00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

העולם על פי צ`רלי

אהבתיך, צ`ארלי...

אני מודע לכך שעבר זמן רב מאז שעדכנתי את הבלוג... כמעט שנה, ליתר דיוק... מדי פעם התכוונתי לחזור ולכתוב, כשקרו דברים נעימים (כמעט בכל יום קורים לחתול דברים נעימים, בעצם) וכשקרו דברים נעימים נעימים פחות (ביקור אצל וטרינר) או אף לא נעימים (כמו הפעם בה צ'ארלי יצא חולה מהבית, וחזר מותש לאחר מספר ימים)... בשלב מסוים הרגשתי שהחשיפה מבחינתי גדולה מדי, כיוון שמן הסתם גם אם כתבתי את הדברים מנקודת מבטו של צ'ארלי, עדיין הם היו מבוססים על מה שקורה בפועל...

בחודשים האחרונים שמנו לב שצ'ארלי התחיל לרדת במשקל, נהיה חלש יותר, ונוסף על כך הוא גם נתפס בציפורניו בכל דבר. כשהורי לקחו אותו מדי פעם לווטרינר הוא לא אמר משהו מיוחד, לפי מה שהבנתי. לפני מספר שבועות, כשהוא כבר ממש ירד במשקל לקחו אותו  הורי לווטרינר, בכדי לגזוז לו את הציפורניים ולעשות מה שניתן במסגרת מצבנו הכלכלי. הווטרינר אמר שצ'ארלי סובל ממחלת כליה כרונית ורשם לו תרופות ואוכל מיוחד, ממנו נהנה צ'ארלי מספר ימים ולאחר מכן יצא כהרגלו לטייל בחוץ. בבוקר ה-23 לחודש, כשכבר חשבנו שהוא לא יחזור, מצאו אותו הורי בתוך עגלת תינוק שהיתה בחדר המדרגות. אני לא יודע מתי ואיך הוא הצליח להגיע לשם, אך כשהם הביאו אותו הביתה, הוא היה פצוע בגפיו ובפניו, ומדי פעם יילל בכאב...

כיוון שלא יכולנו לתת לו לסבול, ומאידך, לא היו לנו את המשאבים לטפל בו, שמה אמא שלי את צ'ארלי בתיק שבו אהב לשכב לאחרונה, ואבא שלי הסיע אותו לווטרינר, שהתעלה על עצמו בכך שגם השאיר אצלו את צ'ארלי, וגם התקזז עם אבא שלי לגבי האוכל וההרדמה...

וגם כעת, התכוונתי לכתוב בבלוג, ועדיין, לא הייתי מסוגל... ותודה לחבר שביקש ממני לחזור לכתוב... יש עוד הרבה דברים שלא כתבתי אודות החיים עם צ'ארלי, ואני מאמין שעוד אמשיך לכתוב... אולי אפילו מנקודת המבט של צ'ארלי, כמעין "זכרונות לאחר מותי", או שאמשיך לכתוב עליו... מעין "צ'ארלי ואני"...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל hatul אלא אם צויין אחרת