00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סודות מחדר החושך

סגירת הבלוג

החלטתי לסגור את הבלוג בתפוז, ולעבור לפלטפורמה אחרת (ממש כאן). אני אשמח לפגוש אתכם בבית החדש שלי :)

"החצר האחורית" (חלק ב`)

03/03/2011

 

בפוסט הקודם נפרדנו כשאני רוצה לשבת איפשהו כמה דקות. מספר מטרים ממני הייתה תחנה עם ספסל, עליו ישב אדם שצילמתי כמה שניות קודם לכן.

(1) ** ניתן להקליק על התמונות ואז ללחוץ על F11 על מנת להגדיל אותן.

מעבר לכביש, הייתה פרסומת של חברת אורנג'. ניסיתי לחשוב על דרך "לשדך" אותה ביחד עם הכובע של האיש, ולא הצלחתי. אני יודע שאם הייתי מצלם את האיש עם מבט שמנוגד לכתוב על הכובע שלו, הייתה יוצאת תמונה חזקה. זה לא התאפשר.

 

אחרי שהתיישבתי על הספסל קרה (סוג של) נס: פליקס לופה (וגם טל) כל הזמן דיבר על זה, שלפני שהוא מתחיל לצלם, הוא יוצר קשר אישי עם האנשים אותם הוא רוצה לצלם, כיוון שזה עוזר להם להתרגל לנוכחות הצלם והמצלמה ומאפשר להם להוציא את ה"אני" האמיתי שלהם, להיות יותר טבעיים בחברתו, מה שמשדרג את התמונות.
אני עוד לא עשיתי את זה - אם בגלל ביישנות טבעית (מי אמר סגירות? ;)) ואם בגלל מבוכה.
טו מייק א לונג סטורי שורט - אני, שלפעמים צריך זמן "להתאקלם", שלפעמים צריך זמן עד שאני יוצר קשר עם אנשים חדשים, יזמתי שיחה עם האיש שישב לידי!!!!!!!!11 אם שמעתם שירת מלאכים או נעירות חמור לבן, זה כנראה היה בגללי... ;)
לא דיברנו הרבה זמן (הקבוצה הייתה אמורה להפגש כמה דקות אחרי זה), אבל כן נוצרה שיחה ראשונית עם מ' (אות בדויה בהחלט) שהסתבר שאינו תל אביבי במקור. מאוד שמחתי שנוצרה בינינו שיחה: גם כי אני ממש גרוע בסמולטוק וביצירת קשר ראשוני, גם כי הרגשתי שהעליתי את הרמה שלי כצלם רחוב בעוד סנטימטר, וגם כי היה נחמד לקשקש איתו כמה דקות.
אם בהתחלה הרגשתי שהמוזה שורה עלי, הרי שבשלב הזה כבר נכנסתי ל"היי", הייתי מרוכז כל כולי במתרחש ברחוב ובצילום. ממש נכנסתי ל-zone.     

בנק' ההתאספות טל נתן הסברים נוספים והמשכנו לכיוון המדרחוב של נווה שאנן, בואכה התחנה המרכזית החדשה. כשנכנסנו למדרחוב, התחלנו לפגוש גם עובדים זרים (עד לאותו רגע ראיתי רק ישראלים). יותר נכון, בעיקר עובדים זרים...
אבל היו גם ישראלים. את איש הציפורים פגשתי בפתח החנות שלו במדרחוב. הוא עמד שם, קורע חתיכות מלחמניה ומאכיל בהן את היונים.

(2)


כשראיתי את המתרחש, קפצה לי לראש התמונה שרציתי להשיג: יונה בצד שמאל של הפריים, לא בפוקוס, ואילו בעל החנות בצד ימין, בפוקוס, כשבתווך שאר היונים, כשהם אוכלות (בינינו, אם הייתי מצליח לצלם סצנה כזו, הייתי שמח גם אם זה היה יוצא ההיפך - שהיונה בפוקוס ובעל החנות לא).
על מנת להשיג את הפריים המבוקש, צילמתי מגובה נמוך בלי להסתכל בעינית (וזו הייתה אחת הפעמים היחידות עד עכשיו, שממש הצטערתי שאין ל-D90 מסך מפרקי). לאט לאט התקרבתי ללהקת היונים, משתדל לא לנשום בשביל לא להפחיד אותן...

 

צעד

 

אחרי

 

צעד...

 

 

עם עצירה למספר שניות בין כל צעד...

 

 

לאט...

 

לאט...

 

 

בשקט...

 

בשקט...

 

 

ואז...

 

 

 

...

 

 

 

...

 

 

 

 

...מישהו בהמשך הרחוב השמיע צליל חזק שהפחיד את היונים וכולן עפו בבת אחת...

(3)


בהתחלה התבאסתי שהן עפו, אבל אז ראיתי את התצלום שצילמתי תוך כדי, ולקחתי את הבאסה בסבבה. אני חושב שהפיצוי הולם.
אגב, זה שכרה של סבלנות - אני היחידי ממשתתפי הסיור שצילם את התעופפות היונים. כל השאר כבר התקדמו, ואילו אני נשארתי מאחור במטרה להשיג את הפריים שרציתי.

 

אחרי שהיונים התעופפו להן, הלכתי עד שהגעתי לקבוצה. המשכנו ללכת בכיוון התחנה המרכזית החדשה. בהמשך המדרחוב, ליד אחת החנויות, נגלה לעיניי המראה הבא:  

(4)

די התבאסתי לגלות בבית, שפספסתי קצת עם העמוד הירוק. תכננתי שהוא יהיה קצת יותר שמאלה ולא יעלה על האיש.


בתחנה החדשה, הלכנו לסטודיו של אייל לנדסמן ואלדד רפאלי ושם ראינו מצגת קצרה של עבודות סטודנטים, שלמדו אצלם את קורס ה-master class.

צילמתי גם בדרך חזרה, והגעתי לאוטו שמח, טוב לב אבל מותש. מאוד מותש. בדרך הבייתה שמעתי תוכנית רדיו שאירחה את יעל קראוס. השיר של יעל קראוס ששמעתי (היו גם שירים של זמרים אחרים), היה עם המון דיסטורשן והיה פשוט מצויין. לא הצלחתי למצוא אותו (מי שמכיר, אני אשמח אם הוא ישלח לי את השם של השיר), אבל מצאתי את השיר הזה, שטחנתי אותו שבוע כמעט נון-סטופ. בבית הלכתי לשנוץ אבל עדיין הייתי בכזה "היי" שפשוט לא הצלחתי להרדם. רק מתישהו במהלך הערב נרגעתי מה"היי" שהייתי בו.

 

מבחינת צילום אין לי משהו לספר שלא סיפרתי כבר בעבר. פה ושם עדיין היו לי בעיות בחשיפה (התאורה השתנתה מדי פעם), אבל לא משהו רציני שבלבל אותי כמו בעבר.

 

 

*** שמתם לב איך האור השתנה בשבוע האחרון? הוא מתחיל להיות חזק יותר. החורף נגמר...


*** פוסט חגיגות ה-10,000 יידחו בחודש, לרגל חגיגות השנה לבלוג.

:)))

 

 


 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

52 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל volcman אלא אם צויין אחרת