00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיול בעיר

העברת המידע לבלוג חדש
הרשאה לשימוש במידע
המידע והתמונות שבאתר מיועדים לשימושם של כל אוהבי ידיעת ארץ ישראל ותולדותיה

המידע והתמונות שבאתר נועדו להנאתם של אוהבי ידיעת ארץ ישראל ותולדותיה. קוראים המעוניינים בכך רשאים לשכפל את המידע ולעשות בו שימוש (לא מסחרי) כאוות נפשם.

 

כל שאני מבקש בתמורה הוא להוסיף, בצמוד לתמונה או למאמר, הפניה אל הרשומה בבלוג ממנה נלקחו הדברים, וזאת על מנת להפיץ ברבים את הידיעה על דבר קיומו.

אנדרטת המחתרות

בצפון העיר רמת גן, על גדת הירקון, סמוך לצומת של דרך אבא הלל עם דרך בן גוריון, מוצבת אנדרטה עשויה ברזל.

 

 

 

 

היא מוצבת בסמוך לעמוד השיש המנציח את צליחת הירקון על ידי הצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה. הגן והסביבה תוכננו על ידי האדריכלית ד"ר רחל אסף מעיריית רמת-גן.

 

 

 

 

 

האנדרטה מורכבת משני פסלי מתכת ולצידם לוח אבן ועליו כתובת.

 

 

 

 

אנדרטת המחתרות רמת גן. במסגרת המאמץ להקנות את מורשת המחתרות, ההגנה, האצ"ל ולח"י, ולהבליט את המשותף ביניהן ואת ערכיהן, החליטו ארגוני המחתרות, באמצעות נציגיהן ובצוותא עם ראש עיריית רמת גן מר צבי בר, להקים בעיר רמת גן את "גינת המחתרות", ובתוכה האנדרטה מעשה ידי האמן מנשה קדישמן. האנדרטה, אשר הוצבה במקום זה ביום העצמאות תשס"ו, 2006, מסמלת את ערכי המחתרות ואת המשותף להן בהקרבה ובדבקות במטרה, במאבק להקמת מדינת ישראל, התש"ח, 1948.   

 

נציגי המחתרות אשר פעלו להקמת האנדרטה היו יהודה אראל (הגנה), אמנון ענבר (הגנה), צבי אבן-זהב (אצ"ל), אהרון דגן (אצ"ל), אליעזר בן-עמי (לח"י). ראש עיריית רמת גן, צבי בר, נרתם למשימה והאנדרטה הוצבה במקום ביום 11 באפריל 2006 ונחנכה כחודש לאחר מכן, ביום העצמאות 2006.

 

 

 

 

אחד מפסלי המתכת מתאר נערה המנגנת בחליל.

 

 

 

 

הפסל המרכזי, שגובהו כשישה מטרים, נוצר על ידי מנשה קדישמן בהשראת שיריו של המשורר אורי צבי גרינברג. בזמן מלחמת העולם הראשונה גוייס אורי צבי גרינברג לצבא האוסטרי, והשתתף בין היתר בהתקפה על עמדותיו של הצבא הסרבי לאורך נהר הסווה (אחד מיובליו של נהר הדנובה). באחת העמדות שנכבשו נתקל המשורר במחזה מבעית, של מספר חיילים שנהרגו בעת ההתקפה ונותרו תלויים על חוטי התייל, ראשיהם כלפי מטה ורגליהם הנעולות נעליים מסומרות מזדקרות לעבר השמיים. תמונה נוראה זו נותרה חקוקה בזיכרונו של אורי צבי גרינברג, והוא שילב אותה בכמה משיריו:

"אֶחָד עָמַדְתִּי, כְּאַחֲרוֹן לְגֶזַע הָאָדָם הַלּוֹחֵם בָּעוֹלָם,

וְרָאִיתִי אֶת אַחַי הַגְּדֵלִים בְּרַגְלַיִם לְמַעְלָה,

עַד אֲשֶׁר יַגִּיעוּ בְמוֹתָם לִבְעֹט בַּשָּׁמַיִם;

וְאֶת הַיָּרֵחַ רָאִיתִי מְחַכֵּ כַּחַי אֶת פָּנָיו הַכְּסוּפִים

בַּמַּסְמְרִים הַשְּׁחוּקִים עַל סֻלְיוֹת חַיָּלִים הֲפוּכִים.

וְהַזֹּהַר הַנּוֹרָא הַזֶּה עַל מַסְמְרִים הָאֵלֶּה בְּנַעֲלֵי מֵתִים הַבּוֹעֲטִים שְׁחָקִים,

חִשְׁמֵל אֶת חַיַּי בְּאֵימָה זוֹרַחַת עַד מָוֶת". (מתוך: הזכרת נשמות).

 

רגליו של החייל המת תומכות את אדמת המדינה שקמה בזכות אלו שהקריבו את חייהם למענה. מן האדמה צומחים שלושה עצי ברוש, המסמלים את שלוש המחתרות.

 

 

 

 

חתימת האמן מנשה קדישמן משולבת בצידו האחורי של הפסל, בחלקו השמאלי של פס המתכת התחתון.

 

 

 

 

כך נראית האנדרטה מצידה האחורי, על רקע המגדלים רבי הקומות הבנויים באיזור זה.

 

 

 

 

התמונות צולמו ביום 21 באוקטובר 2010.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

הצעה לקריאה נוספת
הנצפות ביותר
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משה רימר אלא אם צויין אחרת