00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

מסכות והעמדת פנים בזוגיות

מסכות זה לא רק בפורים. מסכות זה בעצם כל השנה, לעתים קרובות אולי אפילו כל החיים.

מסכות זה לא רק כלפי חוץ, כלפי העולם, אלא יותר מכך מסכות כלפי פנים, או בעצם פנימיות הנפש הלובשת מסכה כדי שהאדם המתפקד לא ירגיש ולא ידע את המסתתר תחתיה.

נפש האדם מורכבת מאוד ומלאת רבדים. במרבית היום אין אנו יכולים להרשות לעצמנו להתנהג ולהרגיש "כפי שאנו באמת" שכן אנו שקועים עד צוואר בלתפקד. למעשה זרימת החיים הינה המעבר השוטף, המתמיד בין התפקידים השונים. לכל תפקיד האפיונים שלו, כללי ההתנהגות והסייגים המקובלים לגביו, וחלק גדול מתפקידי היום יום מתנגשים באפיוניהם זה בזה.

בבוקר אני "הבוסית" המקצועית, קצת סמכותית, קצת נוקשה וכד` ואחר הצהריים עם הקטנים אני מצחיקנית, שובבה ומלאת רכות. או בסדר אחר בבוקר אני מעניקת שירות חייכנית, אדיבה ומאירת פנים ואחר הצהריים כשאני תשושה ועייפה אני נרגזת וקיצרת רוח עם הילדים. בערב מחפש בי בן זוגי את האישה החושנית והלוהטת, פורקת העול המתמסרת להנאות החושים.

אנו רגילים ללבוש ולפשוט תפקידים מדי יום בהתאם לנסיבות ולהקשר בו אנו מתפקדים. לחלק מהתפקידים יש מדים סוג של "תחפושת" על מנת לאפיין אותם: רופא, שוטר, מלצר וכ`ו, לשם זיהוי מיהו בעל התפקיד שלפנינו.

מכל מקום תפקיד אינו מסכה. התפקיד הינו דפוס התנהגות בו בחרנו להשקיע ובאמצעות ריבוי תפקידינו אנו מגדירים חלקים ניכרים של זהותנו. נוסח "אני הנני סכום תיפקודי". זה נכון בחלקו, זה נכון מרבית הזמן, אך השאיפה היא שאהיה אני, אהיה אשר אהיה, וזה אומר הרבה מעבר למקבץ תיפקודי. זה בתנאי שלא שכחתי את העצמי הפנימי באיזהו מקום תחת מסכות וכך שמה שנשאר הוא רק מצבור התפקודים.

אבל אנחנו לא מדברים על תפקידים אלא על מסכות.

מסכה בין האדם לבין עצמו, מסכה בין האדם לבין בן זוגו, מסכה בין האדם לבין הזולת באופן כללי.


כפי שיום הכיפורים הוא יום סליחה והתפייסות ופסח הוא חג השיחרור לחרות והתחדשות הרי שפורים הוא חג התחפושות. למעשה החגים הם מועדי ציון או במילים אחרות מועדים של אנרגיה נפשית מרוכזת לביטוי תהליכים נפשיים בהם אנחנו עסוקים במהלך כל השנה.

אז מה אומר לנו חג הפורים?

בואו "תהיו מי שהינכם לא" ובכך תוכלו להשתחרר מאחריות, ולשמוח עד כדי השתטות.

תחת הכסות של "איש אינו מזהה אותי". ניתן לשתות ולאבד את הראש עד דלא ידע, לשמוח ולהשתטות בלי בושה ובלי לדפוק חשבון שכן זו הרי המטרה המוצהרת.

כל השנה אנו שואפים להיות שמחים ומאושרים לא רק בפורים. אלא שבהיותינו ברי דעת הרי זו ברכה וקללה גם יחד. לחתול אין מסכה, מהותו החתולית היא תמיד אוטנטית כפי שהינה. לבני אדם יש מסכות.

כמו כל דבר הכל התחיל בגן העדן הזכור לטוב.

אכילת פרי הדעת העניקה לאדם מודעות ויחד איתה הגיעו הקללות והקושי. "בזיעת אפיך תאכל לחם", "בעצב תלדי בנים" וכמובן קללת המוות:"עפר אתה ואל עפר תשוב".

המודעות העניקה חוכמה, אבחנה ודעת, אך יחד איתה הגיעה חווית האשמה, ההלקאה העצמית, האבל והכאב על מי שאני כבר לא עוד, על מה שעבד לנצח ועל מה שלא יהיה עוד לעולם.

הבושה והכאב היו קשים מנשוא, היו והינם ולפיכך יש לשים עליהם מסכה.

מסכה הרי היא כסות – כיסוי. ההסתרה הראשונה הייתה אפוא על האנרגיה המינית כך שניתן לומר שעלה התאנה הינו המסכה הראשונה בעולם.

אנרגיה מינית היא אנרגיה עזה ביותר. היא מעניקה גבהים של עונג ואהבה, היא מפילה ממלכות, היא מוציאה עמים לקרבות, היא מפילה חללים, היא יוצרת משפחות ומפרקת משפחות, היא שיא האושר ושיא השפלות, תלוי כיצד משתמשים בה, היא משגעת את האנושות.

