00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדע אחר

הידעת: המדע יכול להרוג אותך!


"שלום דוקטור," בירכה אותי החולה הראשונה של היום, צעירה חביבה בשנות העשרים לחייה.

"רגע אחד," ביקשתי. אני לא דוקטור, אבל האם אני באמת חייב להגיד לה את זה?

הצצתי במסך המחשב שעל השולחן ב- Ynet-מדע, במאמר של יואב בן-דב. הרופא מחויב לריפוי, והוא חייב להעדיף מצב שבו החולה יתרפא מהסיבות ה- 'לא נכונות', על מצב שבו הוא ימות מהסיבות ה- 'נכונות'.

נרגעתי. העיקר שהיא תתרפא.

"שלום עליך ביום מואר זה," עניתי, כשאני בוחר להתעלם באלגנטיות מהעובדה שמעולם לא למדתי רפואה, או בכלל באקדמיה. העיקר שתחשוב שאני יודע מה אני עושה. פלסבו עושה טוב לחולים, לא ככה?

"בואי, שבי. איך אפשר לעזור לך?"

היא התיישבה בהכרת-תודה בכסא שמול שולחן הטיפולים. "זה קצת מביך," פתחה, "יש לי כאבים במקום אינטימי כזה..."

"אל תגידי מלה אחת נוספת," עצרתי אותה. "אני רוצה לספר לך שאצלי בקליניקה, בניגוד לרפואה המודרנית, אנחנו לא מתייחסים לכל איבר בפני עצמו. האדם הוא שלם, ולא סתם סכום חלקיו. זה אומר שגם אם יש לך כאבים במקום מסוים, אנחנו לא צריכים להתייחס דווקא אליו. וכמובן שאין שום צורך לבדוק את המקום האינטימי."

היא הנהנה בהכרת תודה. "תודה, דוקטור. באמת קצת חששתי שאצטרך להתפשט. העניין הוא שיש לי כאבים בשד השמאלי כבר כמה שבועות. וכשאני ממששת אותו – " היא הסמיקה קלות, "כמו שהמליצו בקופת חולים, אתה יודע, בברוצ'ורים, אני מרגישה שיש שם בליטה בחלק התחתון. זה לא מסוכן, נכון?"

נורות אזהרה התחילו להבהב אצלי בראש. השתדלתי שלא תראה את המבט המודאג בעיני. בקורס לרפואה אלטרנטיבית למדנו בדיוק על המקרים האלו מהברוצ'ורים שהמדריך הצליח להגניב מהמרפאה במכבי. תסמינים קלאסיים ל-

רגע, על מה אני מדבר? מדע? בחינה של תסמינים בודדים בפני עצמם? העפתי מבט נוסף במאמר. אנו חייבים להתייחס לאדם השלם, ולא למרכיביו. הרפואה המודרנית מפרקת את גוף האדם לחלקיו... מנגד, שיטות הרפואה המשלימה מדגישות את ההיבט ההוליסטי של האדם החולה ומתייחסות אליו מלכתחילה כאל יצור אנושי שלם, ולא כאל אוסף של מערכות נבדלות.

נרגעתי. איזה מאמר נפלא!

"איך קוראים לך?" שאלתי, כשאני משתדל להעביר אליה את החום שבקולי.

"מוריה," ענתה.

"ואת מרגישה טוב באופן כללי, מוריה? שמחה מהחיים? נינוחה?" קיוויתי, אוי כמה שקיוויתי, שהיא תענה בחיוב על השאלות.

היא חשבה לרגע, ואז הנהנה בראשה, כשקצות שפתיה מתעקלים קלות כלפי מעלה, "כן, אני עומדת להתחתן בעוד כמה חודשים, וכולנו מאושרים במשפחה."

גם אני חייכתי, בהקלה. "אז אל תדאגי, הכל בסדר. זה בטח סתם חצ'קון שגדל קצת."

"אתה בטוח, דוקטור?" היא שאלה בהפתעה. "אבל קראתי ש- "

"כן, כן, אני יודע," הרשיתי לעצמי לעטות ארשת של חשיבות-עצמית. "את בוודאי קראת שהרפואה המדעית, המודרנית, מאמינה שמדובר בסימפטומים התחלתיים של – "

היא הנהנה בחוורון-פנים. החלטתי שאין צורך להפחיד את האומללה. למה להגיד את השם המפורש?

"זה ממש לא ככה," הבטחתי לה, "את חייבת להבין ש- 'למרות ההצלחות הברורות של המדע, ועל אף שהוא ממלא תפקיד חשוב בתמונת העולם שלנו, אסור להיות שבויים בהנחה שרק מה שמדעי יכול להיות מועיל. כשמדובר בישות כל-כך מורכבת כמו האדם, ובתנאי החיים הסבוכים שבהם אנו מתקיימים ופועלים, שיטות פעולה וחשיבה הנמצאות מחוץ למסגרת המדע יכולות להיות במקרים רבים בעלות ערך רב'. זה ממאמר של פילוסוף של המדע, דרך אגב. וגם הוא דוקטור, לפחות כמוני! את יכולה לסמוך עליו."

"אז לא צריך להסתמך על המדע בכל דבר?" שאלה מוריה.

"לחלוטין לא," הנחתתי את ידי בנחרצות על השולחן. "אסור לנו להסתמך על המציאות האמפירית, על ניסיון העבר, על מדידות ובדיקות שנערכו במעבדות מסביב לעולם. כל אדם הוא אינדיבידואל, ורק בגלל שיש לך בליטה בשד, זה לא אומר שאת דומה למיליוני אנשים אחרים עם בליטות בשד, שהתפתחו ל... טוב, את יודעת."

"אז איך נבדיל?" שאלה.

"כל רופא אחר היה ממליץ לך על ממוגרפיה," אמרתי בסמכותיות, "אבל גם זאת שיטה מדעית, וכבר ביססנו שהמדע מחוץ לתחום כאן. ידעת שרופאים שמשתמשים בשיטה המדעית רשאים לקבוע מוות? המדע יכול להרוג אותך!

"לא, אנחנו חייבים להשתמש כאן בשיטות חקירה אחרות. אני יכול רק להמליץ על הדרך שבה אני עובד, שמעולם לא הרגה אף חולה. לא כמו המדע."

שלחתי את ידי אל מתחת לשולחן, אל כלי הבדיקה הנאמנים ביותר שלי, ופרשתי אותם בתנועה חלקה לאורך השולחן.

"תכירי בבקשה," הצגתי בפניה, "אלו קלפי הטארוט."


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

 

למי שעדיין לא הבין, מדובר בתגובה למאמר של ד"ר יואב בן-דב, פילוסוף של המדע עם דוקטורט אמיתי לגמרי מאוניברסיטת פריז-צפון וקורא בקלפי הטארוט. כמובן שכל קשר בין הסאטירה הנ"ל לבין המציאות דמיוני לחלוטין, ומתאר רק את מצבי הקיצון שיכולים להיגרם כתוצאה מהמלצותיו של הד"ר, ומתרחשים מדי יום גם מבלי המלצותיו. תודה לאל, יכולת הבורות-מרצון וההתעלמות של בני-אדם חזקה מכל מחשבה מדעית רציונאלית.

ואשלח לחמי על פני המים: אם אתם מעוניינים להפוך את התסריט לסרטון יוטיוב, יש לכם את ברכת הדרך ממני. בכל מקרה אשמח אם תיידעו אותי כדי שאוכל לסייע ולקחת חלק בהפקה. אולי נצליח להעמיד משהו דומה לזה - 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

137 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רועי צזנה אלא אם צויין אחרת