כמדומני, וכמעט מקום ראשון), "עולה עולה" (מקום טוב בעשירייה הראשונה), וכמובן השירים המנצחים "הללויה" ו"אבניבי". כאן אפשר לכלול גם את "השקט שנשאר" (מקום רביעי) שאמנם שולב בו בית באנגלית, אבל רובו ככולו הושר בעברית. את רוב השירים הללו הלחינו ועיבדו מלחינים דגולים כקובי אושרת ונורית הירש.  לעומת השירים האלה, שירים כדוגמת "Push the Button"' "Happy Birthday" ודומיהם היו חרפה ובושה לישראל - בגלל שירים כאלה הגענו למקום שני מהסוף.

מילה טובה בכל זאת אפשר לומר על קדם האירוויזיוןף סוף־סוף המדינה התעשתה והבינה שלשלוח זמר נולד לאירוויזיון ללא שיר מוכן מראש זו טעות - וחזרה לקיים את תחרות קדם האירוויזיון. נקווה שהקדם בשנה הבאה יהיה מקצועי ומכובד ובעיקר - בעל שירים קליטים ותחרותיים. 

ועדיין אני מאחל לשיר הזוכה ("דינג דונג" של דנה אינטרנשיונל) הצלחה בתחרות האירוויזיון.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

39 תגובות

הכי מעודכן
המאמרים הנצפים
המאמרים המוגבים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל לשונאי10 אלא אם צויין אחרת