00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אב במשרה מלאה

עברנו דירה

למה הם חולים כל הזמן?

26/02/2011

אחותי טוענת כבר שנים, שיש לה עצה למשקיעים בבורסה. היא טוענת שההשקעה במניות הגז והנפט לא כדאית. מה שכדאי זו השקעה בנורופן. תשקיעו בנורופן, בעיקר לפני החורף, ותראו איזה רווח קל תעשו.

כל הורה מכיר זאת, איך שמתחיל משב רוח קלה של סתיו, והאף של הפעוט מתחיל לנזול כמו ברז. זה רק סימן מקדים לבאות - דלקת אוזניים/עיניים/גרון/שפעת/סטרפטוקוק/פה וטלפיים/אדמת/אבעבועות ועוד מרעין בישין. כאילו שאנחנו באיזו מדינה בעולם השלישי, עסוקים במלחמה במחלות חשוכות מרפא. לרופאים אין הרבה תשובות - נותנים טיפות להקלה, משאפים, ובעיקר נורופן. תשקיעו בנורופן.

לי יש גישה נהדרת למחלות של דר. אני בעיקר בוחר להתעלם. גם אם המצח שלה לוהט. אם לא אבדוק חום, הכל בסדר ואפשר לשלוח לגן מחר. רק שלא תישאר בבית. רק כשהיא מסמורטטת על הרצפה אני מבין שכנראה לא אלך לעבודה מחר. איריס נוקטת בגישה הזהירה - למדוד חום כל 5 דקות. אני עסוק בשכנוע עצמי שהכל בסדר והיא לא חולה. זה הולך ככה:

איריס: יש לה חום. 37.5.

אני: מה פתאום, זה לא חום. מתחת ל-38 זה לא חום.

(אחרי 5 דקות)

איריס: החום עלה ל-38

אני: מה פתאום, יש במדחומים האלה של האוזן סטיה של מעלה למעלה או למטה. זה בטח 37.

רק כשכלו כל הקיצין, אני מכריז: "טוב, ניתן לה נורופן"

תשקיעו בנורופן.

לעיתים השכנוע העצמי שלי מסתכם במשפט - אם לא מחזירים אותה מהגן, כנראה שהיא לא חולה. הבעיה היא שבדרך כלל ב-9 וחצי בבוקר מתקשרת הגננת ואומרת "דר מאוד חולה, בואו תקחו אותה". ואז אני בא מקרית אונו, מוצא אותה שוכבת על הספה בגן ולוקח אותה הביתה. שפריץ של נורופן לפה, שינה של שלוש שעות בצהריים והיא כמו חדשה.

הגננות אומרות שהן לומדות לזהות את ילדי הנורופן, אלה שקיבלו בבוקר נורופן כדי שלא יהיה להם חום בגן, ולקראת הצהריים החום עולה מחדש. השאלה היא למה לא ממציאים נורופן שיכול לפעול יותר מ-8 שעות. כך יכולנו ההורים להרויח עוד כמה ימים של שקט בעבודה.

תשקיעו בנורופן.

אז השבוע זה לא עבד, והחזירו את דר מהגן ביום שני בבוקר. מאז היא בבית, צוהלת ושמחה. רק מדי פעם החום קופץ ל-38 והיא מתחילה לפתח סימני קריז - הזעה, בכי, רעד ברגליים, הקאות. שפריץ נורופן, הולכת לישון וקמה כמו חדשה. איריס ואני נשארנו איתה לסירוגין בבית. נקווה שעד סוף השבוע נצליח לעבור 24 שעות בלי חום, המבחן האולטימטיבי לחזרה לגן. בתחילה אנחנו נוקטים במדיניות בידוד מחמירה, ולא מפגישים את דר עם בני הדודים שגרים לידינו. אחרי יומיים מתברר שגם הם חולים, מה שמאפשר לכולם לחגוג בבית.

אמרנו כבר שצריך להשקיע בנורופן?

 

(הערה לכל הנחרדים ולפונים ליצחק קדמן - הרשומה נכתבה בהומור)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

15 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל דרור כהנוביץ אלא אם צויין אחרת