אז החליט האדם שדבר ראשון יכסה את ערוותו. מסכה על בלימת אנרגיה זו, מה שלא מנע כמובן מן התנ"ך להיות אחד מספרי הארוטיקה, תעלולי המין וגילויי העריות הנפוץ בעולם, בין יתר שאר הדברים, שכן פשוט אי אפשר בלי נפתולי המיניות באדם. "והרי דיברה תורה בלשון בני אדם."

 

אז הבנו שמין זה עסק מסובך אך על מה שאר ההסתרות וההכחשות והעמדות הפנים?

הילד הקטן שחיסל את כל הבמבה אומר "זה לא אני", זה לא אני שהצקתי לאחותי או שפכתי את השוקו, זה לא אני, לי אתם מיחסים דברים לא רצויים. הוא מכחיש באופן טיבעי וספונטני, בוחר לשקר, מאחר ותפש את משמעות האשמה והעונש. השלב בו הוא לומד לשקר בקטנה, אנו מקווים, הינו חיוני להתפתחות נפשית תקינה שכן בכך לומד הילד שביכולתו להגן על פנימיותו, שאין הוא שקוף ושאיש אינו יכול לקרוא את מחשבותיו וריגשותיו. אם אין גם הגזמה מתוך היותו חשוף לנסיבות מחמירות ואין בכך דרך להתמודד עם העולם, הרי שבמינון הנכון הדבר חיוני, כמו מלח באוכל.

ילד קטן אמור לתפוס את העיקרון של "זה לא אני, זה הילד הרע שבתוכי" במינון הנכון על מנת להפריד בין מהותו החיובית לבין מעשים אותם הוא לומד להעריך ולשקול כלא נאותים.

 

ומה עם מסכות המבוגרים לא כל שכן המתבגרים?

המסכה הבסיסית מיועדת להסתרה.

להסתיר מהזולת מה מתרחש בתוכי, לעיתים להסתיר מעצמי את שמתרחש בתוכי. באופן עקרוני נוצרה המסכה בשל הפחד לחשוף שחטאנו, בגדנו, הפרנו אמון, היינו אנוכיים, חסרי חמלה וחסרי התחשבות.


יש שני סוגים של הסתרה או של מסכות:

יש הסתרה של שקר מודע והעמדת פנים מכוונת כלפי הזולת.

לחייך בנעימות במקום לתקוע סכינים. זה נעים יותר. תומך באינטרסים שלנו.

ויש הסתרה מסוג שני שהיא עמוקה יותר ומקורה בחוסר מודעות עצמית, הכחשה פנימית, הדחקה, או נתק מחלקים מסוימים של מחשבותינו רגשותינו או מעשינו במציאות. כך שאני בעצמי איני מכיר באופן מודע את סודותיי, למרות שהם פועלים בתוכי. זהו הפרדוקס אודות "הלא ידוע לי הידוע לי מספיק כדי להסתירו" מפני עצמי.

 

מטרת המסכה היא הגנה.

 

מסכה הינה סוד או מערכת סודות הטמונות עמוק בנבכי הנפש.

מקורן בכאב, פחד, בושה ואשמה, הם סוגרות אותנו באיים או חומות של בדידות, תלוי בעוצמתן ובכמותן. מסכה מיועדת להסתיר ולהגן עלינו מפני פגיעות יתר. פגיעות שאפגע מהזולת או מעצמי אם יתגלו סודותיי. האדם אז נשאר בודד עם כאביו ופחדיו עם תחושה שגם בן זוגי הקרוב ביותר לא יוכל להבין אותי, לא יעמוד "בתיק הזה שאפיל עליו" או לא יוכל להכיל אותי והדבר יוליך לביקורת והאשמות כלפיי, כלומר דחייה או נטישה ריגשית במידה זו או אחרת. זוגות החיים יחדיו שנים ארוכות במסגרת תיפקודית סבירה, כולל מיניות רציפה, מעידים שבקטעים מסוימים או בבסיס הם חשים את עצמם מאוד בודדים.

המסכה על רגשות, מחשבות ומעשים מסוימים יוצרת חציצה ופוגעת באינטימיות ובהזדהות ההדדית.

 

 

משאלתנו הגדולה ביותר היא להגיע הביתה בשלום.

הביתה אל תוך עצמנו, ושם למצוא את הרוגע, השלווה והשמחה הפנימית, שבלפגוש את עצמי אותו אני מקבלת ולחלוק אותו ללא כל סודות בנוכחות בן זוגי היודע אותי באמת, ערומה כפי שהינני.

זאת מהות האינטימיות.

המשאלה של כולנו היא להיות מסוגלים לשמוח, מבלי שנצטרך להתחפש כלל, בלי מסכות כלל.

אולי רק בפורים.

 

שיהיה לכולנו חג פורים שמח.

אילנה ארד לוין, פסיכולוגית קלינית מומחית לטיפול בכל תחומי הפסיכותרפיה והפסיכודיאגנוסטיקה. סיום M.A בהצטיינות במגמה לפסיכולוגיה קלינית אוניברסיטת תל-אביב (1976). סקסולוגית מומחית בכירה ויועצת נישואין, מנחה ומדריכת קבוצות. בעלת קליניקה פרטית- מאז 1989 ועד היום. טל` 03-6411774

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת