44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חופשי ומאושר

גנון גלובלי קטן - מחשבות על `הרשת החברתית`

לפעמים נדמה לי שהעולם מנוהל ע"י חבורת ילדים שקיבלו לידיהם יותר מדי כוח. ולפעמים אני משוכנע שאין הבדל בין להיות ילד ללהיות מבוגר. רוב המבוגרים לא מתאמצים להתפתח ולכן נשארים עם אותה התנהגות ילדותית שאיפיינה אותם בתור ילדים. רק שכמבוגרים להחלטות שלהם פתאום יש משקל וחשיבות. העולם מנוהל ע"י ילדים. ואם זה המצב, כנראה שצריך למנות מורה שירגיע את הילדים המשתוללים.

אתם יכולים לחשוב על קדאפי כדוגמה למבוגר ילדותי שקיבל יותר מדי כוח לידיים שלו ועכשיו מתעקש להמשיך ולשחק ולא מוכן ללכת לישון כשדורשים ממנו להחזיר את הצעצועים למגירה ולהיכנס למיטה. זו דוגמה טובה, אבל אני יותר חשבתי על הסרט 'הרשת החברתית' כדוגמה. הרגע ראיתי את הסרט ויצאתי בתחושת זעזוע קשה.

מצטייר שם עולם כל כך עגום וילדותי. ומה שעצוב שלא מדובר במדינת עולם שלישי דיקטטורית אלא בשיא התרבות המערבית הנאורה והמתוחכמת. זה מה שהאנושות הצליחה להשיג? מבוגרים ילדותיים שנמצאים כל הזמן במאבקי כוחות אחד עם השני.  אנשים שחסר להם כל כך הרבה בטחון בעצמם עד שהם מנסים לצבור עוד ועוד סמלי סטטוס כדי שירגישו טוב עם עצמם. מנסים להתקבל למכללות הכי טובות ואח"כ לאחוות הכי טובות במכללה, העיקר שהסביבה תעריך אותם ואז הם יעריכו את עצמם, עד לרגע בו הם יפגשו מישהו עם סמל סטטוס שנחשב ליותר מכובד משלהם. אז הם יצטרכו לצאת נגדו במאבק כוחות ולנסות להשיג סמל סטטוס עוד יותר נחשב. וחוזר חלילה עד בלי סוף. איזה התנהגות ילדותית! כולנו מכירים את ההתנהגות הזו, האנשים שקונים את שיא האופנה או את הטלויזיה הכי דקה שיש או את הסלולארי הכי חדיש והכי יקר. כל אלו הם סמלי סטטוס כאלה. כולנו לוקים בזה במידה זו או אחרת, השאלה היא האם אנחנו מודעים לזה והאם התנהגות כזו באמת משרתת אותנו לטובה.

 אף פעם לא נוכל להרגיש טוב עם עצמנו כשאנו נסמכים רק על הסביבה שתגיד לנו מה אנחנו שווים. המצב יותר גרוע, כי אנשים אפילו לא יודעים מדוע הם מתנהגים כך. אין מודעות שכל מה שאנו רוצים זה משמעות ולהרגיש טוב עם עצמנו. אין מודעות שהכל נובע מתוך זה שכולנו חסרי בטחון בעצמנו, כולנו מחפשים דרכים להרגיש קצת בטחון, כולנו רוצים להרגיש משמעותיים. המשוואה פשוטה, אנחנו רוצים להרגיש משמעותיים אך לא יודעים איך, לכן אנחנו פונים לחברה מסביבנו שתאשר לנו שאנחנו שווים משהו, לחברה יש מדדים משלה מי שווה יותר ומי פחות, מדדים חיצוניים שיצרנו לעצמנו כמו מעמדות או כמות נכסים וסמלי סטטוס שמראים שאכן יש לנו הרבה נכסים. לכן אנחנו מתחילים לצבור סמלי סטטוס כדי לעמוד בקריטריונים של הסביבה ולקבל את אישורה שיש לנו משמעות. ברור שכשלא יודעים שאלו הדברים שמניעים אותך בלב העניין, גם לא יודעים מהו לב העניין של סמלי סטטוס ומאבקי כוחות. לא יודעים מדוע כל כך חשוב לנו לרדוף אחרי סמלי סטטוס, לא יודעים בכלל מה זה סמלי סטטוס.

