55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סימן קריאה!

פוליטיקה, מוזיקה, לשון עברית

עוללים אלימים?

כבר כתבתי הרבה על אלימות - אלימות בכלל, על אלימות נגד רופאים ועוד. בזמן האחרון אנו עדים לתופעות אלימות בקרב ילדים קטנים, ילדי גן ובית ספר יסודי, שמתנהגים בפראות בלתי נשלטת. לא מזמן קראנו על בן ה־4 ששבר את אפהּ של הגננת שלו, גם על ילד בן 5 שזרק כיסא על הגננת ועל תלמיד כיתה ב' שזרק שולחן. ואני אומר: לאן הגענו? עוד מעט נשמע על עובּר בן חודשיים שבעט בבטן של אמו. היכן הסמכות ההורית? היכן הסמכות של הגננת ושל המורה? האין הן מסוגלות להשתלט על ילד בן 4?

במה דברים אמורים?

שלא כאנשים מבוגרים ובוגרים שעלולים להיות אלימים, ילדים קטנים ורכים אינם אלימים, כלומר הם אולי מתנהגים באופן אלים אבל לא באופן שהמבוגר מפרש אלימות. ילד הנוקט אלימות עושה זאת על פי רוב לצורך תשומת לב. מבוגר שמתנהג באלימות הוא אדם בוגר המודע למעשיו ואם הוא בוחר להיות אלים יש להוקיעו ולהוציאו מן החברה. לעומת זאת, ילדים קטנים גם אם מתנהגים באלימות אינם מודעים למעשיהם, הם אינם מבינים שאלימות היא מעשה אסור ופסול. הילד בן ה־4 רוצה את הצעצוע שלו ובשביל זה הוא יבכה, יבעט, ישבור דברים ועוד. הוא לא רואה בזה אלימות, הוא רואה בזה ניסיון להשיג תשומת לב.

לפני שאמשיך אבהיר מספר דברים:

אלימות מכל סוג שהוא אינה מקובלת ויש להוקיעה ולעשות ככל שלאל ידינו למנווע אותה, גם אלימות בקרב ילדים. לעניין זה, ילד מבחינתי הוא אדם שנמצא בטווח של 0 - 9, רוצה לומר: תינוק ועולל וילד רך בשנים. מגיל 10 לעניות דעתי, אמורה להיות לילד הבחנה בסיסית בין טוב לרע ובין אסור למותר, כך שאינני מדבר על אלימות של בני נוער אלא על אלימות כפי שאנו מפרשים אותה אצל ילדים רכים.

תפיסת העולם של ילד קטן שונה משל מבוגר, מה שבעינינו מוגגדר אלימות בעיניו זו דרך לגיטימית לקבל תשומת לב, משחק וכיו"ב. עולם המושגים של הילד בן ה־4 שונה תכלית השינוי מעולם המושגים של המבוגר. לכן כשאנחנו מפרשים את מעשיו בעיניים מבוגרות אנו חוטאים לאמת. אם נסתכל על מעשי הילד הקטן בעיניים שלו נוכל למצוא גם פתרון לבעיות האלימוּת שלו - אלימות המוגדרת אצלנו ולא אצלו.

לכן לדעתי, אין ילדים אלימים, יש הורים, גננות ומחנכות שפוחדים לחנך את הילד נגד אלימות. למשל, המקרה של הגננת שילד בן 4 שבר את אפהּ - לפי מה ששמעתי, היא עשתה את כל הטעויות האפשריות בחינוכו. ראשית, היא ראתה אותו בעיניים של בוגרת במקום להסתכל עליו בעיניים שלו, אבל הטעות החמורה עוד יותר שעשתה - היא הקשיבה להורי הילד שאמרו לה לחבקו חיבוק דב כל אימת שמראה אלימות כלשהי. היא עשתה כמצוות הוריו וחטפה מרפק לאף שנשבר.

אלימות בקרב ילדים
אלימות בקרב ילדים. הורים שפוחדים לחנך ולתת דוגמה אישית
התמונה נלקחה מכאן

אנו מגדלים כאן דורות של אנשים אלימים רק משום שאיננו משכילים להבין את הילד הקטן. ההורים נעשים חברים של ילדיהם, מכנים אותם "אבאל'ה" ומתקשים להבין את צורכי התינוק והילד הקטן. עניין נוסף שהורים רבים מתעלמים ממנו הוא דוגמה אישית. ילד קטן מחקה את סביבתו בכלל ואת הוריו בפרט, ואם הוא רואה זיק של אלימות בסביבתו הקרובה (אלימות מילולית או אחרת), הוא ישאף לחקות התנהגות זו. לכן אם איננו מעוניינים שילדינו ינהגו באלימות עלינו לשמש דוגמה, לדבר בנימוס ובכבוד וכיו"ב. 
למה הדבר דומה? להורה שדורש מהילד לשמור על סדר וניקיון בחדרו בעוד הוא־עצמו אדם בלתי מסודר בעליל. אינך יכול לדרוש ממישהו לעמוד בדברים שאתה־עצמך אינך עומד בהם, בוודאי לא מילד קטן.

נסכם עד כאן: אין ילדים אלימים, יש הורים שפוחדים לחנך את ילדיהם ושוכחים לתת דוגמה אישית.
מה בסך־הכול רוצים התינוק והילד הקטן? מה שכולנו רוצים רק בצורה מובלטת, מוחצנת ומוגזמת יותר: יחס ותשומת לב.
 כשהם אינם מקבלים את מבוקשם הם נוקטים את מה שאנו המבוגרים מכנים "אלימות", אלא שמבחינתם זו אינה אלימות אלא דרך לגיטימית להשגת מבוקשם. עלינו ההורים, הגננות והמורות לחנכם וללמדם שדרך האלימות אינה לגיטימית להשגת שום מטרה.

אם נשכיל להבין זאת נמנע תופעות של אלימות בקרב תינוקות וילדים רכים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

19 תגובות

הכי מעודכן
המאמרים הנצפים
המאמרים המוגבים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל לשונאי10 אלא אם צויין אחרת