44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חופשי ומאושר

מאה שנה ליום האשה הבין לאומי - רלוונטי היום בדיוק כמו אז

אתמול ציינו את יום האשה הבין לאומי, ברדיו למשל היה יום משדרים מיוחד ליום האשה גם בגלי צהל וגם בקול ישראל. השנה יום האשה  היה ארוע חגיגי, משום שהשנה עברו מאה שנים מאז החלו לציין את יום האשה באירופה. אני שמח שיום האשה נהפך כל כך לגיטימי ומוכר, יום האשה רלוונטי וחשוב בימינו כמו שהיה לפני מאה שנה. יום האשה התחיל עוד לפני כן בארה"ב. בשמיני למרץ של שנת 1857 נשים הפגינו נגד תנאי העסקתן הקשים במפעל טקסטיל בניו יורק ופוזרו בכוח ע"י המשטרה. מאז ועד היום מציינים בתאריך זה את יום האשה הבין לאומי וגם כאן בישראל.

כמו שם הבלוג, כולנו רוצים ורוצות להיות מאושרים ומאושרות ולכן צריך להיות חופשיים וחופשיות להגשים את רצונותינו כפי שאנחנו מתכננים/ות. אבל אז כל מיני קבוצות מגלות שלא מתאפשר להן להגשים את רצונותיהן בחופשיות והן מתחילות להלחם על הזכות הבסיסית הזו לחופש. זה קרה לעבדים השחורים בארה"ב, זה קרה לארצות שהיו תחת כיבוש קולוניאליסטי וזה קרה לנשים. הנשים גילו שאין להן זכויות בסיסיות בעזרתן הן יכולות להיות חופשיות לבחור בעצמן את חייהן. הן לא יכלו להחזיק רכוש למשל, או להצביע בבחירות או ללמוד באוניברסיטה. כל זה לא היה מזמן כל כך, בסך הכל לפני מאה ומשהו שנים. כמו שניסיתי להראות בפוסט הרשעת משה קצב באונס - האם היא מקדמת את שוויון הנשים? מאז ועד היום אנחנו בתהליך של שינוי התפיסות הללו ונתינת שוויון וחופש לנשים כפי שהם קיימים עבור גברים. מעבר לזה, התהליך הזה אמור לשחרר לא רק נשים אלא גם גברים מתוך סטיגמות ותפיסות שכובלים אותם להתנהגויות מסויימות שנחשבות "גבריות" ואולי לא מתאימות להם, כמו המשפט הידוע "גברים אינם בוכים".

זוהי בדיוק המטרה של "פמניזם" - להביא לשוויון הזדמנויות בין גברים ונשים ולשחרור שני המינים כך שיוכלו לבחור מתוך עצמם ועצמן ולא מתוך סטיגמות חברתיות. מצחיק אותי לשמוע לפעמים נשים שאומרות שהן לא פמניסטיות. ללא הפמניזם הן לא היו מגיעות לאן שהגיעו ולא היו יכולות לפרסם את דעתן בתקשורת שהן לא פמניסטיות..

היו שני גלים פמניסטים גדולים, אחד בתחילת המאה ה-20 שהביא לנתינת זכות בחירה לנשים במדינות המערב והגל השני התחיל בסוף שנות השישים ונמשך עד לאמצע שנות השבעים. בגל זה נשים, בין השאר, נלחמו על זכותן לצאת ולעבוד וללמוד באוניברסיטאות כל מקצוע ממש כמו הגברים. הנה דוגמה, לפני מאה שנה נשים יכלו ללמוד באוניברסיטאות אוקספורד וקיימבריג' היוקרתיות, אך לא לקבל תואר. בשביל לקבל תואר הן היו צריכות לשוט לאוניברסיטה אחרת, אוניברסיטת דבלין באירלנד (מזכיר לי את המצב בימינו בו זוג שרוצה להתחתן חתונה אזרחית לא יכול לעשות זאת בארץ אלא צריך לצאת לקפריסין כדי לעשות זאת). אוניברסיטת פרינסטון בארה"ב לא קיבלה כלל נשים עד לגל הפמניזם השני בשנת 1969. ונשים שכבר למדו, לא חשבו שהן יכולות להמשיך ולעבוד במקצוע אלא במרבית המקרים אחרי הלימודים ניסו למצוא בעל והפכו לעקרות בית.

