00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מסע היסטורי לים-המלח

מתישבי השכונה העברית

בתמונה: ילדי השכונה סמוך לשלט ההנצחה באתר השוכנה העברית בצפון ים- המלח, 2009.

 

הגעתם של אנשי השכונה העברית לים המלח היתה חלק מצמיחתה של התעשיה באזור. העובדים היו אנשי מקצוע, שכירים. רעיון ההתישבות בשכונת משפחות עלה היות ורצו להיות קרובים לבני משפחותיהם.

הזהות המקצועית יצרה מתח קבוע בין אנשי השכונה לבין מתישבי בית הערבה. המתח הזה עלה עוד בימי הישוב[1] , אך בצורה בולטת יותר עלו מתחים לאחר קום המדינה, כשאנשי השכונה הרגישו שסיפורם עומד בצילה הגדול של פרשת בית הערבה וכי ההתישבות בשכונת העובדים אינו נתפסת כחלק מהמאמץ ההיסטורי לישב את ים-המלח. מיקומה של השכונה העברית וסיפור ההתישבות בה נעלם , ספרים לא נכתבו עליה ואף אחד לא שר לה שירים. עובדת היותה קודמת לבית הערבה, והעובדה שעובדי חברת האשלג שילמו במיטב שנותיהם וחלקם אף שילמו בגופם – בפציעות, מחלות ומוות בתאונות עבודה ובאירועים בטחוניים, לא עזרה לעיצוב הזיכרון. ילדי השכונה נשאו את עלבון הוריהם שנים רבות.

בשנת 1993 עלו הילדים של השכונה למקום בו עמדה סביבת ילדותם והעמידו שלט לציון 60 שנה להקמת השכונה העברית הראשונה בים-המלח.

עובדי חברת האשלג, ביניהם מתישבי השכונה העברית, תרמו את מיטב יכולותיהם וכישוריהם לטובת המדינה שבדרך. לאחר נטישת החוף הצפוני וחורבן השכונה, התפזרו בארץ והמשיכו לתרום ככל יכולתם. בדרישתם מנובומייסקי להקים את השכונה ואת בית הספר הקטן בצפון ים המלח בשנות השלושים היו חלוצים, גם אם לא זכו להנצחה הראויה במהלך השנים.

את הבתים בעלי שלוש הקומות, מגדל המים, הצרכניה ובית הספר הרסו ערביי הסביבה והירדנים. החולפים על פני המקום בו עמדה השכונה לא יכולים להבחין אפילו בגלי ההריסות אותם פיזרו הירדנים ביסודיות.

באחד משטפונות האביב של סוף המאה העשרים נחשפו צינורות החרס של מערכת הביוב של השכונה והסגירו את מיקומם של חלק מהמבנים הגדולים שבעבר נראו מרחוק. הים אמנם נסוג עם השנים והוא נראה הרחק דרומית-מזרחית למקום בו שטפו גליו לפני כמה עשורים, אך העומד על חורבות השכונה היום יכול לדמיין כיצד חיו עשרות משפחות על חוף ים המלח בתקופה אחרת, עם חלומות אחרים.

 

הנצחה מאוחרת

בשנת 2007 העמידה המועצה האזורית מגילות ים-המלח שלטי הנצחה במקום בו עמדו השכונה העברית משנת 1933 ובתי ההרחבה הנוספת משנת 1947. סוף סוף יכולים מטיילים לצעוד בין הריסות השכונה, לעמוד סמוך למלון קליה הישן שקומותיו התחתונות נחשפו גם הן ולצפות בסביבת מפעל האשלג הצפוני.  עכשיו יכולים גם אלה שלא היו בסוד הסיפור להגיע וללמוד את סיפור ההתיישבות המיוחד והנשכח של צפון ים המלח, והתמונה בעלת שני החלקים – הצד המפעלי (חברת האשלג) והצד ההתיישבותי החלוצי ה"פועלי" (הקיבוץ המאוחד, תנועות הנוער והקיבוץ), הודבקה והושלמה.

 



 

[1]ראה אירוע כט' בנובמבר, תאור ב"בסימן קריעה", דוד קורן

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אודי איזק אלא אם צויין אחרת