00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תופרת חלומות

יצירה בריאה

שתי סיכות ראש סרוגות והחוט היפה הזה עזרולי לארוז מתנה למישהי שאני אוהבת מאוד

 

הכינוי שלה הוא פיצ'ולה אבל אני קוראת לה בשמה הפרטי, כי היא היתה חברתי הטובה לפני 17 שנים.

היינו יחדיו בדירת מורות חיילות בק"ש, מסלולים נפרדים אבל אחה"צ משותפים עם טיולים רגליים לנחל הזהב, לגבעת שחומית והרבה הרבה הרבה שיחות נפש ושטויות משותפות.

אני השתחררתי ראשונה, והמשכנו להפגש עד שהיא עברה לאזור אחר של הארץ, ואחרי כמה שנים הקשר, כדרכם של קשרים בשלט רחוק, נעשה דק דק עד שנעלם.

מדי פעם חיפשתי אותה. אבל לא ביעילות, כי לא מצאתי. ואח"כ קרו עוד מיליון ואחד דברים והקשר הזה נשאר בלב שלי, זכרון טוב.

ואז, לפני מספר חודשים, דרך חברה משותפת מהסקראפיה הישראלית, היא הציעה לי חברות בפייסבוק.

אישרתי, כי כל מי שהציעה לי חברות בשם שלה קיבלה אישור ללא היסוס כבר קודם.

אז נכנסתי לתמונות והסתכלתי טוב וטוב ובין השנים שחלפו ראיתי את החיוך שלה. זו היא! צעקתי.

הילדים הגיעו לשאול מה.

וכמו שאומרים, אין צירופי מקרים.

אז אתמול עשיתי את הנהיגה הכי ארוכה שנהגתי לבד בשנים האחרונות - נהגתי לעיר שלה, ליומולדת שלה, מרחק של שעתיים ורבע על הג'יפיאס מכפר תבור.

הגעתי מוקדם והיתה לי הזדמנות להתרגש מאוד מהפגישה.

כשעה אח"כ היתה שם פ'יצ'ולדת נהדרת ומרגשת, שכללה גם יצירת קישוטים למעטפות בסקראפ שאריות כייפי ביותר.

סבב מתנות שכלל ניחוש של מי המתנה וסיפור או שיר או קטע קריאה מאת יוצרת המתנה עם איחולים אישיים לכלת החגיגה.

והמון אוכל כייפי ועיצוב שולחן יפהפה ונשים מדהימות והורים מדהימים של פיצ'ולה (תודה על ההזמנה, כמו שתקראו בהמשך, הגעתי בשלום)

הקינוח המעולה הרים אותי לגמרי ויכלתי לנהוג חזרה.

אני מה זה גאה בעצמי שנהגתי. הלוך וחזור. הלוך בשבע בערב, חזור יצאתי ב0:55 והגעתי ב 02:51 ווזה למרות שהכביש היה ריק ולמרות שבין מחלף איל לניצני עוז כביש 6 היה חסום לתנועה ונסעתי בכביש 444. החלק הזה של הנסיעה העיר אותי והוסיף דפיקות לב רבות של "אולי טעיתי אבל כל השלטים פה בערבית מזל שכולם ישנים עכשיו אני מתה לפיפי לא אני לא אעצור פה אני אחכה לתחנת התרעננות בכביש שש יותר בטוח שם". המחשבות רצו זו על גבי זו והעירו אותי, או שאולי היתה זו השלפוחית המלאה...

הגעתי. עשיתי את זה! יוהו!!!!

היה נפלא נפלא!

והנה כמה מילים על מה שהכנתי לפיצ'ולה לפיצ'ולדת.

אני מאמינה שהיצירה בוראת ועושה אותנו בריאות

אני מאמינה שהיצירה בריאה, ושבריאה היא יצירה. בריאות העולם היא יצירת העולם. יצירה - בריאה זה משחק מילים שהגיתי כשחשבתי על פיצ'ולה (אני כותבת את הניק שלך אבל אני חושבת את שמך) ועל היצירות שלה. הנה משהו שתוכלי לתלות על הקיר ולהזכר במה שעושה לך טוב - יצירה=בריאה, יצירה+בריאה=שמחה

פיצ'ולה היא האמא של נוצ'י בייבי

עוגות עשויות ממתנות - בובות חמודות, חיתולים, בגדים ראשונים, וכל מיני. היוא עושה גם חבילות שי לכל מיני נושאים, לא רק לתינוקות. בהשראת העסק שלה הכנתי את האיור הבא, עם מסגרת מעונתקת מבית היוצר של קארו אמנויות (= אבא שלי).

ציפור קטנה לחשה לי שביריד קאנטרי קוטג' שיהיה אצל נתנאלה, גם נוצ'י בייבי תציג ותמכור את העוגות המדהימות שלה.

ואחרי כל ההקדמה הארוכה-

ציירתי איור במיוחד בשבילך:

מוטיב הכבשה הוא לזכר הימים ההם, לפני 17 שנים. אז הייתי מאיירת בעיקר בכבשים. המון המון כבשים. התפוח למעלה מייצג את הבריאות וכל הגוונים נבחרו ע"פ המארזים של נוצ'י בייבי האהובים עלי ביותר.

גם הכרטיס מאויר -
 וכאן זו הזדמנות להודות שוב לחברתי מיקי מקובר שבזכותה הוצאתי את האיורים שלי לאור!

כאן ציירתי את סמל החגיגות. קאפקייק בהשראת קאפקייק שציירה ליה בתי. צבעתי בצבעי מים בטוש. כמו אלו.  Letraset AquaMarkers

הנה מבצעים עליהם באתר היצרן

 

מאחורי הסיפור ציירתי וצבעתי את אדון ינשוף (וכמו בצבעי מים, האדום של הלב נספג קצת הצידה. )

וזה הסיפור:

ללכת בעקבות החלום, סיפור עם יהודי שסבתי נהגה לספר לי.

 

 

יום אחד, חלם איש שבעיר ווינה, מתחת לגשר מסוים, נמצא אוצר.

 

 

האיש נסע לווינה והגיע לאותו גשר שעליו חלם.

עודו מהרהר כיצד יתחיל במלאכת החיפוש,

שהרי בשעות היום הגשר עמוס בעוברים ושבים, עבר לידו חייל.

שאל החייל את האיש: מה מעשייך תחת הגשר? ומדוע אתה כה מהורהר?

 

 

החלטי האיש לגלות לחייל את סודו ולחלוק עמו את האוצר, בכדי שיעזור לו.

 

 

"איך אתה יכול להתייחס ברצינות שכזו לחלומותיך? " השיב לו החייל.

"ראה, גם אני חלמתי שבעיירה זו וזו, בחנות זו וזו, קיים אוצר.

האם בשל כך אסע לאותה העיר ואחפש את האוצר?"

 

 

כאשר נקב החייל בשם העיר והחנות, הבין האיש שמדובר בעירו שלו,

ואפילו בחנות שבבעלותו. הוא מיהר לחזור לעירו ולחנותו, שם מצא את האוצר.

 

 

"עכשיו אני יודע" אמר האיש לעצמו,

" שהאוצר אכן נמצא אצלי.

אבל כדי להבין זאת היה עלי לנסוע לווינה"...

יונית יקירה!

שוב מזל טוב

נסיעה טובה

ובהצלחה ביריד!

 

עינבל

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

13 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עינבלית אלא אם צויין אחרת