00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

{ [ ( בניית עזר ) ] } - מתמטיקה, תכנות, סיכומים לבחינות הבגרות ואקסל

<<<<
 
   מתמטיקה 
   ונושאים 
   נוספים 
 
משפטים, נוסחאות ומתמטיקאים על ציר הזמן  תורת המספרים  תכנות C++/C  קומבינטוריקה  מתמטיקה/EXCEL  אסטרונומיה

משפטים בגאומטריה לבחינת הבגרות במתמטיקה - הדגמה ויזואלית ופתרונות לשאלות מהבגרות ומספרי הלימוד 
 
  אהרן מוריאלי  תורת המספריםסקירות מתמטיות-היסטוריות ספרים ריבועי קסם  הקסם שבמספרים מיהו מי-חידות היגיון רשימה
   המשפט האחרון של פרמה מספרי קרמייקל מספרים משוכללים מספרים ראשוניים פרפראות מתמטיות המספר ומחלקיו
   
מספרי מרסן   פעילויות בלוח הכפל  
  ערבית   לוחות פעלים במערכת הפעל הערבי, תחביר ודקדוק       -     טבלת אותיות וניקוד בערבית 
  סרגלי הפועל והתחביר הערבי - רות בן-אבי   -     חלוקה לוגית של האותיות בערבית - ניצה בינדר
  מאגר מת"ל-
  חומרי למידה
  אסטרטגיות למידה/הוראה/חשיבה/קריאה/אוריינות ---מדע וטכנולוגיה מתמטיקה פיזיקה כימיה גנטיקה     
  היסטוריה וציונות  יהדות  תנ"ך גאוגרפיה ---אזרחות ספרות---לשון   ערבית   אנגלית      
שכיחות אותיות בשפה העבריתפרדוקסים סמנטיים ולוגיים

סיכומים לבגרות בהיסטוריה – מאפייניו של היישוב הישן והשינויים ברוח המודרניזציה

 

מאפייניו של היישוב הישן והשינויים ברוח המודרניזציה

היישוב הישן הוא היישוב שהתקיים בארץ עד שנת 1882 (העלייה הראשונה). מאפייניו:
1. המהגרים הגיעו ארצה מטעמים דתיים ואידיאולוגיים בלבד ועיסוקם העיקרי ואולי היחידי
    היה הדת(להתפלל וללמוד תורה ולהיקבר בארץ ישראל)
2. המהגרים התרכזו בעיקר בארבע ערי הקודש: ירושלים, טבריה, צפת וחברון.
    בערים אלה הייתה קיימת צפיפות רבה ומצוקת בריאות.
3. היישוב התקיים בעיקר מדמי חלוקה שחילקו ה"כוללים" (בעיקר יהודים אשכנזיים).
    דמי חלוקה – מן היישוב היו יוצאים שליחים לארצות מוצאם והיו מגייסים כספים
    מהיהודים בגולה למען היהודים בארץ. ה"כוללים" קיבלו את הכספים וחילקו אותם בין
    היהודים הזקוקים להם.
4. ליישוב היה יחס שלילי לחינוך לקראת מלאכה ורכישת מקצוע, ואף הבנות לא נשלחו לבתי הספר.

אמנם התמונה המצטיירת של היישוב הישן היא שלילית בעיקרה, אך המחקרים האחרונים
הוכיחו שהיישוב הישן סלל את הדרך לעתידה של ארץ ישראל ע"י כוחות קדמה שהביאו שינויים
אשר גרמו בעקיפין ובמישרין לגלי העליות הבאות.

 

 

 

הגורמים שהביאו לשינויים ביישוב הישן ברוח המודרניזציה

א. התעניינותן של המעצמות באיזור המזרח התיכון.
    בשל חשיבותו המסחרית של אזור המזחר התיכון, מצד אחד, ועקב היחלשותה של
    האימפריה התורכית, מצד שני, ניסו המעצמות להשיג בכל מחיר דריסת רגל באזור
    המזרח התיכון ובארץ ישראל. הדבר התבטא בין היתר בהשגת זכיונות לסלילת כבישים
    ומסילות ברזל, הקמת שירותי דואר וכמו כן בפעילותן של כנסיות מארצות שונות, אשר רכשו
    אדמות בארץ והעסיקו את היושבים במקום בעבודת חקלאות. הכנסיות הקימו גם אכסניות
    לצליינים ולעולי רגל ובתי חולים.

ב. פעילותם של הפילאנתרופיים היהודיים.
    1. הברון ג'יימס רוטשילד (אביו של הנדיב הידוע).
        רושילד הקים את בית החולים היהודי הראשון בארץ ישראל כדי למנוע
        מהיהודים הזקוקים לעזרה רפואית לפנות למיסיונרים (שליחי הכנסיה המעונינים
        בהפצת הדת הנוצרית). כמון כן הוא הקים לראשונה בארץ בית ספר לבנות על שם אחותו, אוולין.
   2. משה מונטיפיורי – נדיב ציוני בעל הון רב והשפעה רבה. היו לו שתי מטרות:
       להפוך את היישוב היהודי ליישוב יצרני ולשים קץ לדמי החלוקה. כמו כן, לפתור את מצוקת הדיור
       על ידי יציאה מהחומות בירושלים והקמת שכונות חדשות. פעולותיו בתחום זה היו:
       1. הקמת בית מלאכה לאריגים בירושלים.
       2. רכישת פרדס ביפו כדי לאפשר ליהודים לעבוד עבודת אדמה. כמו כן, הוצאו 60 משפחות
           מצפת ומטבריה ויושבו בכפרי הסביבה על מנת שיוכלו לעבוד עבודה חקלאית.
   3. יהודי אוסטרי בשם מלל הקים בירושלים בית ספר שבו היה שילוב בין חינוך דתי לחכמה חיצונית.
   4. כי"ח – כל ישראל חברים. הארגון יסד רת בית הספר המקצועי החקלאי הראשון, "מקווה ישראל",
       בשנת 1870.


ג. יוזמות של קבוצות ובודדים בתוך היישוב הישן עצמו.

   מונטיפיורי הקים את השכונה הראשונה מחוץ לירושלים, משכנות שאננים, וביוזמתו הלכו
   גם תושבי היישוב הישן עצמו והקימו בכספם ובסיועו של מונטיפיורי את שכונת "מאה שערים",

   ובהמשך את שכונת "נחלת שבעה".
   אנשי היישוב הישן הקימו מחוץ לירושלים עוד 11 שכונות וכמו כן ניסו להתיישב חקלאית
   גם בגליל (גיא אוני) ובמלאבס (פתח תקוה).
  

התחומים בהם סלל היישוב הישן את הדרך לעתיד
1. הרחבת ההתיישבות העירונית: פורצי חומות, שכונות חדשות בירושלים, הקמת
    קהילות חדשות ביפו ובחיפה.
2. תרומה לתהליך הפרודוקטיביזציה של היישוב:  60 משפחות התיישבו בכפרים חקלאיים
    בסביבות צפת וטבריה והיה נסיון להתיישב גם בגיא אוני ובפתח תקווה.
3. בתחום החינוכי, לראשונה לימוד חכמה חיצונית לצד מקצועות הדת, וגם לימוד בנות.
    כמו כן התחיל החינוך החקלאי-המקצועי ב"מקווה ישראל".
4. בתחום הבריאותי, הוקם בי"ח ע"י רוטשילד.
5. נוסדו העיתונים "חבצלת", "הלבנון" ו"הצבי".

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ExcelMath91 אלא אם צויין אחרת