00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיול בעיר

העברת המידע לבלוג חדש
הרשאה לשימוש במידע
המידע והתמונות שבאתר מיועדים לשימושם של כל אוהבי ידיעת ארץ ישראל ותולדותיה

המידע והתמונות שבאתר נועדו להנאתם של אוהבי ידיעת ארץ ישראל ותולדותיה. קוראים המעוניינים בכך רשאים לשכפל את המידע ולעשות בו שימוש (לא מסחרי) כאוות נפשם.

 

כל שאני מבקש בתמורה הוא להוסיף, בצמוד לתמונה או למאמר, הפניה אל הרשומה בבלוג ממנה נלקחו הדברים, וזאת על מנת להפיץ ברבים את הידיעה על דבר קיומו.

גן סיפור – איתמר פוגש ארנבת

בדרום העיר חולון, באיזור חורשת היובל, נמצא גן סיפור – איתמר פוגש ארנבת.

 

 

 

 

הגן מורכב מארבעה משטחים המסודרים לאורך שביל מפותל. בדרך אל המשטח הראשון מוצב שלט עם שם הגן.

 

 

 

 

איתמר פוגש ארנבת. כתב: דויד גרוסמן. עיצוב ופיסול: אורית מזוריק.

 

 

 

 

בקבוצה הראשונה פוגש המבקר מספר חיות מסוכנות למראה.  

 

 

 

 

חיות דמיוניות, אבל מאוד מפחידות.

 

 

 

 

השביל מוליך את המבקר לעבר המשטח השני.   

 

 

 

 

וגם כאן יש מפלצת נוראית ומפחידה.

 

 

 

 

על הרצפה לצד המפלצת מותקן שלט עם תחילת הסיפור.

 

 

 

 

איתמר אוהב חיות. איתמר אוהב את כל החיות שיש. איתמר אוהב אפילו חיות שאין, כמו חד קרן, או כמו דינוזאור.  ...איתמר אף פעם לא פחד מאריות, ולא מנמרים עם שיניים חדות, ולא מדרקונים איומים. רק מארנבים הוא מפחד תמיד. דווקא ארנבים. כאלה קטנים. כל כך מוזר: מעל למיטה של איתמר תלויה תמונה עם אריות – והוא אוהב להסתכל בהם כל לילה בלי שום פחד. אם למשל הוא יפגוש נמר ליד המכולת של עבודי – הוא לא יברח. ואם – ואם – ואם פעם במקרה ידפוק אצלו בדלת דרקון איום, איתמר בלי פחד יגיד לו ככה: "ג`ימלה – ג`ים!" והדרקון מיד יברח. כזה גיבור הוא.

 

 

 

 

זה הזמן להמשיך אל המשטח הבא, שם נוכל לפגוש את הארנב המפחיד.

 

 

 

 

כפי שהוא מצטייר בדמיונו של איתמר.

 

 

 

 

מפלצת נוראה, עם שיניים חדות. השלט ליד ה"ארנב" ממשיך ומספר.

 

 

 

 

...רק עם ארנבים יש לו בעיה קטנה... ...וכשהוא מטייל עם אמא ואבא לגן החיות, והם מגיעים לכלוב של הארנבים – הוא שם את הידיים על העיניים כדי לא לראות ולא לפחד. איתמר חושב ככה: ארנב זאת חיה מסוכנת מאוד. איתמר חושב גם מחשבה כזאת: ארנב זו חיה גדולה כמו פיל, וכולה מלאה שיניים. אפילו בזנב. איתמר בטוח שארנבים טורפים ילדים. ואי אפשר להסביר לו שהוא טועה. הוא בכלל לא מוכן לשמוע. 

 

 

 

 

נברח מפני הארנב הנורא, ונמשיך עם השביל אל המשטח האחרון.  

 

 

 

 

שם נמצא בעל חיים לא מוכר, ולצידו שלט.

 

 

 

 

...אבל יום אחד קרה דבר מעניין: איתמר יצא לטיול עם אבא ואמא שלו. הם טיילו ביער קטן. ... פתאום רץ מישהו קטן-קטן וחמוד-חמוד ונתקל באיתמר, ושניהם נבהלו וצעקו יחד"אמא`לה!". המישהו הקטן-קטן- והחמוד-חמוד הביט באיתמר. למישהו היתה פרווה חומה וזנב קצר מאוד, ואזניים ארוכות, ושפמפם קטן. השפמפם רעד קצת מרב פחד. "מי אתה?" שאל המישהו. "אני איתמר" אמר איתמר. ..."אני עצמי ילד!" צחק איתמר. ...המישהו צרח צריחה קטנה... "אבל אתה לא נראה לי רע" אמר. "נוכל להיות חברים" אמר איתמר, "אבל לא אמרת לי מי אתה". "אה" אמר המישהו, "אני ארנב". "ארנב?!!" ..."אבל אתה לא נראה לי רע" אמר איתמר. ..."בוא" אמר לו איתמר, "נשחק באצטרובלים".

 

 

 

 

אז ככה נראה ארנב באמת. קטן-קטן וחמוד-חמוד.

 

 

 

 

להתראות ארנב. 

 

 

 

 

 

התמונות צולמו ביום 13 באוגוסט 2010.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

הצעה לקריאה נוספת
הנצפות ביותר
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משה רימר אלא אם צויין אחרת