00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדינה בחשיכה הפכה לשמחה

מדינה בחשיכה

הדר גרד כבר לא איתנו

01/03/2011

19/12/2010-13/9/1929

ח`באלול תרפ"ט - יב` טבת תשע"א





הדר גרד זכרונו לברכה

 


        הוא היה אדם מצחיק. "שלוש סיבות לבחור בי להומו המאה"
 
 

 אז כך היה פעם ... אתם מבינים?
 הבנתם או לא הבנתם ? והקהל מתפרץ בצחוק



מההצגה גיי ריאטריה



 
 בגאווה כנה בהצהרה הניף את השלט "אין לנו קרנים"
עיניו המטירו אש ותמרות עשן      



הוא רק מבקש לגיטימיות הברורה מאליה
הייתי כל-כך גאה בו שרציתי לצעוק מהקהל, "זה החבר שלי"!
 

       
האם זו בקשה גדולה מדי?



             כאן הוא עמד לפני תמונתו מימי תש"ח
 
 


לפני כשנתיים לקחתי אותו לסיור בכפר הערבי שליד הישוב שלי
    אוסמה ונאז`י שני הבנים של מוחמד החבר שלי מהכפר והדר ביניהם בלי כל היסוס מחבק את שניהם
כזה היה האיש
 

       
           והוא ידע גם להיות רציני ודרמתי

  


בביתה של בבושקה בנר שני של חנוכה ב-3/12/2010

 

האיש ללא עכבות, בפורים

                                   

   הדר היה לי לידיד אמת וחבר אמיתי. חבר נאמן, משעשע, תמיד שמח, אדיב, מחבק, חביב ומנומס.
רק אתמול נודע לי על פטירתו וליבי עדיין לא יכול להפנים עם מותו.
   הדר נפטר מדום לב במוצאי השבת אור ליום א` ביום ה-19/12/2010 בבית חולים שיבא בתל השומר.
   נותר בעינו הספק אם נפטר ב- 18 לחודש או ב-19 אבל מה כבר משנות כמה דקות לעומת הנצח ..
קשה לי להיפרד מחברים, קשה לי לחשוב שכבר לא אוכל להתבדח איתו על גילו המופלג, כל הבדיחות שהיה
נוהג לספר לי.
אני זוכר איך בפגישתנו הראשונה גילה לי את גילו ואני פקפקתי בדבריו והוא מנסה בתמימותו הרבה לשכנע
אותי שהוא אכן בן 78 -  ועדיין חי. אני פקפקתי בדבריו, אמרתי לו שאני לא מכיר אנשים חיים בני 78, אתה
בטח רוח, "לא אני לא רוח" אני חי וקיים, אתה לא רואה?
אני לא בטוח השבתי לו ..
אלי התייחס כאל צוציק צעיר, ילד, שכל החיים עדיין לפני..
  האיש לצידי היה מלא אנרגיות, חי, מדבר ברגש, הוא התחבר מהר לחוש ההומור שלי.

  הדר היה מסוג האנשים המשרים סביבם אנרגיה חיובית, כזאת שאתה חש בה, אתה מרגיש את הזרימה.
  מיד התחברו נפשותנו. לא היו הקדמות, לא היו ספקות, ידעתי שלידי אדם משכמו ומעלה.
תוך כדי הנסיעה לביתי (הזמנתי גם אותו למפגש בלוגרים קטן שעשיתי לכבוד יום הולדתה של אישתי
ונסעתי להביאו כי הוא אמר לי שהוא לא מנוייד) הוא אמר לי בלי כל הכנה, "אני גיי" זה מפריע לך? לרגע
לא הבנתי את דבריו, רעש הרוח שנשבה תוך כדי נסיעה הפריעה במעט לשמיעה, הוא חזר על דבריו ואז
קלטתי את משמעות דבריו, זה היה "בום" בפרצוף שלא ציפיתי לו, לא, למה שזה יפריע לי, כל אחד
ובחירותיו.
האמת שהרגשתי בושה גדולה, הרגשתי שאני לא הייתי ישר לגמרי פי ומחשבותיי, התביישתי בתגובתי
למרות שאני רוצה להיות אדם ליברלי ומתקדם, הרגשתי שאני לא ישר עם עצמי. אולי אני מרמה את עצמי?
  אגיד לך את האמת, אני לא בדיוק חש בנוח עם הבשורה שהנחתת עלי אך אני אחיה איתה. בכל מקרה
נוכל להיות ידידים אם אתה תקבל באותה פשטות שאני סטרייט. הממזר הפיכח הזה הבין מיד את כפילות
הלשון, אני הוא שצריך תמיד להתגונן, ועכשיו שמת אותי באותה פינה .. אהבתי אותו על כך. אז בוא
ונסכם שנהיה ידידים טובים וכל אחד ימשיך בגישתו לחיים. הסכמנו לכך.
  איני יודע אם הוא היה כל כך חופשי עם כל אחד אך בנסיעה זו כבר סיפר לי בחופשיות הכי גדולה את
קורות חייו והם כלל לא היו פשוטים, לרוב האנשים היו נדרשים שנים כדי להעז ולספר פרטים כה
אינטימיים מחייהם לזר שזה עתה הכירו.
   הערכתי אותו על האמון הרב שנתן בי. בעתיד דאגתי תמיד לא למעול באמון זה.

