11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המילים של עינת

זכרו שיש לומר שמרו

כאשר אנחנו מצווים:

  • - אתם/אתן שמרו! את שמרי!
  • - אתם/אתן בדקו! את בדקי!
  • - אתם/אתן שלחו! את שלחי!
  • - אתם/אתן קראו! את קראי!

וכן הלאה, יש להגות את ע' הפועל בחיריק, אך לא להוסיף אחריה יו"ד (לפני השווא).

רבים טועים, וכך אנחנו מוצאים בגוגל:

  • - דירשו פיצוי מהקבלן! (במקום "דרשו");
  • - חיזרו הביתה! (במקום "חזרו");
  • - זיכרו את לוי אשכול! (במקום "זכרו") ועוד.
  • - שילחי לי מייל.

היום בדקתי את ממדי התופעה. חיפשתי בגוגל כמה תוצאות יש ל"שימרו".

"האם התכוונת ל"שמרו?" שאל אותי גוגל בזלזול האופייני לו.

"כן", השבתי לו, "אבל אני רוצה לראות את השימוש ב'שימרו' כציווי, במקום 'שמרו'".

גוגל מציית ומציג את כל 76,100 התוצאות:

  • - שימרו על המחוקק ועל הממשלה למען עתידכם;
  • - שימרו על הברז סגור;
  • - שימרו על חיי ילדינו בכבישים;
  • - שימרו על השקט.

וגם:

  • - שימרי על השקט;
  • - שימרי על המנגינה;
  • - שימרי נפשך.

 

גוגל מתחיל להתלהב.

"בידקי עכשיו את הציווי של 'תבדקו'", הוא מציע.

"האם התכוונת ל'בדקי'?" אני שואלת אותו בדרמטיות האופיינית לי.

"כמובן", הוא ממהר להציל את כבודו, "סתם בדקתי אותך".

הקשתי בחיפוש "בידקו".

"האם התכוונת ל'בדקו'"? שואל גוגל אוטומטית ומציג מיד את 52,400 התוצאות:

  • - בידקו לחץ דם באייפון;
  • - Ynet: זקוקים למשכנתא? בידקו היטב מה ערך הדירה;
  • - המוסד לביטוח לאומי: מלאו לכם 70 שנים? בידקו אם מגיעה לכם תוספת;
  • - ידועים בציבור, בידקו את זכויות הפנסיה של בן הזוג;
  • - בידקו שריטות לפני השכרת רכב.

גוגל באקסטזה.

"עכשיו בדקי כמה יש 'שילחו'", ובאותה נשימה, עוד לפני שהקשתי הוא שואל: "האם התכוונת ל"שלחו?" ומציג את 243,000 התוצאות:

  • - שילחו אלינו לינקים לסרטוני וידיאו שלכם;
  • - שילחו SMS בזמן השידור החי;
  • - יש לכם שאלה עבור המקצוענים שלנו? שילחו לנו!;
  • - Flix Video: שילחו תרומה למספר...;
  • - Facebook: שילחו מכתבים למערכת.

"ראית איך פייסבוק מפשל?" צוהל גוגל מול תבוסתו של אויבו המושבע, כאילו הוא עצמו חף משגיאות גסות בעברית.

ייתכן שבחלק מהמקרים הוספת היו"ד מכוונת. מאחר שאין ניקוד של החיריק (שִמרו), הקוראים יכולים להבין זאת כ-שָמרו.

כדי למנוע טעויות בקריאה, רבים גם כותבים הוא "יידע" בשתי יו"ד (שמשמעותו will inform ויש להגותו יְיַדע), כשהכוונה היא ל"יֵדע" בעתיד (will know), וזאת כדי שהקוראים לא יחשבו שהכוונה היא ל"יָדע" בעבר (knew):

  • - "עמותות ידורגו כדי שהציבור יידע למי לתרום" (הארץ)
  • - "מה יידע הדור הבא?" (ynet)

או משתמשים ב"ייצא" בשתי יו"ד (שמשמעותו will exportויש להגותו יְיַצא), כשהכוונה היא ל"יֵצא" בעתיד ( will go out), כדי שהקוראים לא יחשבו שהכוונה היא ל"יָצא" בעבר (went out):

  • - "גירוש ילדי הזרים ייצא לדרך בשבועיים הקרובים" (הארץ)
  • - "שר החוץ ייצא לביקור באיטליה" (ynet)

 

לכן, קִראו היטב את המאמר, לִמדו אותו, חִזרו עליו, זִכרו אותו, בִּדקו את עצמכם, ואם אתם נתקלים בטעויות דומות כִּתבו לי על כך ושִׁלחו אליי לאימייל.

ותשמרו על עצמכם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המילים של עינת אלא אם צויין אחרת