גם בימינו לא הושג עדיין השוויון המיוחל. נתחיל מציטוט משעשע ששמעתי שעזר ויצמן אמר בתור שר המדע בתחילת שנות התשעים. הוא טען שהמדע במדינות ערב מתפתח הרבה יותר מהר מאשר בישראל וזאת משום ששם אין מורות למדעים. חשוב לציין שלא מדובר דווקא באנשים רעים שלא רוצים לתת שוויון הזדמנויות לנשים. הבעיה היא יותר תפיסות חברתיות ישנות ולא שוויוניות שהשתרשו ונשארו עד לימינו או שקיבלו תחפושת יותר מודרנית. לכן ניתן למצוא לא רק גברים אלא גם נשים שחושבות באותם מונחים לא שוויוניים אשר מקובלים בחברה. למשל התפיסה שנשים פחות טובות במקצועות מדעיים או שמדע מדוייק ומחשבים הם מקצועות יותר גבריים. אם נבדוק באוניברסיטאות נגלה שאכן רוב הסטודנטים בפקולטות למדעים מדוייקים הם גברים ורוב הסטודנטים בפקולטות למדעי החברה הן נשים.

אך האם זה כך משום שהסטיגמה נכונה או משום שהסטיגמה החברתית הזו כל כך מושרשת בנו עד שאנחנו בוחרים מה ללמוד לא רק לפי מה שאנחנו אוהבים אלא גם לפי הסטיגמה החברתית הזו? כדי לענות צריך לבדוק מה המצב לפני האוניברסיטה. ממחקרים שנעשו בעולם המערבי ובישראל רואים שבבית הספר היסודי והחטיבה אין הבדל בין ציוני הבנים והבנות במקצועות המדעיים ובמתמטיקה ובבתי ספר בהם מפרידים בנות ובנים הציונים של הבנות אף יותר גבוהים משל הבנים. אך בתיכון (של בתי ספר מעורבים) רואים שלמרות הציונים הטובים של הבנות, רוב מי שבוחר בחמש יחידות מתמטיקה הם הבנים ולא הבנות. זאת אומרת שיש כאן משהו חברתי ולא הבדל מהותי בין בנים לבנות, הרי הציונים של הבנות טובים בתיכון ממש כמו של הבנים. אז מה קורה כאן? מצאו וראו כל מיני סיבות חברתיות למצב הזה. למשל שמורים ומורות נוטים לתת יותר לבנים לענות בכיתה בנושאים מדעיים ובמתמטיקה מאשר לבנות, ונוטים לשבח יותר בנים מאשר בנות על עבודה טובה בנושאים אלו. שמעתי על מקרה בו באסיפת מורים בתיכון המורה הסבירה להורים על היחידות במתמטיקה ואמרה בטבעיות גמורה משהו בסגנון 'בנים שרואים שארבע יחידות במתימטיקה קל להם והם מוציאים ציונים טובים יכולים לעלות לחמש יחידות'. רק כאשר אחת האמהות שאלה מה עם בנות, המורה תקנה את עצמה. דוגמה זו מראה את הכוח שיש למוסכמות חברתיות ואיך מאד קל לפול איתם בפח.

חגיגה - שרית חדד

בחורה מבית טוב צריכה להיות יפה,
ולשתוק הרבה.
בחורה מבית טוב צריכה להיות תמימה,
ולשתוק הרבה.

אם תגלי לו מה בליבך,
אם תשאלי אותו למה ואיך,
אולי יקום הוא וילך
אל תדברי על טבעת.

יש חגיגה
אומרים בעיר מסיבה,
אומרים ההיא התחתנה,
חגגנו עד אור הבוקר,
יש לך סיבה,
ההוא הולך וזה בא,
גם לך תיהיה חתונה,
אומרים שבעל זה אושר.

רק האחד יקשיב לך,
הוא המיועד,
רק האחד יבין אותך,
הוא שלך לעד,
הוא יקח אותך ותיסעו מכאן ,
אל העיר הגדולה,
אל החופה,
אל הגאולה.

בחורה מבית טובה צריכה לדעת לבשל,
ולשתוק הרבה,
בחורה מבית טוב ילדים צריכה לגדל,
ולשתוק הרבה,

אם תגלי לו מה בליבך,
אם תשאלי אותו למה ואיך,
אולי יקום הוא וילך
אל תדברי על טבעת.