  אני לא יודע כמה מהבלוגרים כאן הכירו אותו מקרוב, שידעו את קורות חייו.
הוא היה מהצלמים הוותיקים ברמת גן, המעבר לעידן הדיגיטלי חיסל את העסק שלו. רבים כבר לא היו 
זקוקים לחנויות הצילום. האיש נותר ללא מקורות פרנסה.
  עם כל זאת שמצבו הכלכלי היה לא קל הוא ידע לעזור לבני אדם, לאנשים זרים, לאנשים שאף אחד 
מאיתנו לא היה כלל חושב לעזור אך הוא עשה זאת ללא רתיעה ובאומץ.
לא קל בארץ לאדם בודד להתקיים מקיצבת הביטוח הלאומי. כעצמאי הוא נותר ללא כל מקורות הכנסה
ופנסיה.
  החיים לא האירו לו פנים לעת זקנה, חייו היו קשים, תמיד חי במחסור אך אף פעם לא הראה לזר שחסר
לו משהו, תמיד הכל היה בסדר.
הוא היה מוקף באנשים, היה פעיל הארגון, היה ערני, היה ער לכל דבר שזז. אך בעצם היה בודד מאוד.
כלבו שמת לפני כשנה היה עבורו מכה קשה, הוא ממש התאבל עליו ואני הוקרתי אותו על כך.
  די מהר מצא כלב אחר שהיום נמצא ברשות משפחה טובה שאימצה אותו.
בבלוג שלו הוא לא היסס לספר על העובר עליו. על הזר שמצא קורת גג בביתו עד שיסתדר, ועל עוד
מקרה דומה, אבל גם סיפר אל אותו אדם ערבי שלא היסס לעזור לו כשהוא נזקק לעזרה.
  להדר לא היו גבולות בנוגע לבני אדם. כולם היו שווים בעיניו. כולם היו בני אדם.
איפה תמצאו כיום אנשים כאלה, איפה?
   הדר, אני כבר מתגעגע אליך. אין כבר אנשים כמוך בן לדור נפילים.
בצוואתו ביקש לתרום גופתו למדע ולכן טרם נקבר. גם במותו רצה להמשיך בדרכו המיוחדת. לתרום
לחברה, כמה שיותר, לא חשב על רבנים ומה יגידו אחרים. 

   הדר, אתה תחסר לי.
     אתה כבר חסר לי.

יהי זכרך ברוך,
אמן

                                  


         אני מצרף כאן סרטון בו הוא מופיע בערוץ 10 על ההצגה gayריאטריה בתוכנית הוא מספר
         על הקשיים שלהאנשים שזהותם שונה בחברה. הדר היה גאה להיות גאה, להיות אדם חופשי.

        

             גיי ריאטריה - מתוך ההצגה - בבימוי של חיים טל  

             הצגה מיוחדת, מדהימה ומשעשעת

       

                                          מצגת יפה שהועלתה לזכרו
                                                 פשוט אדם ענק

       

ממילים שכתב לאחר מותו של חבר

מה רב הכאב בשעת פרידה
ואין מזור בלב פנימה
בליבי כמהה התקווה
שהפרידה לא תהיה ארוכה
מה ערגה נפשי לראותך
שוב ביפי חמוכיך
ולנשק בערגה את שפתיך
ןלחבק בערגה את גופך התמיר והדק
ולמשש כל איבר ואיבר מחדש
להרגיש כי קרוב היום ונחזור
להיות כשהיינו כגדם אחד
אך ידעתי כי הפרידה ארוכה תהיה
ולכן אשאר לבד ובוכה

   הרגישות שלו לא ידעה גבולות, לראות שוב את ההספד ולהיזכר בדמותו. קשה לחשוב שהדר כבר לא איתנו. קשה.
הזכירו לי איך הוא היה מסיים כל רשומה שלו,
    "באהבת בלוגר
        הדר גרד"

איבדנו בלוגר יקר וחבר נאמן.



אתי אברהמי, נר לזכרו
הקהילה מבכה את מותו של הדר
כולנו חגגנו להדר יום הולדת
האתר החבוי של הדר
לזכרו של הדר
לזכרו של הדר
רשומה קודמת על הדר
הבלוג של הדר
בבושקה כותבת לזכרו



                                     תמונות שאספתי מפה ומשם
                                    האיש בעל אלף הפרצופים

התמונה האחרונה שלו בהדלקת נרות חנוכה אצל נחמה, בבושקה שלנו בביתה



הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

72 תגובות

השנטי
אנא בכוח

  

לזכר אלו שהיו ואינם
לזכר הבלוגרים זכרונם לברכה

בן ציון תמרי(בני)
כז' שבט התשע"ב 20/02/12

גיטה שצמן-יפה
כג' אדר התשע"ב 17/03/12

ציפי מעיין
טו' אדר ב' התשס"ח 22/03/08

חיה קרפ-צור
ו' סיון התשע"א 19/05/10

אילנה קורן
יז' סיון התשע"א 19/06/11

יוסי לייבמן
ט' תמוז התשע"א 11/07/11

רובן זמיר
ט' אב התשס"ט 30/07/09

אנדרי ברודנר
ט' אב התשס"ו 03/08/06

ענת מרק-קוגמן
כה' אב התשס"ח 26/08/08

גוגי ליפשיץ
ד' תשרי התשס"ט 03/10/08

יהושע צימבלר
ג' כסלו התשע"ב 29/11/11

הדר גרד
ידיד יקר
יב' טבת התשע"א 19/12/10

לזכרם



אילנה קורן ז"ל 19/6/2011

הדר גרד ז"ל 19/12/2010

חיה קרפ-צור ז"ל 19/5/2010

יהודית פילי ז"ל 23/12/2012

ענת מרק קוגמן ז"ל 26/8/2008

לייבה רחמן ז"ל
22/11/1962-25/10/2001
ח' חשון ה'תשס"ב

בני פלד ז"ל 13/7/2002

תפסיקי לשתוק
הרשומות החשובות לי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שמואל אייל אלא אם צויין אחרת