ולזה אני קורא ילדותיות. לא לדעת למה אתה מתנהג כמו שאתה מתנהג. לא לנסות להבין למה את עושה מה שאת עושה. לא לנסות להתפתח. התוצאה היא שאנחנו ממשיכים להתנהג בלי מודעות למעשנו וממשיכים להתנהג כפי שהתנהגנו כילדים. לא מבינים שאנחנו תקועים במעגל קסמים, לא מבינים שכך אנחנו לא פותרים את בעיותינו, רק מבזבזים את זמננו. כל ההתנהגות הזו מזכירה את התנהגות בעלי החיים. ציפורים לדוגמה, הזכר בונה קן גדול ויפה כדי שהנקבה תבחר דווקא בו לזיווג. אנחנו בני אדם, אנחנו מתוחכמים, במקום לבנות קן גדול ומרשים המצאנו לעצמנו כסף נוצץ ומרשים וסמלי סטטוס מרשימים.

what we are

בין הסרטונים הטובים ביותר שראיתי, כל כך נכון ואמיתי עד שזה מצחיק. מזכיר לכולנו מה אנחנו באמת (מי שעוקב אחרי הבלוג ישים לב שהסרטון הזה כבר הופיע בעבר, הוא פשוט טוב מדי ומתבקש מדי עבור הפוסט הזה. לא יכולתי שלא שים אותו שוב).

בסרט כל הגיבורים מוצגים בצורה כל כך ילדותית. אין שם שום הבנה מעמיקה, שום ערך, שום משמעות. רק חבורת בנים צעירים שמנסים להשיג בחורות, מנסים להתקבל לכל המקומות "הנכונים", מנסים להתעשר מהר ולעשות מסיבות. ואז, באופן לא מפתיע, יש ריבים, יש מאבקי כוחות, יש תככים, תחרותיות, נקמות מטופשות, תביעות משפטיות ועוד שטויות אחרות. אם הם לא היו כל כך עסוקים ברובד השטחי הזה, אלא רק מנסים להבין את העומק של ההתנהגות שלהם, הכל היה נראה אחרת. 

בשביל זה התאמצנו? בנינו תרבות שלמה, הגינו בפילוסופיה, הבנו איך נוצר היקום, אבל עדיין נשארנו חיות אבולוציוניות שאפילו לא מודעות מה הן עושות? למה אנחנו לא מנצלים את המודעות העצמית שהמוח שלנו פיתח? למה לא לבחור בצורה מודעת כיצד כדאי להתנהג? הרי ההתנהגות הזו לא עושה לנו טוב. היא רק מביאה לתחרותיות מיותרת ולמאבקי כוחות מטופשים. היא לא מביאה למשמעות אמיתית ובטח שלא לאושר מתמשך. לא כדאי שנתבגר כבר?

העומק, זו התשובה. מי שרוצה להיות מאושר צריך להשקיע, צריך לרדת לעומק ההתנהגות שלו ושל האחרים ולהבין מה הוא עושה ומה הוא יכול לעשות אחרת. לצערי עוד לא מלמדים אותנו את הכלים החיוניים איך לעשות את זה, איך להסתכל מהצד על חיינו. איך להבין למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. איך להפוך את ההבנה הזו למעשה, ז"א איך לבחור להשתנות ולהתנהג בצורה שנראית לנו יותר נכונה בשבילנו. התפקיד שלנו יותר קשה, אנחנו צריכים לנסות ללמוד לבד את כל הכלים הללו. זה נראה, שכולנו זקוקים לפסיכולוג טוב שילמד אותנו את כל הכלים החשובים האלה. אני מאמין שעם חינוך נכון יותר, כזה שמלמד אותנו עוד כילדים את כל הכלים הללו נראה אנושות טובה יותר ובוגרת יותר.

מספיק להיות ילדותיים, נמאס לראות את זה בכל מקום. יש לנו מזל, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית במצב כלכלי טוב יחסית. בואו ננצל את היתרונות האלו ונתחיל לפתח את עצמנו. לאט, לאט. התהליך לוקח זמן, זהו מסע ארוך, אולי מסע שלוקח כל החייםאבל ככל שממשיכים במסע הזה מתקדמים. רק כך אפשר להגיע לאושר אמיתי ומשמעות שימלאו אותנו למשך זמן ארוך. ואל תשכחו לעשות לי הרבה לייקים בפייסבוק... 

 

הג'ינג'יות - L.A

"באנגלית זה עובד, לא יצא לנו שום דבר מתאוות המערב.come to your daddy baby, זה משחק מרוקן, wem bem wem bem"     האמת, גם באנגלית זה לא עובד.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל freenl אלא אם צויין אחרת