יש חגיגה
אומרים בעיר מסיבה,
אומרים ההיא התחתנה,
חגגנו עד אור הבוקר,
יש לך סיבה,
ההוא הולך וזה בא,
גם לך תיהיה חתונה,
אומרים שבעל זה אושר.

רק האחד יקשיב לך,
הוא המיועד,
רק האחד יבין אותך,
הוא שלך לעד,
הוא יקח אותך ותיסעו מכאן ,
אל העיר הגדולה,
אל החופה,
אל הגאולה

לא חסרות דוגמאות מדוע גם בימינו צריך להמשיך ולהלחם למען שוויון זכויות לנשים. לדוגמה 'תקרת הזכוכית' - ביטוי שבא לתאר מעין מחסום שקוף שמונע מנשים להתקדם במקומות העבודה. למשל מחקרים מראים שאם נשווה משכורת של גבר ושל אשה באותם תפקידים בדיוק ועם אותה כמות עבודה נגלה שהגבר מרוויח משמעותית יותר מהאשה. או למשל העובדה שלמרות שיותר מחמישים אחוז מהתלמידים באוניברסיטה לתואר ראשון, שני ושלישי הן נשים, מספר הנשים בסגל הבכיר של האוניברסיטאות הוא זעום (53% מכלל מקבלי תואר ד"ר באוניברסיטה העברית ב- 2001 היו נשים אך פחות מ- 10% נשים מכהנות כפרופסוריות מן המניין).

אבל לא צריך ללכת רחוק. ראיתם את המילים של שיר המחאה של שרית חדד "חגיגה"? "בחורה מבית טוב צריכה להיות יפה, ולשתוק הרבה". הנה לכם סטיגמה חברתית שנשאר לנפץ. שמעתי מכל מיני בנות שהסטיגמה הזו באמת היתה רלוונטית עבורן והן היו צריכות להלחם כדי לא להכנע לה. זו הסטיגמה שאומרת למשל שכאישה את צריכה להיות פחות אסרטיבית, אחרת איך תמצאי בעל? הוא יפחד שאת יותר חכמה ממנו. מוכר לחלק ממכן? לכל אחת בנפרד שעוברת שטיפת מוח כזו זה יכול להראות כבעיה אישית שקשורה רק אליה ולמשפחה שלה, אך כמו שראינו בעצם מדובר במשהו הרבה יותר גדול ומשותף לנשים רבות, מדובר במוסכמות חברתיות שצריך עדיין להאבק עליהן ולהעביר אותן מהעולם כדי להגיע לחופש ושוויון הזדמנויות אמיתיים גם לנשים וגם לגברים. אז אם עברתן חוויות כאלה, אתן יכולות להתנחם בכך שאתן לא לבד. אפשר להתאגד, להכיר עוד נשים שחוו דברים דומים ולהכיר נשים שהצליחו להתנגד ולצאת הלאה מהשטויות הדכאניות הללו. הרבה יותר קל להתמודד כשיש איתך עוד חברות שנמצאות במצבך. החשיבות של יום האשה היא בדיוק לתת כוח לנשים שצריכות כוח להתמודד עם האתגרים שהן עומדות מולן ולנסות לפרוץ לחופשי.

מילה אחרונה לגבי הקליפ והשיר "חגיגה". למרות המחאה החתרנית שבו, יש בו בעיה מסויימת. במקום שהתשובה תהיה שבך יש את הכוח, ואת לא צריכה אמא, חברה או בעל שיכריחו אותך רק להיות יפה, לגדל ילדים ולשתוק, התשובה היא תחכי לאדם הנכון, לאהבת האמת שלך והוא כבר יסדר הכל ויקח אותך לחופה ולגאולה. זו תשובה מאד לא טובה. איך תדעי שהוא באמת שונה? איך תדעי שאת לא בורחת מכלא אחד לכלא אחר? אולי בעזרת הנישואים הבעל יכריח אותך שוב לבשל, לעשות ילדים ולשתוק? והכי חשוב, למה לחכות שמישהו אחר יעשה לך את העבודה? התשובה האמיתית נמצאת בך, רק לך יש את הכוח לשנות את החיים שלך ולצאת לחופשי. רק לך יש את האחריות המלאה על חייך ואת צריכה להיות זו שמחליטה לעשות מעשה ולשנות את עתידך ולבחור באופן חופשי את הבחירות שלך כפי שאת רוצה וללא שיקולים זרים!

יום אשה שמח לכולן!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל freenl אלא אם צויין אחרת